צ'ארלס אוונס יוז

צ'ארלס אוונס יוז
צ'ארלס אוונס יוז
מזכיר המדינה ה־44 של ארצות הברית
תקופת כהונה	5 במרץ 1921 - 4 במרץ 1925
הקודם בתפקיד	ביינברידג' קולבי
הבא בתפקיד	פרנק קלוג
מקום לידה	מסצ'וסטס
מקצוע	עורך דין
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
תחת הנשיא	וורן הארדינג קלווין קולידג'

צ'ארלס אוונס יוז (באנגלית: Charles Evans Hughes;‏ 11 באפריל 1862 - 27 באוגוסט 1948), משפטן אמריקני שכיהן כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, מושל מדינת ניו יורק ומזכיר המדינה של ארצות הברית.

יוז נולד בגלן פולז, ניו יורק. בשנת 1862 עברה משפחתו להתגורר בניו יורק, בה התחנך יוז במסגרת פרטית ובגיל 12 סיים את לימודיו בהצטיינות. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת מדיסון ולאחר מכן באוניברסיטת בראון. בשנת 1881 הוא סיים את לימודיו בהצטיינות והחל לעבוד במכון האקדמי סטיבנס שבפלורידה. יוז לימד במכון יפנית, לטינית ומתמטיקה וחסך את כספו ללימודי משפטים, אותם החל בשנת 1882 באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1884 הוא סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה והחל לעסוק בניו יורק בעריכת דין.

בשנת 1891 פסק יוז מעבודתו בעריכת דין ומונה לפרופסור למשפטים באוניברסיטת קורנל. כעבור שנתיים הוא שב לעריכת דין בניו יורק, במקביל להמשך ההוראה האקדמית במסגרת בית הספר למשפטים. יחד עמו עבד באותה עת וודרו וילסון. בתקופה זו החל יוז לפעול בפעילות ציבורית מקצועית, עיקרה כחבר בוועדות ציבוריות לבדיקת מחירי שירותים שונים. גילויי השחיתות שמצאה הוועדה הובילה, בין היתר, להורדת מחירי הגז בעיר.

בשנים 1907 - 1910 כיהן יוז כמושל מדינת ניו יורק. בעת בחירתו הוא היה מועמד המפלגה הרפובליקנית היחיד ברחבי ארצות הברית לזכות במינוי. בשנת 1908 הוא דחה את הצעתו של ויליאם האוורד טאפט להתמודד למשרת סגן נשיא ארצות הברית. בתפקידו כמושל הרחיב יוז את סמכויותיו כלפי פקידי הממשל ונלחם למען מינהל תקין וטוהר מידות בשירות הציבורי. בשנתו האחרונה בתפקיד הוא האציל את סמכות הכנת התקציב בידי מבקר המדינה.

לאחר סיום תפקידו כמושל מונה יוז לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. כהונתו נמשכה בין השנים 1910 - 1916 ולאחריה הוא התפטר על מנת להתמודד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. יוז הפסיד בהפרש זעום לנשיא המכהן וודרו וילסון ולאחר מכן חזר לעסוק בעריכת דין.

חזרתו לפעילות ציבורית ארעה עם מינויו בשנת 1921 למזכיר המדינה, במסגרת ממשלתו של הנשיא וורן הארדינג. ביוזמתו כונסה הוועידה הימית בוושינגטון, בה נחתמה אמנת וושינגטון. הוא המשיך בתפקידו תחת הנשיא קלווין קולידג', אך התפטר בתום כהונתו הראשונה, בשנת 1925, ולא המשיך לכהן בממשלתו החדשה.

יוז חזר לעיסוקיו המשפטיים והיה לסנגור מבוקש שייצג בין השנים 1925 - 1930 כ-50 הליכים משפטיים בפני בית המשפט העליון. באותה תקופה הוא גם כיהן כשופט בבית הדין לתעסוקה ובין השנים 1928 - 1930 היה שופט בית הדין למשפט בינלאומי שבהולנד. בשנת 1926 עמד יוז בראש ועדת הארגון מחדש של שיטת הממשל בניו יורק ובשנת 1927 הוא היה מיוזמי הוועידה הלאומית לנוצרים וליהודים.

בשנים 1930 - 1941 כיהן יוז כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית. מינויו, בהמלצת הנשיא הרברט הובר, גרר ביקורת מטעם חברי הקונגרס האמריקני בשל חשש מקרבתו לבעלי הון. למרות זאת, כהונתו אושרה ברוב של 52 תומכים מול 26 מתנגדים. במהלך כהונתו הוביל יוז את מאבק בית המשפט העליון כנגד נסיונו של הנשיא פרנקלין רוזוולט לגרוע מכוחו של בית המשפט על ידי חקיקה המאפשרת לנשיא מינוי של שופט מטעמו בכל הליך משפטי המתקיים בפני בית המשפט העליון.