צרפתית אפריקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בכחול כהה: ארצות שלרוב נחשבות פרנקופוניות, בכחול בהיר: ארצות שלעתים אך לא תמיד נחשבות כפרנקופוניות (דוברות צרפתית)

השפה הצרפתית המדוברת באפריקה, או בקיצור צרפתית אפריקאית, היא שם גנרי שניתן לדיאלקטים השונים של צרפתית המדוברים בפי 115 מיליון איש ביבשת אפריקה, המפוזרים על פני כ-31 ארצות שונות ביבשת. מספר זה כולל את אלו המדברים צרפתית כשפה ראשונה או שנייה ב-31 הארצות הללו, ואולם הוא אינו כולל את דוברי הצרפתית אשר גרים בארצות אפריקאיות שבהן אין לשפה הצרפתית מעמד רשמי, או לכל הפחות שהיא מוכרת כשפה עיקרית במדינות זאת, אם על ידי הממשל, אמצעי התקשורת או חבל ארץ מסוים. מכל מקום, לפי הנתונים הסטטיסטיים שעליהם מתבסס ערך זה, עולה כי אפריקה היא היבשת שבה קיים המספר הגדול ביותר של דוברי צרפתית מבין יבשות העולם.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הצרפתית הגיעה לאפריקה עם הקולוניאליזם הצרפתי והבלגי. הקהילה האפריקאית דוברת צרפתית מהווה היום נדבך חשוב במרחב הפרנקופוני (דובר צרפתית) העולמי.

הצרפתית משמשת בעיקר כשפה שנייה באפריקה, אבל באזורים מסוימים היא נעשתה לשפת אם אצל חלקים גדולים באוכלוסייה. כך קרה למשל באי ראוניון, ובאזור העיר אבידג'אן, בירת חוף השנהב. ישנן מדינות שבהן צרפתית היא השפה הראשונה בקרב שכבות מסוימות באוכלוסייה. כזה הוא המצב בתוניסיה ומרוקו, מדינות אשר בהן היא השפה הראשונה בקרב השכבות העליונות (כאשר לרבים מבין שכבות אלה יש שליטה ברמה דומה בצרפתית ובערבית), ואילו בקרב האוכלוסייה הכללית צרפתית משמשת רק כשפה שנייה.

הדיאלקטים הקיימים באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם דיאלקטים רבים ביותר של צרפתית אפריקאית, ובכל זאת, ניתן לסווגם בקירוב לשלוש קטגוריות ראשיות:

  • צרפתית המדוברת על ידי אפריקאים שחורי עור במזרח אפריקה, מערב אפריקה ומרכז אפריקה - אלו מונים בערך 75 מיליון דוברים של דיאלקטים מסוג זה, בין אם כשפת אם או שפה שנייה.
  • הגרסה של צרפתית המדוברת בפי הערבים והברברים בצפון מערב אפריקה. צרפתית זו, מכונה בשם צרפתית מגרבית ודובריה מונים כ-36 מיליון איש.
  • הדיאלקטים המדוברים בפיהם של בני עמים קריאוליים באוקיינוס ההודי (ראוניון, מאוריציוס ואיי סיישל) שדובריהם מונים 1.6 מיליון דוברים בין אם כשפת אם או כשפה שנייה. אין לבלבל קבוצה זו עם דוברי שפות קריאליות המבוססות על צרפתית שגם הן מדוברות באזורים אלה.

כל אחד ואחד מבין הדיאלקטים של צרפתית אפריקאית נבדלים מצרפתית סטנדרטית‏‏‏[1] הן באוצר המילים הן בכל הקשור להגייה.

הגייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים משמעותיים באופן ההגייה בין הדיאלקטים השונים של צרפתית אפריקאית. למשל אפילו בין דיאלקטים המדוברים באזורים קרובים מאוד גאוגרפית - למשל סנגל ומרוקו - ישנה אבחנה ברורה ביותר ודיאלקטים אלו שונים למדי אחד מהשני. עם זאת ולמרות הבדלים אזוריים משמעותיים ניתן לדבר על אי אלו מאפיינים כלליים של הצרפתית האפריקאית. למשל בכל הקשור להגיית הפונמה ʁ, המיוצגת לרוב על ידי האות R (שבטרמינולוגיה בלשנית מכונה באנגלית Voiced uvular fricative). אם בצרפתית סטנדרטית ההגייה של פונמה זו דומה להגייה של ר' עברית (כלומר ריש גרונית), הרי שבדיאלקטים האפריקאים רובם ככולם היא נהגית כ-ר' מכתשית (או בשם אחר: ריש מורעדת) (trilled R), הווה אומר דומה יותר להגייה המקובלת של האות R בספרדית, איטלקית או ערבית). למרות זאת כאמור, ברוב המקרים קשים לגזור מאפיינים כלליים להגיית הצרפתית בארצות אפריקה, היות שזו מושפעת בכל מקרה ספציפי מהגיית השפות האפריקאיות המקומיות המדוברות בכל אזור ואזור.

אוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הנוגע לאוצר מילים, קיימות שלוש תופעות מרכזיות בצרפתית האפריקאית. ראשית, קיומן של מילים שאינן קיימות בצרפתית הסטנדרטית. מילים כאלה הן או חידושים לשוניים מקומיים, או שאילות משפות אפריקאיות אחרות. כתוצאה מכך, כל דיאלקט אזורי מקומי אפריקאי יש לו המילים המקומיות שלו המיוחדות לו ואינן משותפות בדרך כלל לדיאלקטים אפריקאים אחרים. עם זאת מילים כגון אלה מהוות בסך הכל חלק קטן יחסית של אוצר המילים הכללי, שברובו הוא אמנם זהה לצרפתית סטנדרטית.

בדברם עם אנשים מאזורים או ארצות אחרות, פרנקופונים אפריקאים לעתים קרובות מאמצים צורה סטנדרטית יותר של צרפתית ונמנעים מאוצר המילים המקומי המיוחד. עם זאת קיימים אי אלו מילים של צרפתית אפריקאית המשותפות לארצות אפריקאיות רבות (ראו למשל הפועל chicotter בצרפתית של אבידג'אן בחוף השנהב, בחלק המוקדש לאוצר מילים בהמשך ערך זה).

תופעה שנייה היא שימוש במילים הקיימות בצרפתית סטנדרטית אך במשמעות שאינה מקובלת בצרפתית של אירופה. למשל המילה présentement שפירושה "נכון לעכשיו" בצרפתית סטנדרטית, משמשת לעתים קרובות באפריקה שמדרום לסהרה (אם כי לא במגרב) במשמעות שונה, של "למעשה", "as a matter of fact" או "לכאורה", "as it were" בשוני ברור מהמשמעות בצרפתית סטנדרטית אירופאית.

תופעה שלישית שניתן למנות היא תיקון יתר (hypercorrection; תופעה שבה הדובר מנסה להקפיד בלשונו יתר על המידה וכך טועה בלשונו. למשל הביטוי בעברית שגויה "כל קצין וחצין"). בהקשר האפריקאי של השפה הצרפתית זה מתבטא בעיקר באופן דיבורם של משכילים ובני השכבות העליונות באפריקה שמדרום לסהרה. המשכילים שם נוטים לדבר בלשון פורמלית מאוד, שלעתים נשמעת מיושנת משהו או שמרנית לאוזניהם של דוברי צרפתית אירופאים או צפון אמריקאים. אפשר להשוות תופעה זאת לאופן שבה הודים בני השכבות הגבוהות מדברים אנגלית.

