צ'י קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה בסין מבצעת תרגילי צ'י קונג

צ'י קונג (או צ'י גונג) (בסינית מסורתית: 氣功, פין-יין: Qì Gōng) היא אומנות תנועה סינית קדומה המבוססת על תרגילים פסיכופיזיים. אומנות זו היא חלק מהרפואה האלטרנטיבית ומשפרת, לטענת המאמינים בה, את הבריאות ואת איכות החיים. צ'י קונג פותחה במאה השנייה לספירה על ידי חווא טו, רופאו של הקיסר הסיני.

משמעות המילה צ'י היא אנרגיית החיים הזורמת בגוף. משמעות המילה קונג היא עבודה, טיפוח או כישרון. צירוף המילים צ'י קונג משמעו תרגילי אנרגיה, שמטרתם הזרמת אנרגיית החיים הפנימית של הגוף, איזונה והמרצתה. אפשר שהמילה "קונג" תפורש גם כשליטה; משמע "שליטה באנרגיה הנעה בגופינו".

צ'י קונג יכול לכלול ביצוע תבנית תנועה עם מגוון רחב מאוד של תנועות, תנועות בודדות ועיסויים עצמיים. הצ'י קונג, כשיטת מדיטציה בתנועה, מבוצע בדרך כלל בתנועות רכות, עגולות ונמתחות במקצבים איטיים ומהירים. אפשר לבצעו אפילו בזמן עבודה, ישיבה או שכיבה, תוך שימוש בטכניקות נשימה מיוחדות, שמטרתן, על פי הצ'י קונג, לאפשר לגוף לאסוף את סוגי האנרגיות שבו, למקדן או לפזרן.

הצ'י קונג מכוון לשליטה והזנת הגוף בצ'י באמצעות חזרה מתמדת על תרגילי נשימה מבוקרת ותרגילי ריכוז מחשבה. הצ'י קונג מתמקד בשליטה בנשימה מכיוון שמערכת הנשימה היא הנשלטת ביותר מבין השרירים הבלתי רצוניים, והצי קונג רואה בה גשר לשליטה במערכות הלא-רצוניות. בעת תרגול צ'י קונג על המתרגל לדמיין את הנשימה כמשאבה, כאשר מרכז הכובד של הגוף (באזור הטבור) משמש כמפוח, ממנו מונע הצ'י לאחר הרפיית כל הגוף.

לפי הצ'י קונג, איזון חמשת הריגושים (פחד, כעס, להט, דאגה ועצב) והכנסתם לפעולה מבוקרת משפיעים על הרגעת העצבים, תפקוד מערכת הנשימה, קצב זרימת הדם וחילוף החומרים. התרגילים אמורים לגרות את פעולת הקיבה, להאיץ הפרשת מיצי קיבה ולהאיץ את המטבוליזם בגוף, לכן הם נתפסים כתרגילי הרזיה.

קשרי גוף, נפש וטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'י קונג מכוון להרמוניה של הגוף עם מצבי הרוח (הנפש) ועם הטבע לפי עונות השנה. לכן מתאימים בצ'י קונג תרגילים לפי העונה.

המספר חמש הוא מספר טיפולוגי בצ'י קונג. הצ'י קונג מתמקד ב-5 מערכות יסוד בגוף האדם וקושר אותן לפעולות אנרגטיות ולנפש, על פי מפת הרגשות הסינית, מתוך תפיסה שכדי להגיע לשלמות בריאותית, על האדם לפתח את כולן. דוגמה לסדרת תרגילים כזו היא משחק חמש החיות, הכוללת חיקוי תנועתם של חיות כחלק מהצ'י קונג:

  • תרגיל נמר – מחזק את הריאות ואמור להעניק אימתניות
  • תרגיל דוב – מחזק את הכבד ואמור להעניק שלווה
  • תרגיל צבי – מחזק את הכליות ואמור להעניק גאון
  • תרגיל עגור – מחזק את הלב ואמור להעניק קלות
  • תרגיל קוף – מחזק את הטחול ואמור להעניק ערנות

חיות רבות נוספות, מלבד חמש אלו, זוכות לחיקוי בתבנית התנועה.

המערכת

הפעולה האנרגטית

האיבר המחוזק

הרגש המטופל

עצבים

גמישות

כבד

כעס

דם

פיזור

לב

התרגשות

נשימה

שקיעה

ריאות

עצב

עיכול

ריכוז

טחול

דאגה

מין

זרימה

כליות

פחד

זקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הטאו טה צ'ינג, הגורס כי "מה שגמיש וזורם – ימשיך לגדול ומה שקשיח וחסום – יקמול וימות", הצ'י קונג רואה בגמישות פיזית ונפשית מפתח להארכת חיים. סדרות תרגילים המשלבות כיווץ והרפיה, עיסוי מודרך ומדיטציה מיועדות בעיקר לבני הגיל השלישי, בניגוד לגישה המערבית, הדוגלת בתרגילים ממריצים, אשר בטווח הארוך מתישים את הגוף ומאיצים את תהליך ההזדקנות.

הצ'י קונג מתאים לתרגול של מוגבלים בתנועה וזקנים, תוך שימוש נכון וחכם ב"חוק המאמץ המזערי", המופיע בטאואיזם. לפי תפיסת הצ'י קונג, ניתן באמצעות תרגול מתאים להטעין מחדש את "מצבר" אנרגיית הצ'י שבגוף ובכך להאט את תהליך ההזדקנות.

כללי הצ'י קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעולת גוף בריאה ישנם 5 כללים נלמדים, המאפשרים למתרגל להוליך את הצ'י ללא הפעלת כוח מיותר:

  • הרפיית הגוף במקום כיווצו
  • מכלול פעיל במקום חלקים הפועלים עצמאית
  • קשר בין הגוף לנפש בכל תנועה, לפי מפת הרגשות הסינית
  • דפוסי התנהגות משתנים בהתאם לתנועת הגוף
  • שימור אנרגיה על-פי חוק "המאמץ המזערי"

כללים אלו קבע סיני הראל מנהל המגמה להכשרת מורים לצ'י קונג טיפולי במכללת וינגייט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]