צ'י-הא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'י-הא
Japanese Type 97 Chi-Ha Tank.jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת Flag of Japan.svg  יפן
שנת ייצור 1941
דגם עוקב הו-ני 2
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך 5.50 מ'
רוחב 2.34 מ'
גובה 2.38 מ'
משקל 15.8 טון
מהירות 38 קמ"ש
טווח פעולה 210 ק"מ
חימוש עיקרי תותח Type 97,‏ 57 מ"מ,

עם 54 פגזים.

חימוש משני שני מקלעים Type 97,‏ 7.7 מ"מ.
מנוע מיצובישי מקורר אוויר, V12 דיזל,
170 כוחות סוס
מיגון 33-8 מ"מ
צוות 4

הצ'י-הא (九七式中戦車 チハ, יפנית: טנק בינוני, סוג 97, צ'י-הא) היה טנק בינוני מתוצרת יפן שהיה בשימוש צבא יפן במהלך מלחמת סין-יפן השנייה ומלחמת העולם השנייה. הצ'י-הא היה הטנק הבינוני הנפוץ ביותר בשירות הצבא היפני, ושימש כבסיס לאין ספור כלי רק"מ אחרים, בכללם נגמ"שים, משחיתי טנקים, תותחים מתנייעים ועוד, אך היה בעל שריון, חימוש עיקרי ומנוע שהיו נחותים בהשוואה לטנק המקבילים של התקופה, דוגמת השרמן, הקרומוול, ה-T-34 והפנצר סימן 4.

הצדדית הנמוכה שלו יחד עם אנטנת הקשר החצי מעגלית שהותקנה על גג הצריח, הצריח שהוצב בהסטה ימינה, ומערכת המזקו"ם הייחודית, שהתבססה על עקרון הנדנדה המאוזנת, שיוו לצ'י-הא מראה ייחודי שהבדיל אותו מטנקים יפנים אחרים. הצ'י-הא היה פיתוח של הטנק הקל הא-גו וייצג את תהליך המודרניזציה שעבר על התפישה היפנית של לוחמת השריון עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הו-ני 1 - משחית טנקים המבוסס על הצ'י-הא