אוצר המילים בצרפתית אפריקאית שאיננו קיים בצרפתית סטנדרטית מקיף משלבים שונים. החל במילות סלנג שנחשבות מאוסות לעתים בעיני אפריקאים משכילים וכלה במילים שנכנסו לשימוש פורמלי ביותר, כמו למשל הפועל chicotter. בצרפתית המדוברת באבידג'אן ישנן מילים רבות מאוד להמחשת הניגוד בין המשלבים (רגיסטרים) השונים.

אוצר מילים בצרפתית של אבידג'אן, חוף השנהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כמה הערכות, צרפתית מדוברת על ידי 75% עד 99% מאוכלוסיית אבידג'אן, בין אם כשפה יחידה או לצד שפות אפריקאיות‏‏ מקומיות‏[2]. קיימים שלושה סוגים של צרפתית המדוברים באבידג'אן: 1. צרפתית פורמלית או רשמית משהו, מדוברת בפי השכבות המשכילות. 2. רוב האוכלוסייה מדברת בלשון עממית יותר, שידועה בתור Français de Treichville ("צרפתית של טרשוויל" על שם שכונה של מעמד הפועלים באבידג'אן) או בתור Français de Moussa ("צרפתית של מוסא". על שם דמות המופיעה בסיפורים בהמשכים הנכתבים במגזין "איוואר דימאנש" (Ivoire Dimanche) בשפה העממית המדוברת הזו. נוסף לכל אלה, יש עגה, או סלנג, עממי עוד יותר של צרפתית שנקרא "נושי" (nouchi) ומדובר בפי חברי כנופיות ופושעים, או גם בפי צעירים המחקים. חידושי לשון מקורם לעתים קרובות ב"נושי" ואחרי זמן מה הם מוצאים לשפה המדוברת הכללית.‏‏

כביש במרכז העיר אבידג'אן, בירת חוף השנהב, במערב אפריקה

כפי שכבר הוזכר, המלים המקומיות נעות בין המשלבים השונים, חלקן מופיעות בעגה, חלקן בלשון הרשמית, חלקן בשניהם. לשם הדגמת המשלבים השונים, והניואנסים המבדילים ביניהם בכל הקשור לאוצר מלים ותחביר, הבה נבחן כעת כיצד אומרים "הנערה גנבה את הכסף שלי" בסוציולקטים של אבידג'אן:

  • בצרפתית מטרופוליטאנית של צרפת המשפט יהיה: la fille m'a dérobé l'argent או ייתכן גם: la fille a volé mon argent.

ולעומת זאת בסוציולקטים השונים של אבידג'אן התושבים המשכילים והמנומסים של המעמדות הגבוהים עשויים לומר:

  • la fille m'a subtilisé mon argent (וזה ניסוח כה פורמלי שנדיר לשמוע אותו גם בצרפתית "סנובית ביותר" של פאריס).
  • בלשון עממית מדוברת של האוכלוסייה הרחבה של אבידג'אן עשויים לומר: Fille-là m'a subtilisé mon argent
  • ואילו בעגה הנזכרת, שעשויים לנקוט בה חברי כנופיות או צעירים אחרים המחקים אותם יאמרו: La go a momo mon pia (momo "מומו" הוא פועל של הדיאלקט האבידג'אני שפירושו "לגנוב").

אוצר מילים בצרפתית של קינשאסה ; בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יותר מ-7 מיליון תושבים, קינשאסה היא העיר הפרנקופונית הגדולה ביותר בעולם אחרי פאריס. כמו כן היא הבירה של המדינה בה מספר דוברי הצרפתית (פרנקופונים) השני בעולם אחרי צרפת, והיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם ישנם בערך 24 מיליון דוברי צרפתית, הווה אומר 40% מהאוכלוסייה, שרובם דוברים צרפתית כשפה שנייה‏‏‏[3]. בניגוד לאבידג'אן שבה צרפתית היא שפת האם של חלק ניכר מהאוכלוסייה, בקינשאסה צרפתית היא לרוב שפה שנייה, והמעמד שלה כלינגואה פרנקה משותף לה ולשפת הלינגאלה. תושבי קינשאסה משתייכים לעמים או שבטים אפריקאיים שונים, ולרוב בתקשורת האחד עם השני ברחוב, הם משתמשים בלינגאלה, ואולם אמצעי התקשורת כולל עיתונות וטלוויזיה, מרבית בתי העסק, בתי הספר ומוסדות חינוך בכלל משתמשים בצרפתית. כמו כן צרפתית היא שפה שמרבים לכתוב בה יותר מאשר לינגאלה.

