צרעת הבתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צרעת הבתים הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על נגע אשר בהופיעו על כותל הבית גורם לו להיות טמא לאחר תהליך ממושך, אדם וכלים שנמצאים בתוכו נטמאים גם הם.

צרעת הבתים יכולה להיווצר רק בבית עם ארבעה קירות ובגודל מינימאלי של 4 אמות על 4 אמות. לעתים יש להרוס את כל הבית בגלל הנגע.

המקור בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמור, כנגע נראה לי בבית. (פסוק ל"ה) וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר. ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית, והסגיר את הבית שבעת ימים. ושב הכהן ביום השביעי, וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית. וצוה הכהן וחילצו את האבנים אשר בהן הנגע, והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא (פסוקים ל"ז-מ) ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים, ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח. ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית, צרעת ממהרת היא בבית טמא הוא. ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית, והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא. והבא אל הבית כל ימי הסגיר אותו, יטמא עד הערב. (פסוקים מ"ג-מ"ו) ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטוח את הבית, וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע(פסוק מ"ח)

Cquote3.svg
– חומש ויקרא פרק י"ד

מאפייני הנגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגע בגודל של שני גריסים בצבע ירקרק ‏[1] או אדמדם, לעתים חלקו ירקרק וחלקו דמדם. נראה הנגע הוא "שפל מן הקיר".

טיפול בצרעת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגע שיש בקיר כתם החשוד כנגע הצרעת קוראים לכהן. לאחר שהכהן קובע שזהו צרעת הבתים, שמים על הבית הסגר של שבוע.

ההסגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלותו של הסגר זה, הוא זה שקובע את טומאת הבית למעשה, בשלבים הבאים, ואם נעשה שלא כראוי, גם הטומאה אינה חלה.

למעשה מכאן נלמדת אחת ממיני החזקה שהיא חזקה דמעיקרא - מהתורה, שהרי בפרשייה זו נאמר כי כאשר הכוהן רואה שהבית מנוגע ויש צורך להסגירו, אין הוא צריך לחשוש שמא עד שיצא מהבית וציווה להסגירו, הנגע השתנה ושוב אינו מחויב הסגר, אלא יכול הוא לסמוך על המציאות שהתבררה לו מקודם, ולהסגיר את הבית, וכך לטמא את הבית לאחר שבוע, אם יתברר שהנגע גדל, או לאחר שבועיים אם יתברר שהנגע עמד בעינו‏[2].

פסק הכוהן לאחר שבוע ושבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבוע הכהן בודק שנית את מצב הנגע. אם הנגע נחלש - מקלפים את מקום הצרעת ובזה תם הטיפול. אם הנגע נשאר במצבו הראשון שמים על הבית הסגר לשבוע נוסף, לאחר השבוע הכהן בודק בפעם השלישית את מצב הנגע, אם הנגע נחלש מקלפים את הצרעת כנ"ל, אם הנגע לא נחלש וכן אם כבר בבדיקה השנייה מתגלה שהנגע התחזק, חולצים לגמרי את האבנים שעלהם היה הנגע, מטיחים את המקום ושמים הסגר לשבוע נוסף. לאחר השבוע בודק הכהן את המקום בפעם האחרונה, אם הנגע לא חזר הבית טהור, אך אם הנגע חזר יש להרוס את הבית.

הסיבות להיווצרות צרעת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרעת הבתים מגיעה כדי לרמוז לאדם בצורה מוחשית שעליו לחזור בתשובה, בטרם יהיה לו צרעת בבגדו או בגופו‏[3] .

מובא במדרש כי לפני כיבוש ארץ ישראל בידי יהושע בן נון, הטמינו האמורים את רכושם בקירות הבתים, לכן הביא הקב"ה צרעת על אותם בתים, כדי שיהרו את הבית ויתגלו האוצרות ששויים גדול הרבה יותר מהבית‏[4] .

לדברי התנא רבי שמעון בן אלעזר בפועל לא היה מעולם צרעת הבתים[5] .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחת חינוך - מצווה קע"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלשון הקודש "ירקרק" פירושו ירוק חזק בניגוד לעברית מדוברת
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ח', עמוד ב'.
  3. ^ ספר החינוך מצווה קע"ז
  4. ^ ויקרא רבה פרק י"ז
  5. ^ מסכת סנהדרין דף ע"א עמוד א'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.