צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים
Flag of the Czech Republic.svg
קוד הוועד האולימפי הלאומי TCH
מדליות קיץ
דירוג: 23
זהב
49
כסף
49
ארד
45
סך הכול
143
מדליות חורף
דירוג: 26
זהב
2
כסף
8
ארד
15
סך הכול
25‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

צ'כוסלובקיה השתתפה במשחקים האולימפיים בין אולימפיאדת אנטוורפן (1920) לאולימפיאדת ברצלונה (1992). עד מלחמת העולם הראשונה, הייתה צ'כוסלובקיה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך ספורטאים מבוהמיה התחרו במשלחת נפרדת בכמה מהמשחקים. ב-1 בינואר 1993 התפרקה צ'כוסלובקיה לשתי מדינות, צ'כיה וסלובקיה, והחל מאולימפיאדת לילהאמר (1994) הן יוצגו בנפרד בידי שתי משלחות - הצ'כית והסלובקית. במהלך התקופה בה הייתה קיימת, נעדרה צ'כוסלובקיה מהמשחקים פעם אחת, כשהצטרפה לחרם הסובייטי על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).

לאורך השנים צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 143 מדליות, בהן 49 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר הם התעמלות (35 מדליות, מהן 12 מדליות זהב), אתלטיקה (24 מדליות, מהן 11 מדליות זהב) וקיאקים (12 מדליות, מהן 7 מדליות זהב). באולימפיאדות החורף צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 26 מדליות, אך רק שתיים מהן מדליות זהב, בקפיצות סקי ובהחלקה אומנותית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה הראשונה של צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת אנטוורפן, הייתה גם החלשה בתולדותיה. הספורטאים הצ'כוסלובקים זכו בשתי מדליות ארד: האחת הושגה בידי נבחרת ההוקי קרח (לאחר ניצחון על נבחרת שבדיה) והשנייה בידי הטניסאים לאדיסלב ז'מלה ומילאדה סקרבקובה.

המתעמל בדז'יך שופצ'יק, זוכה מדליית הזהב הראשונה בתולדות צ'כוסלובקיה

באולימפיאדת פריז (1924) עלה מספר המדליות ל-10, 9 מהן בהתעמלות. בדז'יך שופצ'יק זכה במדליית הזהב הראשונה בתולדותיה של צ'כוסלובקיה, בטיפוס על חבל, וכן זכה במדליית ארד בקרב-רב. רוברט פראז'אק זכה ב-3 מדליות כסף: בתרגילי הקרב-רב, הטבעות והמקבילים.

באולימפיאדת אמסטרדם (1928) עמד מספר המדליות על 9, מהן שתי מדליות זהב: רוכב הסוסים פרנטישק ונטורה והמתעמל לדיסלאב ואכה, בתרגיל המקבילים. ואכה זכה גם במדליית כסף בתרגיל הטבעות והיה שותף לזכייתה של הנבחרת הצ'כוסלובקית במדליית כסף בתרגיל הקבוצתי.

בדומה למדינות רבות אחרות, שלחה צ'כוסלובקיה משלחת מצומצמת למדי לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), בשל השפל הכלכלי הגדול. המדינה אף לא נשאה בעלויות המשלחת, והמימון הושג באמצעות תרומות. על אף שהשתתפו במשחקים רק שבעה ספורטאים צ'כוסלובקים, הם זכו בארבע מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה מרים המשקולות ירוסלאב סקובלה, שבאמסטרדם זכה במדליית ארד.

באולימפיאדת ברלין (1936) זכו הספורטאים הצ'כים בשמונה מדליות, בהן שלוש מדליות זהב: חותרי הקאנו ולדימיר סירובטקה ויאן ברזאק-פליקס (1,000 מטרים) וואצלב מוטל וזדנק שקרלנד (10,000 מטרים), והמתעמל אלואיס הודץ, בתרגיל הטבעות. לראשונה, גם נשים צ'כוסלובקיות זכו במדליה, נבחרת הנשים בהתעמלות, בתרגיל הקבוצתי. מתחרה צ'כוסלובקי נוסף שעורר עניין הוא האתלט זדנק קובק, ולאו דווקא בשל הישגיו. קובק נולד כאישה, זדנקה קובקובה, וככזו קבעה שיאים לאומיים בקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ובכמה ריצות קצרות ובינוניות, וב-1934 אף קבעה שיא עולם בריצת 800 מטר. חודשים ספורים לפני האולימפיאדה, עברה קובקובה ניתוח לשינוי מין, ולמשחקים הגיעה כגבר, זדנק קובק‏‏‏[2]. במשלחת הבריטית היה אתלט שהגיע למשחקים בנסיבות דומות.

