צ'לסי קלינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'לסי קלינטון
27 בפברואר 1980 (בת 34)
Chelsea Clinton.jpg
קלינטון מדברת בפילדלפיה, 2008
מקום מגורים ארצות הברית
ידועה בשל בתם של הילארי וביל קלינטון
כתבת ב-NBC חדשות
השכלה אוניברסיטת סטנפורד
"University College, Oxford"
"Columbia Mailman School of Public Health"
"Robert F. Wagner Graduate School of Public Service"
תואר לומדת לתואר שלישי באוניברסיטת ניו יורק
מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
בן זוג מארק מזווינסקי (2010 - הווה)

צ'לסי ויקטוריה קלינטון (במקור באנגלית: Chelsea Victoria Clinton; נולדה ב-27 בפברואר 1980) היא בתם היחידה של נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, ושל מזכירת המדינה לשעבר, הילארי רודהם קלינטון. בעבר היא שימשה ככתבת מיוחדת עבור חדשות NBC. בשנת 2012 החלה לעבוד ב-"Clinton Foundation" ו-"Clinton Global Initiative", וללמוד לתואר שלישי באוניברסיטת ניו יורק.

קלינטון נולדה בליטל רוק שבמדינת ארקנסו, בתקופת כהונתו הראשונה של אביה כמושל ארקנסו. היא למדה בבתי הספר הציבוריים שם עד שאביה נבחר לנשיאות ארצות הברית, ובתקופת כהונתו של אביה סיימה את לימודיה בבית הספר הפרטי "Sidwell Friends School". למדה לתואר ראשון בחינוך באוניברסיטת סטנפורד וקיבלה תואר שני מ"University College, Oxford" ו"Mailman School of Public Health". כיום היא דוקטורנטית באוניברסיטת ניו יורק. בעבר עבדה ב-"McKinsey & Company" ,"Avenue Capital Group" ובאוניברסיטת ניו יורק. קלינטון חברה או הייתה חברה בדירקטוריונים של "School of American Ballet"‏, "Clinton Health Access Initiative"‏, "Clinton Foundation"‏, "Clinton Global Initiative"‏, "Common Sense Media"‏, " Shakespeare Theatre Company"‏, "Weill Cornell Medical College"‏, "IAC/InterActiveCorp"‏[1][2].

בין דצמבר 2007 ועד סוף הפריימריז לראשות המפלגה הדמוקרטית בשנת 2008, היא סייעה לאמה בקמפיין שלה, והופיעה בכל רחבי ארצות הברית, ובעיקר בקמפוסים. ב-31 ביולי 2010, נישאה קלינטון לבנקאי ההשקעות היהודי מארק מזווינסקי בריינבק שבניו יורק וב-26 בספטמבר 2014 ילדה את בתם שרלוט קלינטון מזווינסקי.[3]

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'לסי מצלצת בפעמון החירות.

צ'לסי ויקטוריה קלינטון נולדה שלושה שבועות לפני הזמן ב-27 בפברואר 1980, בליטל רוק, ארקנסו לביל קלינטון והילארי רודהם קלינטון. הילארי תיארה את הלידה של בתה בתור "האירוע המופלא ביותר והכי מעורר השתאות בחיי". צ'לסי הייתה בתם היחידה והנכדה הראשונה של הוריהם משני הצדדים. בגיל שנתיים, התלוותה להוריה לנסיעותיהם ברחבי ארקנסו כשביל קלינטון התמודד על משרת מושל ארקנסו.

אמה כתבה שהשם צ'לסי נקבע בהשראת ביקור בצ'לסי שבלונדון במהלך חופשת חג המולד ב-1978. היא סיפרה שכשמעה את השיר מ-1969 של ג'וני מיטשל, "Chelsea Morning", בביצועה של ג'ודי קולינס, ביל אמר, "אם אי פעם יהיה לנו בת, שמה צריך להיות צ'לסי"[4].

צ'לסי קלינטון למדה בבתי הספר היסודיים בליטל רוק "Forest Park Elementary School" ו"Booker Arts and Science Magnet Elementary School" ובחטיבת הביניים "Horace Mann Junior High School"‏[5]. היא קפצה כיתה בכיתה ב'[6].

השנים בבית הלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה של משפחת קלינטון בבית הלבן. מימין לשמאל: צ'לסי, הילארי וביל.

