צ'ליוסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ליוסקין
Пароход Челюскин.jpg
"צ'ליוסקין בנמל לנינגרד בקיץ 1933
תיאור כללי
סוג אונייה אונייה מחוזקת דפנות
חברת ספנות סבמורפוט
ציוני דרך עיקריים
מספנה Burmeister and Wain, דנמרק
הושקה 11 במרץ 1933
הוכנסה לשירות 3 ביוני 1933
מצבה כיום טבעה
גורלה טבעה ב-13 בפברואר 1934
מקום טביעתה ים צ'וקצ'י
נתונים כלליים
הדחק 7,500 טון
אורך 92 מטר
רוחב 16.6 מטר
שוקע 6.5 מטר
מהירות 12.5 קשר (23 קמ"ש)
גודל הצוות 52
מספר נוסעים 60
הנעה טורבינות קיטור בהספק של 2,450 כ"ס

אוניית "צ'ליוסקין" (ברוסית: Челюскин) הייתה אונייה רוסית שמיועדת להעברת סחורות בין שפך נהר לנה לבין נמל ולדיווסטוק. ב-13 בפברואר 1934, היא טבעה אך הצוות הצליח לארגן מחנה על הקרח. להצלת האנשים אורגן מבצע אווירי מוצלח ולטייסים שהשתתפו במבצע הוענק תואר גיבור ברית המועצות שנוסד בעקבות האירוע.

"צ'ליוסקין" נבנה בדנמרק לפי הזמנת ברית המועצות. האונייה הייתה מיועדת להעברת סחורות ונוסעים במימי האוקיינוס הקרח הצפוני. בהתאם לכך, היא חוזקה והוגדרה לצורכי ביטוח כאוניית נוסעים ומשא מדגם שובר קרח.

האונייה הושקה למים ב-11 במרץ 1933 וב-3 ביוני 1933 היא עזבה את דנמרק בדרכה ללנינגרד תחת השם "לנה". לאחר הגעתה לנמל היעד הוחלט להחליף את שמה ל"צ'ליוסקין" לזכר חוקר ארצות רוסי סמיון צ'ליוסקין.

המסע הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 1933 האונייה עזבה את לנינגרד בדרכה לולדיווסטוק. על המסע פיקד רב חובל ולדימיר וורונין וראש המשלחת היה אוטו שמידט, גאוגרף וחוקר ידוע של אזור הצפון. בדרכה האונייה נכנסה למספנות בהם נבנתה ועבדה תיקונים קלים. ב-2 באוגוסט 1933 האונייה עזבה את נמל מורמנסק ועל סיפונה 112 אנשים. מטרת המסע היה ללמוד יכולת לעבור את המעבר הצפון-מזרחי במהלך קיץ בודד. באזורים הקשים היה מתוכנן להיעזר בשובר קרח.

גושי קרח הראשונים החלו להפריע לתנועת האונייה מזרחה בים קארה. בעזרת שוברי קרח האונייה הצליחה לעבור את אזור והמשיכה בצורה עצמאית. בים צ'וקצ'י התברר שלא ניתן להמשיך במסע וב-23 בספטמבר האונייה נתפסה על ידי גושי קרח. במשך כחודשיים האונייה נסחפה על ידי הקרח מזרחה וב-4 בנובמבר 1933 התקרבה למצר ברינג. עד לים הפתוח נשרו קילומטרים בודדים ואף נשלח מברק ברכה לולדיווסטוק. אומנם עקב שינוי בכיוון תנועת הקרח האונייה החלה להיסחף בחזרה לכיוון צפון-מערב. בקרבת מקום הייתה שובר קרח, אך אוטו שמידט סירב לקבל את עזרתו כי חשב שאחר מסע כה ארוך בקרח האונייה תמשיך להחזיק מעמד. במשך מספר חודשים האונייה המשיכה להחסף ולהתרחק ממים פתוחים ללא קרח. ב-13 בפברואר 1934 בעקבות הלחץ הגדול על הדפנות, האונייה נשברה וטבעה תוך שעתיים.

הצוות התארגן בעוד מועד ולכן הצליח לארגן על הקרח ממחנה זמני ולהעביר למחנה את המצרכים. בסך הכול במחנה היו 104 אנשים. 8 אנשים עזבו את אונייה עוד במהלך המסע מסוביות שונות ומנהל המשק בוריס מוגילביץ' נהרג במהלך עזיבת האונייה.

מבצע הצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומיים לאחר קבלת הידיעות על הטביעה החלה התארגנות למבצע הצלה. בראש הוועדה הועמד ואלריאן קויבישב. הוחלט לארגן מבצע אווירי. כעבר שלושה שבועות, ב-5 במרץ 1934 הטייס אנטולי ליאפידבסקי הצליח להגיע למחנה ולפנות ממנו 10 נשים ושני ילדים. בטיסה השנייה מטוסו התקלקל והוא הצטרף לשוהי המחנה.

הטיסה הנוספת נערכה רק ב-7 באפריל. במהלך שבוע 5 טייסים הצליחו לפנות את המחנה. בסך הכול בוצעו 24 טיסות בהם השתתפו 6 מטוסים - שלוש מתוצרת ברית המועצות, שניים מתוצרת ארצות הברית ונוסף מתוצרת גרמניה. האנשים היו מועברים ליישוב על שפת הים כ-160 ק"מ מהמחנה. טייס האוניה עם מטוסו הגיעה ליישוב באופן עצמאי.

בימים האחרונים של שהייה במחנה, מנהל המשלחת אוטו שמידט חלה ולכן הוחלט להעביר אותו לנום, ארצות הברית לטיפול רפואי.

למבצע היה סיקור נרחב בתקשורת הסובייטית וטייסים היו נחשבים לגיבורי-על של המדינה. כאשר הטייסים וחברי המשלחת הגיעו למוסקבה אורגנה להם קבלת פנים חגיגית. בעקבות האירוע הוחלט על ייסוד תואר כבוד גיבור ברית המועצות והטייסים היו מקבלי התואר הראשונים. עבור העזרה במבצע ההצלה שני טכנאים אמריקאים קיבלו עיטור לנין. כל שוהי המחנה קיבלו עיטור "הכוכב האדום". הצוות הטכני שתמך במבצע מהיבטים שונים כולל יצירת קשר רדיו עם המחנה גם קיבל עיטורים.

החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החלו חיפושי האונייה. בשנת 2004 נערכה מבצע ארכאולוגי תת-ימי ונמצאו שרידים. בהמשך התברר שמדובר באונייה אחרת. בשנת 2006 נמצצאו שרידים נוספים. צילומים וחלקי מתכת הועברו לדנמרק. בפברואר 2007 מומחי המספנות הדניות אישרו שמדובר בחלקי אוניית צ'ליוסקין.

כבר בשנת 1934 הוקרן סרט תיעודי על מבצע ההצלה. בשנת 1984 באולפני לנפילם צולם סרט נוסף על הנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ליוסקין בוויקישיתוף