שנות ה-40 וה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

76 ספורטאים צ'כוסלובקים השתתפו באולימפיאדת לונדון (1948). הם זכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. במשחקים אלה ערך אמיל זטופק, שכונה "הקטר הצ'כי", את הופעותיו הראשונות. בפעם השלישית בחייו בה רץ ריצת 10,000 מטר הגיע למקום הראשון, ובריצת 5,000 מטר זכה במדליית הכסף. ספורטאי בולט נוסף היה חותר הקאנו יאן ברזאק-פליקס, ששמר על תוארו, 12 שנים לאחר שזכה במדליית הזהב בברלין (במשחקים אלה שיתף פעולה עם בוהומיל קודרנה). נבחרת הנשים בהתעמלות זכתה אף היא במדליית זהב. אחת מחברות הנבחרת, מריה פרובזניקובה, ערקה למערב בסיום המשחקים, והייתה בכך לספורטאית הראשונה שעושה זאת בתקופת המלחמה הקרה.

אמיל זטופק (משמאל), לאחר זכייתו בריצת המרתון באולימפיאדת הלסינקי
ורה צ'סלבסקה (במרכז)

באולימפיאדת הלסינקי (1952) צברו הספורטאים הצ'כוסלובקים 13 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, שהקנו לצ'כוסלובקיה את המקום השישי בטבלת המדליות, דירוג השיא שלה בכל הזמנים. אמיל זטופק היה הספורטאי הבולט ביותר במשלחת, כשזכה במדליות זהב בריצת 5,000 מטר, בריצת 10,000 מטר ובריצת מרתון (שבה השתתף לראשונה בחייו). רעייתו, דנה זטופקובה, הייתה לאישה הצ'כוסלובקית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית בתחרות ליחידים, לאחר שזכתה במקום הראשון בהטלת כידון. חותר הקאנו יוסף הולצ'ק שמר על תוארו במשט ל-1,000 מטרים ליחידים, בעוד ברזאק-פליקס וקודרנה הסתפקו במקום השני. ספורטאים נוספים שזכו במדליות זהב היו המתאגרף יאן זכרה ורביעיית החותרים. מדליות נוספות הושגו בהליכה, היאבקות והתעמלות.

63 ספורטאים צ'כוסלובקים השתתפו באולימפיאדת מלבורן (1956), והישגיהם היו נמוכים בהרבה מאשר באולימפיאדות הקודמות: 6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, בה זכתה זורקת הדיסקוס אולגה פיקוטובה. יתר המדליות הושגו בקליעה, התעמלות, רכיבת אופניים ויידוי פטיש. זטופק הגיע למשחקים לאחר פציעה ממושכת, השתתף רק בריצת המרתון, וסיים במקום השישי. עם סיום המשחקים, הודיעו לספורטאים נציגי ממשלת צ'כוסלובקיה, כי עקב איומי טרור, לא יחזרו למולדתם בטיסה. הספורטאים יצאו הפליגו תחילה באנייה ממלבורן לוולדיבוסטוק, ולאחר מכן ברכבת הטרנס-סיבירית, ורק לאחר 31 ימים הסתיים מסעם המפרך בפראג.

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת רומא (1960) עלה מספר המשתתפים הצ'כוסלובקים ל-117. הם זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום העשירי בטבלת המדליות. זוכי מדליות הזהב היו המתאגרף בוהומיל נמצ'ק, החותרים ואצלב קוזאק ופאוול שמידט, והמתעמלת אווה בוסקובה (בתרגיל הקורה). בוסקובה הייתה שותפה גם לזכייתה של נבחרת ההתעמלות הצ'כוסלובקית במדליית הכסף בתרגיל הקבוצתי. זטופקובה, שהייתה בת 38, זכתה אף היא במדליית כסף.

107 ספורטאים ייצגו את צ'כוסלובקיה באולימפיאדת טוקיו (1964). הם זכו ב-14 מדליות (שיא של כל הזמנים), מהן 5 מדליות זהב, ודורגו במקום התשיעי בטבלת המדליות. הספורטאית הבולטת ביותר הייתה המתעמלת ורה צ'סלבסקה, שזכתה ב-3 מדליות זהב, בתרגילי הקרב-רב, הקורה וסוס הקפיצות, וגם הייתה שותפה לזכייה הקבוצתית במדליית הכסף. שני האלופים האולימפיים האחרים היו רוכב האופניים ייז'י דאלר והמתאבק האנס זדראז'ילה. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת הונגריה. גם נבחרת הכדורעף זכתה במדליית כסף, לאחר שסיימה את המשחקים עם הפסד בודד לנבחרת ברית המועצות.