ב-20 בינואר 1993, כאשר קלינטון בת ה-12 עברה לגור עם הוריה בבית הלבן בעקבות בחירתו של אביה לנשיא ארצות הברית, השירות החשאי של ארצות הברית נתן לה את שם הקוד "Energy" (אנרגיה). הוריה רצו שבתם תגדל באופן נורמלי ככל האפשר בהתחשב בנסיבות ולכן ניסו להגן עליה מפני אור הזרקורים התקשורתי[7]. הילארי קלינטון התייעצה עם ז'קלין קנדי אונאסיס בקשר לגידול ילדים בבית הלבן, וביקשה מהעיתונות שתצמצם את הסיקור על בתה באירועים ציבוריים שבהם היא משתתפת. הקלינטונים נתמכו על ידי מרגרט טרומן, בתו היחידה של נשיא ארצות הברית הארי טרומן. היא כתבה מכתב למערכת של ניו יורק טיימס במרץ 1993 והסבירה בו על הנזק שיכול להיעשות אם העיתונות תהפוך את צ'לסי לנושא סיקור אינטנסיבי. העיתונות נענתה לבקשתה של הילארי, אבל בשנת 1997, לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון, עלו ספקולציות בתקשורת לגבי המכללה שבה תבחר והדבר גרם לסיקור תקשורתי רב עליה. צ'לסי קלינטון בסופו של דבר בחרה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. בסך הכל, היא קיבלה 32 כתבות עליה בניו יורק טיימס ו-87 כתבות באינטרנט במהלך שתי הקדנציות של אביה כנשיא ארצות הברית (1993‏-2001). מכלל הילדים של הנשיאים, היא זו שקיבלה את סיקור הטלוויזיה הרב ביותר.

החלטתם של הקלינטונים לשלוח את צ'לסי בתם ל-"Sidwell Friends", בית ספר פרטי בוושינגטון די.סי.[7], עוררה שאלות, אולם אביה הסביר לסוכנות הידיעות Associated Press במאי 1993, שכך הוחלט מפני שבתו לא אהבה את העובדה שהיא "מקבלת הרבה פרסום" והיא מעוניינת שתהיה לה "יותר שליטה על גורלה." אמה טענה ש "אם [צ'לסי] הייתה הולכת לבית ספר ציבורי, העיתונות לעולם לא הייתה משאירה אותה לבד." הקריטריון שהשפיע על החלטתם היה הפרטיות, ולא איכות החינוך[8]. בית הספר ותלמידיו שמרו על שתיקה בקשר לצ'לסי וסירבו לדון עליה בפומבי, ובכך נתנו לה את הפרטיות שהמשפחה הראשונה ביקשה לתת לה[7]. צ'לסי סיימה את לימודיה בבית הספר בשנת 1997 ואביה דיבר בטקס הסיום[9]. עניין פרטיותה של צ'לסי נידון בעיתונות, ורוב כלי התקשורת הגיעו למסקנה שהיא צריכה להיות מחוץ לתחום בשל גילה[7]. למרות זאת, כאשר קלינטון הייתה בת 13, מספר סטיריקנים ופרשנים לעגו להופעתה, ביניהם ראש לימבו[7], וכותבי סאטרדיי נייט לייב[10]. בשנת 1995 פרסם הסופר העצמאי טום גוגולה קלטת של שירים שהוקלטו כביכול על ידי קלינטון ובהם הערות שונות הנוגעות לאנשים בולטים. הקלטת התבררה כתרמית. גוגולה הגן על הסרט, ואמר "שום דבר מזה לא היה מכוון נגד צ'לסי. סאטירה היא סאטירה"[7]. בשלב זה של חייה אמר אביה, "אנחנו באמת עובדים קשה כדי לוודא שצ'לסי לא נותנת לאנשים אחרים להגדיר את תחושת הערך העצמי שלה... זה קשה כשאתה מתבגר... [א]בל אני חושב שהיא תהיה בסדר"[11].

קלינטון השתתפה במשך ארבע שנים בשיעורי מחול בארקנסו[12] והייתה תלמידה ב"בית הספר וושינגטון לבלט" במשך כמה שנים[7].