לאור שכיחותה בעיר קינשאסה, הצרפתית קיבלה צורה, כלומר דיאלקט מקומי ייחודי בעל הגייה המיוחדת לו וכן מילים שאולות המוטמעות בדיבור בצרפתית (לרוב מלינגאלה אך גם משפות אפריקאיות אחרות). בהתאם למעמדם החברתי, אנשים עשויים לערבב בדיבורם צרפתית ולינגאלה, או להחליף בין השפות בהתאם לסיטואציה החברתית הנדרשת (מה שנקרא code switch באנגלית).

להלן כמה דוגמאות של מלים המיוחדות לצרפתית של קינשאסה. כמו באבידג'אן גם כמה קיימים כמה משלבים וסוציולקטים המתאימים להם, ושוב גם כאן, עשויים המקומיים המשכילים למאוד לראות בזלזול מה שימוש במונחים הלקוחים מלינגאלה.

  • cadavéré (קאדאווֶרֶה): הוא מונח שניתן לתרגמו כ: "מרושש כלכלית" ("תפרן" הוא מקבילה עברית אפשרית) "עייף", "תשוש" או "מת". למעשה זוהי איננה צורה של participe passé כפי שניתן להתבלבל ולחשוב, כי אם ההגייה המקומית של שם העצם הצרפתי cadavre (הגייה: קדאווֽר) שפירושו בצרפתית סטנדרטית "גופת מת". הצורה המקומית הזאת התפשטה עתה גם לארצות אפריקאיות אחרות וזאת בזכות הפופולאריות של מוזיקה קונגולזית ברחבי אפריקה.
  • makasi (הגייה "פשוטה" זהה לכתיב) : זהו שם תואר בלינגאלה שפירושו "חזק" או "עמיד" והושאל לצרפתית קינשאסית (בהקשר הישראלי של העניין, ראו שמו של שחקן נבחרת רואנדה, ולשעבר מכבי הרצליה סעיד מקאסי).
  • anti-nuit (אנטי-נוּאִי. מילולית "אנטי לילה") זהו חידוש לשוני של צרפתית קינשאסית ופירושו הוא "משקפי לילה המשמשים בליינים במועדונים בשעות הלילה". זוהי אחת מני רבות, מבין המילים בדיאלקט הקינשאסי המתייחסים לחיי לילה ומסיבות. עוד ניתן לציין למשל את הביטוי המקומי ambianceur (הגייה: אמבִּיאנסֶר), המיתרגם לאנגלית בתור reveller מה שבעברית ניתן להמיר על ידי ביטויים כגון "בליין מתלהב" או "רקדן נלהב". מילה זו בנויה על בסיס ambiance בצרפתית (שהועברה גם לאנגלית) ופירושה "אווירה".
  • casser le bic : מילולית: "לשבור את המקור" (מקור כמו אצל הציפורים. הגייה: קָאסֵה לֽ-בִּיק) פירושו לעזוב את בית הספר או להפסיק ללכת לבית ספר.
  • merci mingi (הגייה: מֶרסִי מינגי)‏‏‏[4]: פירושו תודה רבה. Merci מוצאו כמובן בצרפתית סטנדרטית ו-mingi פירושו "הרבה" בלינגאלה.
  • zibolateur‏‏‏[5]. דוגמה זאת מעניינת משום שהיא כוללת שילוב של אלמנטים דקדוקיים הן מלינגאלה הן מצרפתית. ליתר דיוק, מדובר בפועל בלינגאלה (kozibola="לפתוח חסום או נעול", או "לפקק בקבוק"), שאליו הוספה סיומת של שמות עצם צרפתיים, של מכשירים או בעלי מקצוע (והכוונה היא כמובן לסיומת -eur , המקבילה במידה מסוימת לסיומות -er ואף יותר מכך -or באנגלית) +הערת שוליים: למשל orchestrator (אנגלית), orchestrateur (צרפתית) שפירושו מנצח של תזמורת + ומכאן הצורה zibolateur (הגייה ככל הנראה, ראו הערות שוליים קודמות: זיבּולאטֶר).
  • tétanos (טטאנוֹס: ממש כפי ששומעים רק עם חולם על ה-ו' ולא שורוק) פירושו מונית ישנה ורעועה. וזאת ללא שום קשר נראה לעין לפירוש של שם עצם זה בצרפתית סטנדרטית שהוא באופן בנאלי למדי: "טטאנוס" הקרויה בעברית מחלת הצפדת.
  • moyen tê vraiment (הגייה: מוּאיֶא (ן) טֶה וֽרֵמָא (ן) ). דוגמה נוספת לביטוי הכולל אלמנטים צרפתיים ומלינגאלה יחדיו. אחד הפירושים של moyen בצרפתית הוא "דרך לעשות משהו" או "אמצעי", vraiment פירושו "באמת" ואילו היא מילית של שלילה בלינגאלה (no, non, not) ומכאן המשמעות: "אין שום סיכוי" , או לאור המשלב העממי יותר שממנו לקוח ביטוי שמא נכון לתרגם בתור: "אין מצב".
שלט בערבית וצרפתית ברחוב בעיר איליזי באלג'יריה. פירוש הטקסט בשתי השפות הוא: "אני אוהב את הטבע ומגן עליו".

