צ'ינצ'יטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לאולפני צ'ינצ'יטה

צ'ינצ'יטה (איטלקית: Cinecittà - "עיר סרטים") היא עיר סרטים גדולה ברומא, איטליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ינצ'יטה נוסדה באביב 1937 על ידי הדיקטטור הפשיסטי בניטו מוסוליני והוסרטו בה מאז ועד היום כשלושת אלפים סרטים. היא הוקמה בעיבוריה הדרומיים של העיר רומא ומשתרעת על שטח של שש מאות אלף מטרים רבועים. בסיום הבנייה היו בעיר ארבעים אלף מטרים רבועים של רחובות וככרות ונוסף להם שלושים וחמישה אלף מטרים של גנים ועשרות בניינים ואולפנים, שבהם ניתן היה להשלים את הסרטתו של סרט מראשיתו ועד תומו. בשש שנות פעילותה הראשונות שקקה צ'ינצ'יטה חיים ונוצרו בה למעלה משלוש מאות סרטים, רובם קומדיות "טלפון לבן".

ברם, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עם פלישת כוחות גרמניה הנאצית לאיטליה בשנת 1943, שבתו האולפנים מפעילותם כמעט לחלוטין. הגרמנים הקימו בצ'ינצ'יטה מחנה לשבויי מלחמה ואילו הקולנוע האיטלקי העתיק את מרכז הכובד של פעילותו לונציה. לאחר שחרור איטליה בידי בעלות הברית שימשה צ'ינצ'יטה מחנה מעצר לעקורים ולפליטים. עקב כך, כשצילם רוברטו רוסליני את סרטו רומא עיר פרזות, הוא נאלץ לצלמה בחוצות העיר.

רק בשנות החמישים שבה העיר למסלולה כמרכז תעשיית הסרטים האיטלקית ושגשגה בשנות השישים והשבעים. פדריקו פליני ביים בה את רוב סרטיו, כמו גם במאים רבים נוספים שבולטים בהם פייר פאולו פאזוליני, לוקינו ויסקונטי, רוברטו רוסליני, וויטוריו דה סיקה ושחקנים כגון אנה מניאני, ג'ולייטה מזינה, מרצ'לו מסטרויאני וויטוריו גסמן. הללו הקנו לצ'נצ'יטה שם עולם בדברי ימי הקולנוע. השלטון המריץ את התעשיינים להשקיע בקולנוע ולשם כך הפריש להם סובסידיות והלוואות נדיבות להפקות רבות.

במהלך שנות השמונים החלה דעיכה בתעשיית הסרטים במקום, ולאחר שצ'ינצ'יטה הגיעה פעמים מספר אל סיפן של פשיטות רגל, היא הופרטה בשנות התשעים בידי הממשלה האיטלקית. היום מביימים בה בעיקר סדרות טלוויזיה ותוכניות בידור ומיעוט של סרטים.

בשנת 1991 התקיימה באולפני צ'ינצ'יטה תחרות האירוויזיון השנתית, בעקבות זכייתה של איטליה באירוויזיון שנה קודם לכן.

הפקות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ינצ'יטה שימשה אבן שואבת להפקות ענק הוליוודיות עתירות תקציב. הבולטות שבהן הן: בן חור של ויליאם ויילר, מלחמה ושלום של קינג וידור, קוו ואדיס של מרווין לרוי, כנופיות ניו יורק של מרטין סקורסזה והפסיון של ישו של מל גיבסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]