צ'ילום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ילום

צ'ילום הוא כלי המשמש לעישון, ונעשה בו שימוש המתועד מאז המאה ה-18. זהו כלי בצורת חרוט חלול באורך וקוטר משתנים, העשוי בדרך כלל עץ או אבן. בתוך החרוט נמצא חלק שתפקידו לחסום מעבר של תערובת הסם מצדו הרחב, שאליו נדחס הסם ובו הוא מובער, אל צדו הצר, אשר מפתחו נשאף העשן. לעתים משמשת פיסת בד רטובה (המכונה "סאפי") לכיסוי הפיה (הצד הצר) על מנת לצנן את העשן ולמנוע שאיפת גרגירים מתערובת הסם שחמקו דרך החלק הפנימי. הצ'ילום נמצא בשימוש (מסורתי ואף דתי) בעיקר בחלקים שונים של הודו והוא משמש, בדרך כלל, לצריכת קנאביס.

סוגים של צ'ילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תקנות האיסור על השימוש בג'אראס בהודו בשנות השמונים של המאה העשרים, דעכה תעשיית הצ'ילומים מחימר, העשויים בעבודת יד, ונפוץ השימוש בתחליפים חד פעמיים המושלכים לאחר השימוש. ניתן למצוא צ'ילומים כאלה בחנויות ברחוב ההודי. בסוף שנות התשעים החלה אופנה של צ'ילומי מעצבים. מחירי הצ'ילומים המעוצבים העשויים מתערובות קרמיקה מגיעים למחירים של עד 200 דולר ליחידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]