צ'ארלס מריאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלס מריאם (משמאל) עם לואיס ברונלאו, בבית הלבן, לאחר פגישה עם הנשיא רוזוולט, 1938

צ'ארלס אדווארד מריאם (15 בנובמבר 18748 בינואר 1953), איש מדע המדינה וחוקר פוליטי בארצות הברית, מאבותיה של הגישה ההתנהגותית במדע המדינה.

מריאם שימש כשנים רבות כפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו. עד לתקופתו של מריאם עסק תחום מדע המדינה בעיקר בניתוחם של מוסדות פוליטיים מתוך גישה פורמלית, והמעיט בערכו של המחקר האמפירי. מריאם, מתוך ראיית ההתפתחות במדעים כסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה אשר קידמו מחקר מדעי המבוסס על ממצאים אמפיריים, קידם את "הגישה ההתנהגותית", והוציא את מדע המדינה מן התחום הצר שיועד לו במסגרת הפקולטה למשפטים או הפקולטה לפילוסופיה, לכלל גישה ייחודית, בין תחומית, הנשענת על הקידמה המדעית, ועל שיטות מחקר כמותניות, שעיקרן ביצוע מחקרי שטח הנשענים על סקרים. אמונתו של מריאם הייתה כי בכוחם של תהליכי תיעוש וקידמה מדעית לחזק את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים במערכת הפוליטית.

מריאם שילב את המחקר הפוליטי עם ניסיון לעסוק בקריירה פוליטית. בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 שימש מריאם במספר ועדות חקירה שחשפו את אי הסדרים הכספיים במפלגה הרפובליקנית בשיקגו. בכך קנה לו שם הן בעירו שיקגו והן ברמה הלאומית. כישלונו בבחירות המקדימות לראשות העיר שיקגו בשנת 1919 לא היווה סיום לקריירה הפוליטית שלו, אם כי לאחריו לא ניסה עוד את כוחו בבחירות למשרה פוליטית. מריאם שימש כיועץ לנשיאים הרברט הובר ופרנקלין דלנו רוזוולט ובתקופת השפל הגדול קידם את אמונתו בכוחה של המערכת הפוליטית ליצור שינוי חברתי בסיסי.

בשנת 1931 פרסם מריאם את מאמרו פורץ הדרך "על מצבו הנוכחי של חקר הפוליטיקה". הייתה זו תחילתה של אסכולה מחקרית אשר קידמה את גישתו של מריאם במדע המדינה באמצעות הקמת גופים כ"ועדה לחקר מדע החברה" (Social Science Research Committee) ו"המועצה לחקר מדע החברה" (Social Science Research Council) אשר העניקו מלגות ומענקים לחקר מדעי החברה על פי שיטתו המדעית של מריאם. מריאם ותלמידיו הרולד לאסוול והרולד גוסנל פעלו בשנים הבאות, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה לקידום מחקרים פורצי דרך בשאלות של השתתפות פוליטית ופסיכולוגיה פוליטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]