מספר שיא של 121 ספורטאים ייצג את צ'כוסלובקיה באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). הם זכו ב-13 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ודורגו במקום השביעי בטבלת המדליות. גם במשחקים אלה הייתה צ'סלבסקה הספורטאית הבולטת במשלחת, לאחר שזכתה בארבע מדליות זהב (בתרגילי הקרב-רב, הקרקע, המקבילים וסוס הקפיצות), במדליית כסף אישית אחת (בתרגיל הקורה) ובמדליית כסף קבוצתית אחת. צ'סלבסקה ניצלה את הבמה שניתנה לה גם למחאה מינורית נגד פלישת הצבא האדום לצ'כוסלובקיה לשם דיכוי "האביב של פראג" שבועות ספורים קודם לכן. בתחרויות בהן זכתה במדליית כסף, זכו ספורטאיות סובייטיות במדליות הזהב, וצ'סלבסקה הרכינה את ראשה בעת שנוגן המנון ברית המועצות. עם שובה לצ'כוסלובקיה הושעתה מפעילות ספורטיבית.

יתר הספורטאים שזכו במדליות זהב במקסיקו סיטי היו הקופצת לגובה מילוסלבה רזקובה, הקופצת למים מילנה דוכקובה והקלע יאן קורקה. נבחרת הכדורעף זכתה במדליית הארד, ואילו נבחרת הכדורגל הודחה כבר בשלב הבתים. יתר המדליות הושגו בהיאבקות ובאתלטיקה.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגיה של צ'כוסלובקיה באולימפיאדת מינכן (1972) ירדו ל-8 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. בהיעדרה של צ'סלבסקה, אף אחת מהמדליות לא הייתה בהתעמלות. זוכי מדליות הזהב היו זורק הדיסקוס לודוויק דאנייק והמתאבק ויצ'סלאב מאכה. דוכקובה הסתפקה במדליית הכסף, ולהישג דומה הגיעה נבחרת הכדוריד, לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת יוגוסלביה. מדליות נוספות הושגו בחתירה, קליעה ואתלטיקה.

באולימפיאדת מונטריאול (1976) השתתפו 150 ספורטאים צ'כוסלובקים, והם הגיעו להישג דומה לזה ממינכן. זוכי מדליות הזהב היו רוכב האופניים אנטון טקאץ' והקלע יוסף פנאצ'ק. יתר המדליות הושגו בקרב חמש מודרני, היאבקות (ואצ'יסלב מאכה, שאיבד את תוארו), אתלטיקה וחתירה.

שנות ה-80 וה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות רבות החרימו את אולימפיאדת מוסקבה (1980) בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. מדינות הגוש המזרחי, ובהן צ'כוסלובקיה, שלחו למשחקים משלחות גדולות. צ'כוסלובקיה עצמה שלחה 224 ספורטאים, שזכו ב-14 מדליות, אך רק שתיים מהן מדליות זהב. בשתיים אלה זכו מרים המשקולות אוטה זרמבה ונבחרת הכדורגל, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת גרמניה המזרחית. נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף בטורניר הנשים הראשון בתולדות המשחקים האולימפיים. יתר המדליות הושגו באתלטיקה, איגרוף, התעמלות, ג'ודו, היאבקות, הרמת משקולות, חתירה ורכיבה על אופניים.

צ'כוסלובקיה הצטרפה לחרם הסובייטי על אולימפיאדת לוס אנג'לס, ושבה והשתתפה במשחקים באולימפיאדת סיאול (1988). 171 ספורטאים צ'כוסלובקים נטלו חלק במשחקים, והם זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. זוכי מדליות הזהב היו הקלע מירוסלב ורגה, ההלך יוזף פריבילינץ והטניסאי מירוסלב מצ'יז'. מצ'יז' זכה גם במדליית ארד בטורניר הזוגות, יחד עם שותפו מילאן שרייבר, וצמד הטניסאיות יאנה נובוטנה והלנה סוקובה זכו במדליית כסף. מטיל הכידון יאן ז'לזני זכה במדליית כסף, ויתר המדליות הושגו בקליעה ובהיאבקות.