בתחילת 1999, לקלינטונים נודע שישנו כתבה שעובדים עליה במגזין People שבוחן את היחסים של המשפחה הראשונה בעקבות השערוריות שאירעו. השירות החשאי פנה למגזין וסיפר על חששותיהם של הקלינטונים שהכתבה עלולה לסבך את ביטחונה של צ'לסי. למרות זאת, הוחלט לפרסם את הכתבה. קרול ואלאס, העורך האחראי של People, אישר את רגישותו של המגזין לדאגותיהם של הקלינטונים לבתם, אבל חש שצ'לסי בת ה-19 הייתה "עדת ראייה לדרמה משפחתית ואירועים היסטוריים" ולכן "הנושא בעל תוקף עיתונאי". הכתבה יצאה לאור ב-5 בפברואר 1999 , תחת השם "גרייס תחת אש", עם תמונה על העטיפה של צ'לסי והילארי[13].

בשנת 2000, שנתו האחרונה של אביה כנשיא, צ'לסי הייתה המארחת בבית הלבן כשאמה ניהלה את מסע הבחירות שלה לסנאט האמריקאי, ונסעה עם אביה לחו"ל לכמה ביקורים רשמיים[14].

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת סטנפורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת סטנפורד

קלינטון החלה ללמוד היסטוריה באוניברסיטת סטנפורד בסתיו 1997[15][16].

שבוע לפני שהגיעה לקמפוס, אמה כתבה מכתב לאיגוד העיתונאים וביקשה בו שהעיתונאים ימנעו מלסקר את בתה. למרות זאת, צ'לסי הגיעה לסטנפורד עם הוריה, אנשי השירות החשאי, וכמעט 250 עיתונאים. כדי לשמור על ביטחונה, הותקנו חלונות עם זכוכית משוריינת בחדר השינה שלה ומצלמות הוצבו במסדרונות. בנוסף, אנשי השירות החשאי התחזו לתלמידים באוניברסיטה והתגוררו במעונות שלה[17]. מלבד כמה סיפורים שנכתבו עליה מדי פעם בצהובונים, בארבע השנים שצ'לסי למדה בסטנפורד היא נשארה מחוץ לעין הציבור[18].

קלינטון סיימה את לימודיה בסטנפורד בשנת 2001 בהצטיינות יתרה ועם תואר ראשון בהיסטוריה[15][18]. נושא התזה שלה לתואר ראשון, בגודל 150 עמודים, היה הסכם יום שישי הטוב ב-1998 בצפון אירלנד, ולשם כך היא ראיינה את אביה[18][19]. בעת סיום לימודיה של צ'לסי, הנשיא קלינטון מסר הצהרה לעיתונות ואמר בה: "הילארי ואני אסירי תודה על החברויות וחוויות הלמידה הגדולות שלצ'לסי היה בסטנפורד, ואנחנו מאוד גאים בה ביום המיוחד הזה"[20].

אוניברסיטת אוקספורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת קולג' של אוקספורד
מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת ניו יורק

בחודש יולי 2001, גילה הנשיא קלינטון באליפות וימבלדון שצ'לסי תלמד באוניברסיטת אוקספורד בסתיו, באותו קולג' שהוא למד בו פוליטיקה בין 1968 ל-1970 באמצעות מלגת רודז[21]. צ'לסי עצמה לא למדה עם מלגת רודז. מאסטר אוניברסיטת קולג' של אוקספורד, רובין באטלר, אמר כי הוא שמח שהיא לומדת באוקספורד: "מהתעודה שלה בסטנפורד עולה שהיא תלמידה טובה מאוד בעלת הכישורים והיכולות המתאימים. הקולג' שמח גם להרחיב את החיבור שלו עם משפחת קלינטון". כדי לשמור על ביטחונה של צ'לסי האוניברסיטה הפעילה אמצעי אבטחה על פי המלצת יועצים בריטים ואמריקנים[22], והסטודנטים האחרים שבקולג' התבקשו שלא לדבר עליה עם העיתונות[23].

צ'לסי הגיעה לאוקספורד מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית. היא נמשכה לסטודנטים אמריקאים אחרים באוקספורד שגם הם חשו טראומה כתוצאה מכך. בראיון למגזין "Talk" צ'לסי אמרה:

"כל יום אני נתקלת בתחושה אנטי אמריקאית כלשהי. במהלך הקיץ, חשבתי להתיידד עם אנשים שאינם אמריקאים, רק למען הגיוון. עכשיו אני מגלה שאני רוצה להיות ליד אמריקאים - אנשים שאני יודעת שחושבים על המדינה שלנו כמוני."[23]

על הדברים שאמרה בראיון נמתחה ביקורת בעיתונות בלונדון וכן על ידי אחד הסטודנטים באוקספורד בעיתון הסטודנטים של אוקספורד[23].

