צ'אנג-אה 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'אנג-אה 1 (嫦娥一号)
Chang e 1.jpg
איור של צ'אנג-אה 1
מידע כללי
סוכנות חלל CNSA
תאריך שיגור 24 באוקטובר 2007, 10:05:04 UTC
משגר לונג מארץ' 3A
אתר שיגור LP-3, מרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג
זיהוי NSSDC 2007-051A
משימה
סוג משימה מקפת, התרסקות
לוויין של הירח
כניסה למסלול 5 בנובמבר 2007
מסלול מסלול קוטבי
נטייה ~64°
אפואפסיד ~200 ק"מ
פריאפסיד ~200 ק"מ
זמן הקפה ~127 דקות
אתר נחיתה 1°30′00″S 52°21′36″E (התרסקות)
תאריך נחיתה 1 במרץ 2009 (התרסקות)
משך המשימה בתכנון: שנה אחת.
בפועל: שנה, 4 חודשים, 4 ימים,
22 שעות ו-7 דקות
מידע טכני
משקל 2,350 ק"ג
משקל מטע"ד 123 ק"ג
אורך 2 מטרים
רוחב 1.7 מטרים
גובה 2.2 מטרים

צ'אנג-אה 1סינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח. הגשושית נקראה על שמה של פיה בשם צ'אנג שלפי אגדה סינית חיה על הירח (משמעות ה-אה בשם החללית הוא "אלקטרוני").

צ'אנג'-אה 1 שוגרה ב-24 באוקטובר 2007, בשעה 10:05:04 UTC, ממרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג על גבי משגר לונג מארץ' 3A. הגשושית עזבה את מסלול כדור הארץ אל עבר הירח ב-31 באוקטובר 2007 ונכנסה למסלול סביבו ב-5 בנובמבר 2007. הצילום הראשון של הירח נשלח מהגשושית ב-26 בנובמבר 2007.‏[1] ב-12 בנובמבר 2008 שוחררה מפה של כל הירח שנוצרה מתצלומי צ'אנג-אה 1 שצולמו בין נובמבר 2007 ליולי 2008.‏[2][3]

המשימה תוכננה לפעול שנה אחת אך הורחבה והגשושית פעלה עד ל-1 במרץ 2009 אז הוצאה ממסלולה. היא התרסקה על קרקע הירח באותו יום בשעה 08:13 UTC.‏[4] התצלומים שנשלחו מצ'אנג-אה 1 איפשרו ליצור מפה תלת ממדית של הירח ברזולוצייה הגבוהה ביותר מכל מפה אחרת של הירח.‏[5] משימת המשך של הגשושית, צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010‏[6] ועדיין פעילה. משימה נוספת, צ'אנג-אה 3, שוגרה ב-1 בדצמבר 2013 וכוללת רכב מחקר (רובר) שנחת על פני הירח ב-14 בדצמבר 2013.

מטרות המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשימת צ'אנג-אה 1 היו 4 מטרות מרכזיות:‏[3][7]

  1. השגת תצלומים תלת-ממדיים של מבנה הקרקע של הירח על מנת להפיק ממנו מידע שיסייע לתכנון נחיתות עתידיות על הירח. מסלול הגשושית נבחר כך שהיא תוכל לצלם את כל אזורי הירח כולל אזורים הסמוכים לקטבים שלא צולמו במשימות קודמות.
  2. ניתוח ומיפוי תפוצת יסודות כימיים שונים על פני הירח על מנת להעריך את הפוטנציאל למציאת משאבים על הירח.
  3. חקירת תכונות הקרקע של הירח והערכת עומקה, וכן מדידת כמות ההליום-3 (³He).‏[8]
  4. חקירת החלל הנמצא במרחק של 40,000 עד 400,000 ק"מ מכדור הארץ על ידי מדידת רוח השמש וחקירת ההשפעה של רוח זו על כדור הארץ והירח.