בהופעתה האחרונה של צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים, חודשים ספורים לפני התפרקותה, השתתפו 209 ספורטאים. הם זכו ב-7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב: חותר הקאנו לוקאש פולרט, הקלע פטר הרדליצ'קה והאתלטים רוברט זמייליקקרב עשר) ויאן ז'לזני (בהטלת כידון). לז'לזני הייתה זו מדליית זהב ראשונה מתוך 3 רצופות. את השתיים הבאות השיג במדי המשלחת הצ'כית. יתר המדליות הושגו בקאנו, חתירה וקליעה.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדות החורף השתתפה צ'כוסלובקיה החל מהאולימפיאדה הראשונה שנערכה, אולימפיאדת שאמוני (1924). הצ'כוסלובקי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה קופץ הסקי רודולף בורקרט. בורקרט, שהיה גרמני אזרח צ'כוסלובקיה, זכה במדליית ארד באולימפיאדת סנט מוריץ (1928). המדליה הבאה הושגה רק באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), כאשר נבחרת ההוקי קרח זכתה במדליית הכסף. במדליית הזהב הראשונה זכה קופץ הסקי יירי ראשקה, באולימפיאדת גרנובל (1968). ארבע שנים אחר כך, באולימפיאדת סאפורו (1972), זכה המחליק האומנותי אונדריי נפלה במדליית הזהב השנייה (והאחרונה) לזכותה של צ'כוסלובקיה.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייז'י סקובלה, זוכה מדליית הארד בהדיפת כדור ברזל, אולימפיאדת מלבורן
הקופצת למים מילנה דוכקובה, שזכתה במדליית זהב באולימפאדת מקסיקו סיטי, באימון על טרמפולינה

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 0 0 2 2
אולימפיאדת פריז (1924) 1 4 5 10
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 2 5 2 9
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 1 2 1 4
אולימפיאדת ברלין (1936) 3 5 0 8
אולימפיאדת לונדון (1948) 6 2 3 11
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 7 3 3 13
אולימפיאדת מלבורן (1956) 1 4 1 6
אולימפיאדת רומא (1960) 3 2 3 8
אולימפיאדת טוקיו (1964) 5 6 3 14
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 7 2 4 13
אולימפיאדת מינכן (1972) 2 4 2 8
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 2 2 4 8
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 2 3 9 14
אולימפיאדת סיאול (1988) 3 3 2 8
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 4 2 1 7
סה"כ 49 49 45 143

באולימפיאדות החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת שאמוני (1924) 0 0 0 0
אולימפיאדת סנט מוריץ (1928) 0 0 1 1
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) 0 0 0 0
אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) 0 0 0 0
אולימפיאדת סנט מוריץ (1948) 0 1 0 1
אולימפיאדת אוסלו (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת סקוו ואלי (1960) 0 1 0 1
אולימפיאדת אינסברוק (1964) 0 0 1 1
אולימפיאדת גרנובל (1968) 1 2 1 4
אולימפיאדת סאפורו (1972) 1 0 2 3
אולימפיאדת אינסברוק (1976) 0 1 0 1
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) 0 0 1 1
אולימפיאדת סרייבו (1984) 0 2 4 6
אולימפיאדת קלגרי (1988) 0 1 2 3
אולימפיאדת אלברוויל (1992) 0 0 3 3
סה"כ 2 8 15 25

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
התעמלות התעמלות 12 13 10 35
אתלטיקה אתלטיקה קלה 11 8 5 24
קיאק קאנו/קיאק 7 4 1 12
קליעה קליעה 4 3 2 9
הרמת משקולות הרמת משקולות 3 2 3 8
איגרוף איגרוף 3 1 2 6
חתירה חתירה 2 2 7 11
Cycling (road) pictogram.svg
אופניים 2 2 2 6
היאבקות היאבקות 1 7 7 15
טניס טניס 1 1 2 4
כדורגל כדורגל 1 1 0 2
קפיצה למים קפיצה למים 1 1 0 2
רכיבה רכיבה 1 0 0 1
קרב חמש מודרני קרב חמש מודרני 0 1 1 2
כדורעף כדורעף 0 1 1 2
הוקי שדה הוקי שדה 0 1 0 1
כדוריד כדוריד 0 1 0 1
ג'ודו ג'ודו 0 0 1 1

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
קפיצות סקי קפיצות סקי 1 2 4 7
החלקה אומנותית החלקה אומנותית 1 1 3 5
הוקי קרח הוקי קרח 0 4 4‏‏‏[3] 8
סקי למרחקים סקי למרחקים 0 1 4 5
סקי אלפיני סקי אלפיני 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)
  2. ^ ‏"Chenage of Sex", טיים מגזין, 24.8.1936‏
  3. ^ ‏כולל מדליית הארד שהושגה במשחקי הקיץ ב-1920.‏


מדינות אירופה במשחקים האולימפיים

אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריהטורקיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונאקומונטנגרומלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקוסובוקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשבדיהשווייץ

מדינות וטריטוריות לשעבר: בוהמיהברית המועצותגרמניה המזרחיתגרמניה המערביתחבל הסאריוגוסלביהסרביה ומונטנגרוצ'כוסלובקיה

משלחות מיוחדות: המשלחת הכלל-גרמניתהמשלחת המאוחדת
אירופה