צ'וי הונג הי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'וי הונג הי

צ'וי הונג היאנגלית: Choi Hong Hi; בקוריאנית: 최홍희; 崔泓熙; ‏ 9 בנובמבר 191815 ביוני 2002), נודע גם כגנרל צ'וי היה גנרל בצבא דרום קוריאה ואמן לחימה שהוא דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה של אמנות הלחימה הקוריאנית טאקוונדו.‏[1] צ'וי נחשב כ"מייסד הטאקוונדו" – בעיקר בידי ארגוני International Taekwon-Do Federation ‏ (ITF).‏[2][3][4][5] ארגונים אחרים, כמו World Taekwondo Federation ‏ (WTF) מתארים את צ'וי כדמות חסרת חשיבות ומגונה בהיסטוריה של הטאקוונדו או שמשמיטים אותו מגרסתם להיסטוריה של הטאקוונדו. או דרך הצהרות מפורשות.‏[6]

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'וי נולד ב-9 בנובמבר 1918 ב- Hwa Dae, Myŏngch'ŏn county, בזמן הכיבוש היפני בקוריאה, במה שהוא היום חלק מצפון קוריאה. אביו של צ'וי שלח אותו ללמוד קליגרפיה אצל האן איל דונג, שהיה "מאסטר בטאי קיון, האמנות הקוריאנית העתיקה של לחימה ברגליים‏[7] צ'וי נסע ליפן, שם למד אנגלית, מתמטיקה וקראטה.‏[8][9] בקיוטו הוא פגש עמית קוריאני ששם משפחתו קים, שהיה מדריך קראטה ולימד את צ'וי אמנות לחימה זו.‏[10] צ'וי גם למד קראטה שוטוקאן תחת הדרכתו של גיצ'ין פונאקושי.‏[11] זמן קצר לפני שעזב את קוריאה, נקלע צ'וי לוויכוח עם המתאבק הו, והאפשרות של עימות עתידי דחף אותו להתאמן קשה, במילותיו שלו: "דמיינתי לעצמי שהיו אלה הטכניקות שבעזרתן אני אגן על עצמי נגד המתאבק, מר הו, אם הוא ינסה לממש את איומו ולתלוש מגופי איבר אחרי איבר כששבתי לבסוף לקוריאה".‏[12][13] צ'וי הגיע לדרגת דאן 1 בקראטה ב-1939 ולדאן 2 זמן מועט לאחר מכן.‏[14][15]

הקריירה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'וי נאלץ לשרת בצבא היפני במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל היה מעורב במרד והושם במעצר, במהלך הזמן הזה הוא המשיך לתרגל אמנויות לחימה. בעקבות המלחמה, בינואר 1946, הוסמך צ'וי לסגן משנה בצבא קוריאה. בשנים 1951-1946 קודם צ'וי לדרגות סגן ואחר-כך לסרן, רב-סרן, סגן-אלוף, אלוף משנה ותת-אלוף (brigadier general)‏[16] צ'וי קודם לדרגת אלוף (major general) בשנת 1954.

טאקוונדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'וי הצהיר שהוא צירף את המרכיבים של טאי קיון וקראטה כדי ליצור את אמנות הלחימה אותה כינה "טאקוונדו" (태권도; 跆拳道) שמשמעה "רגל, יד, אמנות" או " אמנות היד והרגל" וכך היא נקראה ב-11 באפריל 1955.‏[17][18] צ'וי ייסד את הארגון "הו דו קוואן" (Oh Do Kwan) והחזיק בדרגה של כבוד דאן 4 בארגון "צ'ונג דו קוואן" (Chung Do Kwan). מכיוון שהוא הואשם במרמה, הוסרו דרגותיו בארגון "צ'ונג דו קוואן".‏[19]

במהלך שנות השישים, צ'וי ונאם טאי הי (Nam Tae Hi), המאסטרים המקוריים של הטאקוונדו קידמו את הטאקוונדו ברחבי העולם ומאז הרבו לסייר ברחבי תבל ולעשות נפשות לאמנות הלחימה. ארגוני הטאקוונדו. ארגון ITF זקף לזכות צ'וי את תחילת ההפצה בעולם של הטאקוונדו בכך שחנך מדריכי טאקוונדו ברחבי תבל,‏[20] וכתב בספר הלימוד שלו שסגנון הטאקוונדו של ITF הוא הסגנון האותנטי היחידי של טאקוונדו.‏[21] צ'וי גם היה המחבר של הספר הראשון להוראת הטאקוונדו בשפה האנגלית, "Taekwon-Do" שפורסם בידי ההוצאה לאור Daeha ב-1965.

ב-1972 צ'וי גלה בקנדה וממשלת דרום קוריאה הקימה את World Taekwondo Federation ‏(WTF) ב-1973.‏[22] הוא התגורר בטורונטו עד ששב לצפון קוריאה ב-2000.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'וי הלך לעולמו מסרטן ב-15 ביוני 2002 בפיונגיאנג, צפון קוריאה.‏[23] הוא נכלל בהיכל התהילה של הטאקוונדו במגוון, שם נכתב עליו: "מייסד ונשיא ראשון של פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית", ו"מייסד ההו דו קוואן".‏[24] צ'וי השאיר אחריו אשה, צ'וי ג'ון הי ובן, צ'וי ג'ונג הווא, שתי בנות, סאני ומיון, ומספר נכדים.‏[25]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית של אוסטריה
  2. ^ אתר פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית של אוסטריה
  3. ^ אתר פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית של קנדה
  4. ^ אתר פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית של צפון קוריאה
  5. ^ על גנרל צ'וי בהתאחדות הבינלאומית של הטאקוונדו
  6. ^ Son, D. S. (1959 Letter in Seoul Shinmoon newspaper (16 June
  7. ^ Park, 1993, p. 241
  8. ^ Park, S. H. (1993): About the author. In H. H. Choi: Taekwon-Do: The Korean art of self-defence, 3rd ed. (Vol. 1, pp. 241–274). Mississauga: International Taekwon-Do Federation.
  9. ^ ARI L. GOLDMAN, Choi Hong Hi, 83, Korean General Who Created Tae Kwon Do, New York Times, June 29, 2002
  10. ^ Park, S. H. (1993): About the author.
  11. ^ [http://www.tkdnews.com/news/quickViewArticleView.html? idxno=3991]
  12. ^ Park, 1993, p. 242
  13. ^ Park, S. H. (1993): About the author.
  14. ^ Park, S. H. (1993): About the author.
  15. ^ אתר פדרצית הטאקוונדו הבינלאומית של קנדה
  16. ^ Park, S. H. (1993): About the author.
  17. ^ Park, S. H. (1993): About the author.
  18. ^ Kim, S. J. (2007): History of Taekwondo
  19. ^ Son, D. S. (1959 ): Letter in Seoul Shinmoon newspaper (16 June
  20. ^ Park, S. H. (1993): About the author
  21. ^ Franks, A. (1993): Taekwon-Do and imitators. In H. H. Choi: Taekwon-Do: The Korean art of self-defence, 3rd ed. (Vol. 1, pp. 10–11). Mississauga: International Taekwon-Do Federation.
  22. ^ Goldman, A. L. (2002):
  23. ^ Goldman, A. L. (2002)
  24. ^ ^ Taekwondo Hall of Fame
  25. ^ Goldman, A. L. (2002)