האוניברסיטה כעסה על הביקורת שהסטודנט מתח מכיוון שהיא הופיעה כמאמר מערכת. למרות הביקורת, צ'לסי תוארה כשקולה, מקסימה ובלתי מושפעת על ידי אנשים שפגשו אותה ונראה שהיא הצליחה להתמודד עם ההסתגלות לחיים בחו"ל[23]. במהלך לימודיה באוקספורד, אימצה צ'לסי מראה מתוחכם יותר, על פי הדיווחים, בעזרתה של ידידת משפחה דונטלה ורסאצ'ה, שבתצוגת האופנה שלה צ'לסי השתתפה בתחילת שנת 2002.

בגמר לימודיה בשנת 2003, קלינטון קיבלה תואר שני בפילוסופיה ויחסים בינלאומיים[24]. היא חזרה לארצות הברית לאחר סיום הלימודים והתגוררה בניו יורק[15].

אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 2010, קלינטון סיימה תואר שני ברפואה ציבורית באוניברסיטת קולומביה[25]. כיום היא לומדת לתואר הדוקטורט שלה באוניברסיטת ניו יורק[26].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הצטרפה קלינטון לחברת הייעוץ "McKinsey & Company" שבניו יורק[15], ובשנת 2006 החלה לעבוד בחברת ההשקעות האמריקאית "Avenue Capital Group". היא הייתה אחד מהיו"רים של "Clinton Foundation" למשך שבוע למטרת גיוס כספים, וחברה בדירקטוריון של "School of American Ballet"‏[15]. ב-22 בספטמבר 2011 קלינטון נבחרה למועצת המנהלים של חברת האינטרנט האמריקאית "IAC"‏[27].

ב-14 בנובמבר 2011 הודיעה רשת NBC שהיא שכרה את קלינטון ככתבת עבור התוכניות "NBC Nightly News" ו"Rock Center with Brian Williams". החוזה איתה היה רק למשך 3 חודשים, ולכן התאפשר לה להמשיך לעבוד עבור "Clinton Foundation", ולהמשיך ללמוד בזמן שעבדה עבור NBC‏[28][29].

הקמפיין לנשיאות של הילארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2007, צ'לסי החלה במסע הבחירות של אמה באיווה למועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית[30]. היא הופיעה בכל רחבי ארצות הברית ובעיקר בקמפוסים[31][32]. עד תחילת אפריל 2008, היא דיברה בלמעלה מ-100 מכללות למען מועמדותה של אמה[33].

במהלך מסע הבחירות, צ'לסי ענתה לשאלות הקהל, אבל לא התראיינה או הגיבה לשאלות מהעיתונות[34], כולל לשאלתה של כתבת בת 9 מעיתון הילדים "Scholastic News" ששאלה אותה האם אביה היה נשיא טוב. לשאלתה היא ענתה, "אני מצטערת, אני לא מדברת עם העיתונות וזה חל עליך, למרבה הצער. אף על פי שאני חושבת שאת חמודה"[35]. פיליפ ריינס, מזכיר העיתונות של אמה, התערב כאשר עיתונאים ניסו לפנות לצ'לסי באופן ישיר[34].

כאשר כתב "MSNBC" דייוויד שוסטר קרא להשתתפותה של צ'לסי בקמפיין של אמה "סרסור", מטה הקמפיין של קלינטון הזדעק. שוסטר התנצל לאחר מכן בשידור חי על דבריו והושעה על כך למשך שבועיים[36].

בפעם הראשונה במהלך הקמפיין שסטודנט שאל אותה על התייחסותה של אמה לפרשת מוניקה לווינסקי היא ענתה, "אני לא חושבת שזה עניינך"[33]. לאורך הקמפיין היא הפכה לתועמלנית מנוסה יותר עם תגובות מעודנות יותר והייתה מסיטה את השאלות בנושא עם הערות כמו "אם זה מה שאתה רוצה להצביע עבורו, זה מה שאתה צריך להצביע. אבל אני חושבת שיש אנשים אחרים [ש]הולכים להצביע על דברים כמו בריאות וכלכלה"[33][37].

ב-26 באוגוסט 2008, בכנס של המפלגה הדמוקרטית, צ'לסי קראה להילארי "הגיבורה שלי ואמא שלי" והציגה לה סרט מחווה ארוך[38]. לאחר ההופעה בכנס היא חזרה לניו יורק לחייה הפרטיים.

