צ'יט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צ'יטאנגלית: מעשה רמאות) הוא ביטוי רווח בתחום משחקי המחשב, המתייחס לפריצה של חוקי המשחק הרגילים, בדרך כלל לטובת השחקן או מתן רמזים שיאפשרו לשחקן להמשיך מנקודה בה הוא "תקוע". צ'יטים עשויים לאפשר לשחקן התקדמות מהירה במשחק, שרידות גבוהה במיוחד וכן הלאה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט בד בבד עם התפתחות משחקי המחשב הופיעו גם הצ'יטים. בתחילה הם הופיעו כאמצעי עזר עבור בודקי המשחקים, על מנת להקל על תהליך הבדיקה שכלל גם משחק ממושך, מה שאיפשר במשחקים מסוימים גם לשחקנים ביתיים להפעיל אותם, אם ידעו כיצד (באמצעי כמו קוד מיוחד המוכנס במהלך המשחק וכדומה).

במחשבים האישיים הראשונים, כדוגמת הספקטרום סינקלייר והקומודור 64, אוכסנו הנתונים בזיכרון המחשב בצורתם המספרית, מה שאפשר לשחקנים לגשת לזיכרון (באמצעי כמו פקודת הבייסיק POKE), וכך להשפיע על הערכים הרלוונטיים על מנת להשיג יכולות כמו כמות אינסופית של תחמושת או חיים בלתי מוגבלים. במהרה, החלו מגזינים שעסקו בנושא לפרסם רשימות של צ'יטים כאלה. עם זאת, לא תמיד הייתה הגישה כלפי הצ'טים אוהדת. לדוגמה, המגזין Amiga Power נקט עמדה מוצהרת כנגד תופעת הצ'יטים, בטענה שהדבר נוגד את ההגינות של המשחק.

עם התקדמות המחשבים ושוק משחקי המחשב הפסיקו הצ'יטים שהשתמשו בגישה ישירה לזיכרון להועיל. בתעשייה המודרנית משמשים בעיקר צ'יטים משני סוגים: כאלה שהובנו בתוך המשחק על ידי המפתחים ("Cheat codes"), וכאלה המשתמשים בתוכנה חיצונית על מנת להשפיע על נתוני המשחק ("Trainers").

צ'יטים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהיצע המשחקים הרחב מאפשר צ'יטים כמעט מכל סוג הניתן להעלות על הדעת, קיימים כמה סוגים רווחים: במשחקי מחשב מבוססי פלטפורמה או ירי מגוף ראשון נפוצים צ'יטים המאפשרים אי-פגיעות (God-Mode), אי-נראות על ידי האויבים, מעבר דרך קירות וציוד בלתי מוגבל. במשחקי מחשב שעיקרם ניהול או אסטרטגיה בדרך כלל יאפשרו צ'יטים להשיג משאבים ולחזק את היחידות שעומדות לרשות השחקן. במשחקי מחשב רבים קיימות גם "ביצי פסחא", שמטרתן לגוון את סביבת המשחק אך בדרך כלל לא יקדמו את השחקן ולכן אינן נחשבות כצ'יט.

היחס לצ'יטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שצ'יטים מעניקים לשחקן אפשרות לסטות מצורת המשחק הרגילה, במשחקי המחשב ליחיד (Single Player) הם נחשבים בדרך כלל כאמצעי לגיטימי, ויותר מכך - ברבים מהם הטמינו המפתחים עצמם צ'יטים, שהמידע על אופן הפעלתם עובר מפה לאוזן, במגזינים העוסקים במשחקי מחשב, וכדומה. הסיבה לגישה זו היא שהיתרון מושג עבור השחקן כנגד המחשב. מנגד, כאשר מדובר במשחקים מרובי משתתפים, בייחוד משחקי רשת, נחשבים הצ'יטים ועזרי המשחק הלא חוקיים למיניהם לדבר פסול מכיוון שהם מעניקים יתרון בלתי-הוגן לשחקנים מסוימים על פניהם של אחרים. ברוב משחקי הרשת, עשוי חשבונו של שחקן שנחשד בשימוש בצ'יטים להיחסם. כמו כן על משחקי רשת רבים, בעיקר משחקי תפקידים און ליין, ישנן מערכות הגנה במשחק שנועדו למנוע שימוש בעזרים לא חוקיים. הנפוצות ביניהם כוללות את PunkBuster,‏ Valve Anti-Cheat ו nProtect GameGuard.

סוגים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'יטים מובנים - צ'יטים שהוטמנו בקוד המשחק על ידי מפתחיו. לרוב מופעלים על ידי תיבת פקודות (שמשמשת בהרבה משחקים לא רק להזנת צ'יטים) - רעיון שנלקח ממשחקי Quake למיניהם.
  • שינויים בקוד המשחק - מתאפשרים במשחקי קוד פתוח, וכן התאפשרו בכמה מהמשחקים שפעלו על ראשוני המחשבים האישיים.
  • שימוש בתוכנה חיצונית - תוכנה המופעלת לפני, או יחד עם הפעלת המשחק, ומשפיעה על תוצאות המשחק. נקראת גם "האק" או "טריינר"
  • שימוש בעורכים המסוגלים לשנות נתונים של משחק שנשמר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]