צ'אמפאנר-פאווגאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאד
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Jama masjid in Champaner.JPG
המסגד בצ'אמפאנר
מדינה Flag of India.svg הודו, מדינת גוג'אראט
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 3, 4, 5, 6
שביל עולי הרגל
גבעת פאווגאד

הפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאד שוכן בחלקה המזרחי של מדינת גוג'אראט שבהודו. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2004. בפארק יש ריכוז גדול של שרידים ארכאולוגיים שחלקם לא נחפרו או נחקרו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו שוכן הפארק היה מיושב ככל הנראה החל מהתקופה הכלקוליתית ועד שנת 400. לאורך השנים נקשרו לאתר מספר אגדות הקשורות לאלה קאלי (שלכבודה נבנה אחד המקדשים הגדולים על ראש גבעת פאווגאד). לא ידוע מה התרחש באזור לאחר נטישתו במאה ה-5 ועד המאה ה-13. במאה ה-13 נכבש האזור על ידי אנשי הצ'אוהאנס, שבנו בראש גבעת פאווגאד את היישוב הראשון. הצ'אוהאנס בנו מערכות ביצורים נוספים במישור ששכן למרגלות היישוב. השרידים העתיקים ביותר מתקופה זו הם מקדש ומאגרי מים. צ'אמפאנר נכבשה על ידי השליטים הטורקיים של גוג'אראט בשנת 1484. חשיבותה של העיר צ'אמפאנר עלתה לאחר שהסולטאן מחמוד בגאדה החליט להפוך אותה לעיר הבירה שלו ולבנות אותה מחדש למרגלות הגבעה עם מאפיינים אדריכליים ייחודיים. העיר הייתה בירת גוג'אראט עד 1536. לאחר מכן צ'אמפאנר ננטשה, וכאשר הבריטים כבשו אותה ב-1807 התגוררו בה רק 500 תושבים.

כיום צ'אמפאנר היא מרכז דתי חשוב המושך אליו אלפי עולי רגל בכל שנה. רוב האוכלוסייה המקומית משתייכת לדת ההינדואיזם, אך יש קבוצות מיעוט מוסלמיות ונוצריות. בשנת 2001 מנתה האוכלוסייה 3,249 תושבים ‏‏[1]. לצ'אמפאנר יש מעמד מוניציפלי של כפר, השוכן בתחום של העיר ההיסטורית.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מחולק לשני אזורים. האזור המלכותי מוקף בחומת מגן גבוהה העשויה מאבן. בחומה משובצים מגדלים ושערים, ומלבדה נבנו באזור מבנים צבאיים נוספים. באזור זה נבנו בעבר ארמונות, גני נוי, מסגד ובנייני שלטון. כיום שוכנים באזור הכפר המודרני ומשרדי הממשל המקומי. רוב האזור טרם נחקר, ומהחלק שכן נחשף ניתן ללמוד על תפקידה של צ'אמפאנר כעיר בירה. בתוך האזור המוקף בחומה יש שביל המחבר את הארמון המלכותי, שער העיר, והמסגד הנמצא מחוץ לחומות. בסמוך למסגד יש מספר מאוזוליאומים ובית קברות.

בחלק השני, המכונה ג'אהאנפאנה, שכנה עיר הבירה, שננטשה לאחר שהאימפריה המוגולית כבשה את האזור במאה ה-16. גם אזור זה נחקר במידה מועטה. עיצוב העיר נחקר כאשר מערכת הדרכים נחשפה, והתברר כי היא הייתה מורכבת מרחובות מרוצפים ומסודרים המובילים ממרכז העיר אל ביצוריה. כאשר בנאי העיר נתקלו במכשול טופוגרפי הם בנו מבנים מיוחדים כגון גשרים וקירות תמיכה.

בין המבנים והאתרים שנחשפו באזור זה ניתן למנות את:

  • מתקני המים השונים היו חשובים לעיצובה ולתרבותה של צ'אמפאנר. המתקנים כוללים מתקני אכסון ומערכות איסוף מים המבוססות על סכרים. בארות רבות עדיין בשימוש. מערכת המים שימשה גם למטרות פנאי במהלך המאה ה-15. בחלק מהבתים היו מים זורמים.
  • על גבעת פאווגאד היו בעבר מספר מקדשים מפוארים שנבנו לכבוד אלים שונים בהינדואיזם. רוב המקדשים העתיקים נחרבו במשך השנים, וחלק מהמקדשים שלא נחרבו עדיין פעילים.
  • אזור מגורים המיועד לבני המעמד הגבוה. באזור זה היו גנים שחוברו על ידי תעלות מים.
  • שביל עולי הרגל (פאת'ה) שדרכו מעפילים ממרגלות הגבעה אל פסגתה. השביל נבנה מאלפי מדרגות ולכל אורכו יש קישוטים רבים.
  • מספר מסגדים שנבנו בסגנון אדריכלי מעורב הכולל אלמנטים מהאדרכילות ההינדואיסטית והאדריכלות המוסלמית.
  • אזורי מסחר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of india
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בהודו

מצודת אגרהמערות אג'אנטההמונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'יהפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאדתחנת צ'האטראפאטי שיוואג'יהכנסיות והמנזרים בגואהמערות אלפהאנטהמערות אלורהפטהפור סיקרי • המקדשים הגדולים של צ'ולה: מקדש בריהאדיסוואראר, מקדש גאנגאיקונדה ומקדש אראוואטסווארההאמפימהבליפוראם ופטדקאלקבר הומאיון בדלהיקהג'וראהומקדש מהאבודהי • הרכבות ההרריות בהודו: מסילת דרג'ילינג ההימלאית, מסילת נילג'ירי ההררית ומסילת קאלקה-שימלהמתחם קוטובהמצודה האדומה בדלהימקלטי הסלע בבהימבטקהמקדש השמש בקונאראקטאג' מהאלהפארק הלאומי קזיראנגההפארק הלאומי קאולדאושמורת מאנאסהרי גהט המערבייםהפארק הלאומי נאנדה דווי והפארק הלאומי עמק פרחיםג'נטאר מנטארמצודות הגבעות בראג'סטן