אירוסין ונישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 2010, קלינטון ומארק מזווינסקי נישאו בטקס בין-דתי יהודי ונוצרי בראינבק שבניו יורק. החתונה התקיימה באחוזה משנת 1902, הפרוסה על פני 50 דונם, על צוק שמשקיף על נהר ההדסון. האחוזה, באותו הזמן, הייתה שייכת לתומכת של הילרי, קתלין האמר, שבעבר הייתה מפיקה בערוץ "Oxygen Media", ולארתור סילבינדר, איש עסקים ומפתח עסקים.

מזווינסקי נולד ב-15 בדצמבר 1977 באיווה, לחברי הקונגרס הדמוקרטים לשעבר אדוארד מזווינסקי ומרג'ורי מרגוליס-מבינסקי. יש לו עשרה אחים, שלושה מהם מאומצים. הוא גדל בבית יהודי קונסרבטיבי. משפחת קלינטון ומשפחת מזווינסקי התיידדו עוד בשנת 1990, כאשר נפגשו בדרום קרוליינה בכנס של מנהיגים אמריקאים.

זוגיותם של צ'לסי ומארק מזווינסקי התגלתה בשנת 2005, והם התארסו בסוף השבוע של חג ההודיה בשנת 2009[39].

מזווינסקי היה בנקאי השקעות בגולדמן זקס, ובעת הנישואין היה גם בנקאי השקעות ב"3G Capital Management"‏[39]. הזוג חי בניו יורק בשכונה של פארק גראמרסי[40].

ב-17 באפריל 2014, הודיעה קלינטון באירוע ציבורי בניו יורק כי היא בהריון ומצפה ביחד עם בעלה ללדת בסתיו.[41]

ב-26 בספטמבר 2014 ילדה קלינטון את בתה הבכורה, שרלוט קלינטון מזווינסקי‏[42].


