צ'ינוא אצ'בה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ינוא אצ'בה

צ'ינוא אצ'בה[1] ‏(16 בנובמבר 1930 - 22 במרץ 2013[2]) היה סופר, משורר, מרצה, ומסאי מניגריה. הוא נחשב לאחד הסופרים החשובים בניגריה ובאפריקה ומכונה "אבי הספרות האפריקאית המודרנית". ספריו תורגמו לשפות רבות ואף לעברית. אצ'בה הוא זוכה פרס מאן בוקר לספרות לשנת 2007[3].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ינוא אצ'בה נולד ב-1930 באוג'ידי בדרום מזרח ניגריה. מבחינה אתנית הוא משתייך לשבט איגבו. הוריו היו נוצרים מומרים פרוטסטנטים ואביו היה מורה ומטיף לנצרות. הוא למד אמנות באוניברסיטה של איבדן ועסק במשך תקופה קצרה בהוראה בבית ספר תיכון. עם סיום לימודיו באוניברסיטת איבדן, התמנה למפיק תוכניות רדיו של רשות השידור הניגרית בלגוס, השתלם בבי-בי-סי ומילא תפקידים שונים ברשות השידור הניגרית. ב-1961 הוא נתמנה למנהל שידורי החוץ של רשות השידור הניגרית.

אצ'בה כתב את יצירותיו באנגלית והוא החל לכתוב עוד בהיותו סטודנט. בשנת 1958 פורסם הרומן הראשון פרי עטו מפולת באומואופיה. הוא נחשב לספר הנקרא ביותר בתולדות הספרות האפריקאית המודרנית. הספר עורר הדים בעולם כולו ותורגם לשפות רבות. רומנים נוספים שכתב היו קץ השלווה (1960), חץ האלוהים (1964), איש העם (1966) והנמלים של סוואנה (1987).

בשנת 1967, בעקבות מלחמת האזרחים בניגריה, החל הסופר לתמוך בהפרדת ביאפרה מניגריה ובעצמאותה והפך לסוג של שגריר של ביאפרה בעולם. המדינה החדשה בביאפרה סבלה ממגפות ומרעב כתוצאה ממלחמת האזרחים ואצ'בה ניסה לעורר את העולם לעזור למדינה החדשה לשרוד. ב-1970 כבשה ניגריה את ביאפרה ואצ'בה ניסה בדרכים פוליטיות למנוע את הסיפוח. במהלך שנות השבעים, התגורר הסופר מספר שנים בארצות הברית וחזר לניגריה. בשנת 1975 באוניברסיטת מסצ'וסטס הוא עורר פולמוס פוליטי עולמי בעקבות הרצאה[4] שהעביר אודות הגזענות בספרו של ג'וזף קונרד לב המאפליה. בשנת 1988 התפרסמה ההרצאה בספר אסופת מאמרים[5] ובשנת 2011 הכריז The Guardian של לונדון על הספר כאחד ממאה הספרים הלא בדיוניים הגדולים שנכתבו אי פעם. צ'ינוא אצ'בה זכה ביותר מ-30 תוארי כבוד מאוניברסיטאות מכל העולם ובפרסים רבים, כמו כן הוא השפיע על סופרים ניגרים כמו: צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה וקן סארו-ויוה. בשנותיו האחרונות הוא התגורר בארצות הברית וכיהן בשנים 20092013 כפרופסור ללימודי אפריקה באוניברסיטת בראון.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפולת באומואופיה, עם עובד, מאנגלית מרים זליקסון, 1965
  • איש העם, עם עובד, מאנגלית א"ד שפיר, 1969

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]