צרפת המשוונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צרפת המשווניתצרפתית: France équinoxiale) היה השם שניתן לניסיונות ההתיישבות הצרפתית בדרום אמריקה במאה ה-17, באזור קו המשווה. האימפריה הצרפתית הקולוניאלית באמריקה כללה באותה התקופה גם את צרפת החדשה (Nouvelle France), שהשתרעה על שטח נרחב בצפון אמריקה, ואת צרפת האנטארקטית (France Antarctique), שהייתה באזור ריו דה ז'ניירו של היום.

מושבת צרפת המשוונית ראשיתה בשנת 1612, אז משלחת צרפתית שיצאה מברטאן שבצרפת וכללה 500 מתיישבים הגיעה לאזור החוף הצפוני של מדינת מרניאו בברזיל של היום. המתיישבים ייסדו כפר שנקרא "סן לואי", על שם המלך הצרפתי דאז, לואי התשיעי. כפר זה יהפוך מאוחר יותר לסאו לואיספורטוגזית São Luís), הבירה המקומית היחידה בברזיל שהוקמה על ידי הצרפתים. בניגוד למושבה הצרפתית בצרפת האנטארקטית, מושבה זו לא הוקמה בשל בריחה מרדיפות דתיות.

המושבה הקטנה לא החזיקה מעמד זמן רב, שכן הפורטוגלים אספו במהרה צבא בפרנמבוקו ותקפו את המתיישבים הצרפתים בשנת 1615. הצרפתים הובסו והכפר החל לגדול בעזרת מתיישבים פורטוגלים וברזילאים שהחלו לגדל שם קני סוכר.

הצרפתים ניסו שוב להתיישב בצרפת המשוונית, באזור שהיום נקרא גיאנה הצרפתית, בשנים 1626, 1635 (אז נוסדה עיר הבירה קאיין) ו-1643, אך המושבה יוצבה לבסוף רק בסוף המאה, כאשר היא הושמה תחת שלטון ישיר של המלוכה הצרפתית. עד היום גיאנה הצרפתית היא מחוז רשמי של צרפת.