בנוסף למטרות אלו, המערכות ההנדסיות שנבנו ונבחנו במהלך המשימה (הגשושית, המשגר, אתר השיגור ומערכות הבקרה בגשושית ובקרקע) השיגו 5 מטרות:

  • תכנון, פיתוח ובניית הגשושית הירחית הראשונה של סין.
  • השגת הטכנולוגייה הביסית הנדרשת להכנסת חללית למסלול סביב הירח.
  • ביצוע המחקרים הראשונים של סין על הירח.
  • פיתוח מערכות חדשות שנדרשו לבניית הגשושית ולביצוע המחקרים.
  • צבירת ניסיון המשמש (וישמש) את התוכנית לחקר הירח של סין.

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המתאר את מסלולה של הגשושית מהשיגור ועד לכניסה למסלול סביב הירח.

לפי לוח הזמנים של תוכנית חקר הירח הסינית, תכנון השלב הראשון בתוכנית הושלם בספטמבר 2004. תכנון, פיתוח ובחינת אבטיפוס של הגשושית הושלם לפני סוף 2005. פיתוח, בניית, הרכבת ובחינת הגשושית הושלמו לפני דצמבר 2006.

הגשושית תוכננה לשיגור באפריל 2007 אך השיגור עוכב עד אוקטובר, מפני ש"היה זה זמן טוב יותר לשליחת גשושית למסלול סביב הירח".‏[9] צ'אנג-אה 1 שוגרה על גבי משגר לונג מארץ' 3A ב-24 באוקטובר 2007 בשעה 10:05 UTC ממרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג הנמצא במחוז סצ'ואן במערב סין.

לאחר שיגורה ביצעה הגשושית שלוש הקפות סביב כדור הארץ, כאשר בכל פעם שהגיעה לפריגיאה היא הפעילה את מנועיה שגרמו לאפוגיאה להתרחק יותר מכדור הארץ, עד שהפעלת מנוע שבוצעה ב-31 באוקטובר העבירה את הגשושית למסלול מעבר אל עבר הירח. הפעלת מנוע נוספת העבירה את הגשושית למסלול קוטבי סביב הירח והפעלות מנוע נוספות בכל מעבר בפרילון בשלוש ההקפות הראשונות הנמיכו את האפולון עד שהגשושית נכנסה למסלול מעגלי. הכניסה למסלול הושלמה ב-5 בנובמבר 2007. לציון האירוע, שידרה הגשושית 30 שירים קלאסיים וקטעי מוזיקה סיניים.

הגשושית נשלטה מרחוק מתחנות קרקע בצ'ינגדאו ובקאשגאר, כחלק מרשת החלל העמוק של סין (מקבילתה של רשת חלל עמוק המשמשת את נאס"א). תחנת מאסאפאלומאס השייכת לסוכנות החלל האירופאית שישמשה גם היא ליצירת קשר עם הגשושית.

תמונות ראשונות של הירח שודרו מהגשושית ב-26 בנובמבר 2007. הגשושית תוכננה להקיף את הירח במשך שנה אחת‏[8] אך פעילות הגשושית הורחבה והיא נשארה במסלול סביב הירח עד ל-1 במרץ 2009.

סיום המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במרץ 2009, בשעה 08:13:10 UTC, התרסקה צ'אנג-אה 1 על קרקע הירח ובכך סיימה את משימתה. לפי הצהרת סוכנות המדע, הטכנולוגיה ותעשיית הביטחון הלאומי של סין, ההתרסקות הייתה מתוכננת ומבוקרת‏[10] והיא היוותה "תרגיל יבש" לנחיתה עתידית על הירח.‏[11] הגשושית התרסקה ב-1°30′00″S 52°21′36″E.‏[12][13][14] במהלך משימתה שידרה הגשושית 175 ג'יגה-בייט של מידע.

מבנה הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'אנג-אה 1 שקלה 2,350 ק"ג כאשר מתוכם 130 ק"ג מטע"ד. הגשושית נשאה 24 כלים כולל CCD, מצלמת סטריאו, כלים מיקרופרוביים וגלאי חלקיקי שמש עוצמתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]