מדינות אפריקה עם האוכלוסייה הפרנקופונית הגדולה ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח שנת 2007 של ארגון הפרנקופוניה הבינלאומי, להלן המדינות האפריקאיות שבהן ישנם יותר מחמישה מיליון דוברי צרפתית‏‏‏[6]:

מדינות אפריקאיות בהן קיים שיעור גדול במיוחד של דוברי צרפתית באוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח 2007 של הארגון הפרנקופוני הבינלאומי להלן מדינות אפריקה בהן יותר מחמישים אחוזים מהאוכלוסייה מסוגלים לדבר צרפתית‏‏‏[7]:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכל היקרויותיו של המונח צרפתית סטנדרטית בערך זה יש להבין זאת באופן כללי כהתייחסות לצרפתית המקובלת באמצעי התקשורת, בעיקר בצרפת ובקנדה, אשר מאמצת לעתים קרובות (אם כי לא תמיד ולא רק) את הנורמות המוכתבות בידי ה-Académie Française.
  2. ^ ‏‏^ (French) Marita Jabet, Lund University. "La situation multilinguistique d’Abidjan" (PDF). Retrieved on 2007-05-29.
  3. ^ ^ a b c d e (French) La Francophonie dans le monde 2006-2007 published by the Organisation internationale de la Francophonie. Nathan, Paris, 2007
  4. ^ ‏‏הערה מפי מתרגם המאמר: קרוב לוודאי שמה שצוין במאמר הוא אכן ההגייה הנכונה. עם זאת היות שאינני מומחה לצרפתית אפריקאית או קונגולזית עליי לציין שייתכן והיא שונה במעט. אנא קחו זאת בחשבון.
  5. ^ ‏באשר להגייה ראו הערה קודמת‏
  6. ^ ‏‏^ a b c d e (French) La Francophonie dans le monde 2006-2007 published by the Organisation internationale de la Francophonie. Nathan, Paris, 2007
  7. ^ ^ a b c d e (French) La Francophonie dans le monde 2006-2007 published by the Organisation internationale de la Francophonie. Nathan, Paris, 2007 ‏‏