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'לסי קלינטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bankoff, Caroline. Chelsea Clinton Joins IAC Board. blog post. New York Magazine Daily Intelligencer blog. אוחזר ב־27 September 2011.
  2. ^ Carter, Bill (13 November 2011). "Chelsea Clinton to Report for NBC". אוחזר ב־ 7 March 2012. 
  3. ^ ניו יורק טיימס
  4. ^ "The Inauguration: Shedding Light on a Morning and a Name", The New York Times (January 19, 1993). אוחזר ב־ December 6, 2009. 
  5. ^ Chelsea Clinton. hillary-rodham-clinton.org. אוחזר ב־December 13, 2007.
  6. ^ "Chelsea Clinton Bio", AllPolitics (via CNN). אוחזר ב־ December 6, 2009. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Roberts, Roxanne (February 27, 1996). "16 Candles for Chelsea", The Washington Post. אוחזר ב־ August 3, 2010. 
  8. ^ Wash. Post gotcha on Chelsea Clinton's schooling exposes poor reporting instead. MediaMatters (July 27, 2007). אוחזר ב־August 2, 2010.
  9. ^ Grier, Peter (May 15, 2010). "Which US presidents went back to high school ... for commencement?", Christian Science Monitor. אוחזר ב־ August 11, 2010. 
  10. ^ Nevius, C.W. (January 22, 2004). "Just ask Chelsea, Jenna and Barbara: Escaping the glare of the spotlight isn't easy for kids whose dads work in the Oval Office", San Francisco Chronicle. אוחזר ב־ August 14, 2010. 
  11. ^ Jones, London Y., Jr.; Clifford, Garry (December 28, 1992). "Bill Clinton & Hillary Rodham Clinton: People interview", People. אוחזר ב־ August 15, 2010. 
  12. ^ Chelsea Clinton. Hillary-Rodham-Clinton.org (2005). אוחזר ב־August 6, 2010.
  13. ^ King, John (February 5, 1999). "Secret Service Concerned over Chelsea Clinton Cover Story", CNN. אוחזר ב־ August 2, 2010. 
  14. ^ CNN Transcript – Newsroom/World View: NEWSROOM for August 28, 2000 – August 28, 2000. CNN (August 28, 2000). אוחזר ב־August 3, 2010.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 Kantor, Jodi (July 30, 2007). "Primed for a Second Stint as First Daughter", The New York Times. אוחזר ב־ March 8, 2008. 
  16. ^ Chiang, Harriet (June 18, 2001). "Stanford graduation for Chelsea Clinton". אוחזר ב־ March 7, 2012. 
  17. ^ "Don't Look, It's Chelsea Clinton", Time (September 29, 1997). אוחזר ב־ August 5, 2010. 
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Purdum, Todd S. (June 17, 2001). "Chelsea Clinton, Still a Closed Book", The New York Times. אוחזר ב־ November 8, 2010. 
  19. ^ "Chelsea Clinton Is Stanford Graduate", The New York Times (June 17, 2001). אוחזר ב־ August 1, 2010. 
  20. ^ "Clintons Celebrate Chelsea's Graduation", BBC (June 1, 2001). אוחזר ב־ August 4, 2010. 
  21. ^ "Chelsea Clinton heads for Oxford", BBC (July 21, 2001). אוחזר ב־ August 4, 2010. 
  22. ^ "Chelsea Clinton Arrives in Oxford", BBC (October 1, 2001). אוחזר ב־ August 4, 2010. 
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 Lyall, Sarah (March 31, 2002). "Britain Is Becoming, Chelsea Clinton Finds", The New York Times. אוחזר ב־ August 4, 2010. 
  24. ^ Chelsea faces finals test. Oxford Mail (UK) (June 18, 2003). אוחזר ב־August 5, 2010.
  25. ^ Derschowitz, Jessica (July 30, 2010). Chelsea Clinton All Grown Up. CBS News. אוחסן מהמקור ב־July 22, 2012.
  26. ^ "Chelsea Clinton, Marc Mezvinsky wedding details: "Like a family wedding"", The Washington Post (August 2, 2010). אוחזר ב־ August 3, 2010. 
  27. ^ Pepitone, Julianne (September 26, 2011). Chelsea Clinton Joins IAC Board. CNNMoney.com. אוחזר ב־October 7, 2011.
  28. ^ Carter, Bill (November 14, 2011). "Chelsea Clinton to Report for NBC", The New York Times. אוחזר ב־ November 14, 2011. 
  29. ^ Ariens, Chris (December 12, 2011). "Chelsea Clinton’s TV News Debut". 
  30. ^ Zeleny, Jeff (December 8, 2007). "Chelsea's Iowa Debut", The New York Times. אוחזר ב־ August 8, 2010. 
  31. ^ Marinucci, Carla (January 14, 2008). "Chelsea Clinton Steps into California Spotlight to Rally for Mother", San Francisco Chronicle. אוחזר ב־ December 6, 2009. 
  32. ^ "Chelsea Clinton to Visit ASU", Associated Press (January 26, 2008). אוחזר ב־ December 6, 2009. 
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 Kornblut, Anne E. (April 10, 2008). "Chelsea Clinton Finds Her Voice – Daughter Evolves From Quiet Supporter to Self-Assured Campaigner", The Washington Post, p. A01. אוחזר ב־ April 10, 2008. 
  34. ^ 34.0 34.1 Parnes, Amie (April 16, 2008). Top Clinton Hand Shields Chelsea. The Politico. אוחזר ב־December 6, 2009.
  35. ^ "Chelsea Clinton guards words, even with a kid", AP via MSNBC (December 31, 2007). אוחזר ב־ August 10, 2010. 
  36. ^ Arlens, Chris (February 2, 2008). Shuster Suspended For "Pimped Out" Comment. medibistro.com TVNewser. אוחזר ב־November 8, 2010.
  37. ^ "Chelsea Clinton makes clear Lewinsky matter is private – The Boston Globe", Associated Press via the Boston Globe (April 10, 2008). אוחזר ב־ August 11, 2010. 
  38. ^ Chozick, Amy; Laura Meckler (August 27, 2008). Clinton Calls for Unity. Wall Street Journal. אוחזר ב־August 10, 2010.
  39. ^ 39.0 39.1 Baker, Peter (November 30, 2009). "Chelsea Clinton Announces Engagement", The New York Times. אוחזר ב־ August 5, 2010. 
  40. ^ Seelye, Katharine Q., and Christine Haughney (August 1, 2010). "Town Elbows Its Way Into Clinton Wedding", The New York Times. אוחזר ב־ August 8, 2010. 
  41. ^ Chozick, Amy (April 17, 2014). "Chelsea Clinton Says She Is Expecting", The New York Times. אוחזר ב־ 20 April 2014. 
  42. ^ ynet, נכדה ראשונה לקלינטונים: צ'לסי ילדה בת, באתר ynet‏, 27.09.14