קאלויאן, קיסר בולגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאלויאן אסן
(1168 משוער - ראשית אוקטובר 1207; סלוניקי, האימפריה הלטינית)
קאלויאן, קיסר בולגריה

שחזור אנתרופולוגי של פני הקיסר קאלויאן

בת-זוג

אנה נסיכת קומניה

שושלת בית אסן
תואר צאר בולגריה
כינוי Ромеоубиец שוחט הרומאים (כינוי לכוחות הצלבנים)
צאצאים

מריה קיסרית האימפריה הלטינית

צאר בולגריה
תקופת כהונה 1197 - אוקטובר 1207
הבא בתפקיד בוריל
האנדרטה לזכר קאלויאן בוארנה
קברו של הצאר קאלויאן

קאלויאן אסןבולגרית: Калоян Асен;‏ 1168 - אוקטובר 1207, סלוניקי, האימפריה הלטינית) היה קיסר (צאר) האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1197 ל-1207. תקופת שלטונו אופיינה במאבקי כוח מול האימפריה הלטינית, תוך הרחבת גבולות האימפריה הבולגרית.

עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלויאן (בבולגרית: יואן הטוב) היה אחיהם הצעיר של איוון אסן הראשון ושל פטר הרביעי, מייסדי האימפריה הבולגרית השנייה. בצעירותו שהה בשבי הביזאנטים בקונסטנטינופול וב-1189 הצליח להמלט ולשוב לבולגריה. לאחר רציחת אחיו בידי בן דודם איבאנקו אשר פעל בשליחות הביזאנטים, הצליח קאלויאן ליצור קואליציית בויארים שתתמוך בו ועלה לכס השלטון.

תקופת מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון מאזניים במאבק בין הכנסייה הקתולית לאורתודוקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלויאן ניצל את החולשה היחסית שבה נתונה הייתה האימפריה הביזאנטית בשל מאבקים פוליטיים וב-1202 כבש מידיה שטחים בתראקיה ובמקדוניה, וכן את עיר הנמל החשובה וארנה. בכך הרחיב את תחום שלטונו וחיזק את מעמדו בקרב משפחות האצולה שתמכו בו. בשנה זו פלש לשטחי בולגריה אימרה הראשון, מלך הונגריה, אך כוחותיו של קאלויאן הצליחו לבלום את הפלישה ליד העיר ניש, בשטח סרביה של ימינו. האפיפיור אינוקנטיוס השלישי, שפעל לאיחוד הכנסיות האורתודוקסית והקתולית, על חשבון האימפריה הביזאנטית, הציע לקאלויאן להצטרף לכנסייה הקתולית בתמורה להכרת הכנסייה במעמדו.

קאלויאן נעתר לבקשת האפיפיור, מתוך הבנה שיזכה גם בהכרה דתית כראש הכנסייה הבולגרית. אך האפיפיור היה מוכן להכיר בו כמלך הבולגרים והוולאכים ולא כקיסר וכראש הכנסייה. הביזאנטים, שחששו מהשפעתה הגוברת של הכנסייה הקתולית באזור, ניסו להשפיע על הקיסר הבולגרי לתמוך בעמדותיהם. וכך, על אף שקאלויאן זכה להכרה חלקית של הכנסייה הקתולית, ניהל במקביל מגעים גם עם אלכסיוס אנגלוס השלישי, קיסר האימפריה הביזאנטית, אשר בסופם הצהיר על הכרתו בקאלויאן כקיסר בולגריה ובכלל זה במעמדו הדתי.

מסע הצלב הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1204 החל מסע הצלב הרביעי וכוחות הצלבנים בראשות בולדווין הראשון כבשו את קונסטנטינופול והפילו את השלטון הביזאנטי בעיר. בולדווין הוכרז קיסר האימפריה הלטינית. בשל העוצמה הצבאית הצלבנית ומחשש למעמדו, הציע קאלויאן לצלבנים ברית נגד הביזאנטים, אך בקשתו נדחתה וכוחות האימפריה הלטינית פלשו לשטחי בולגריה וכבשו את העיר פלובדיב. במהלך 1205, בסדרת קרבות, הביסו כוחות האימפריה הבולגרית בסיוע שכירי חרב קומנים את צבא האימפריה הלטינית. במהלך קרב אדריאנופול נפל בשבי הבולגרים הקיסר הלטיני בולדווין הראשון ובהמשך הוצא להורג. קאלויאן המשיך בלוחמה וב-31 בינואר 1206 כבש את העיר דימוטיקה.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש דימוטיקה הטיל קאלויאן מצור על אדריאנופול. כוחותיו של הנרי מפלנדריה, קיסר האימפריה הלטינית הצליחו לפרוץ את המצור והצבא הבולגרי נאלץ לסגת. ב-1207 כרת קאלויאן ברית צבאית עם קיסר האימפריה של ניקאה נגד האימפריה הלטינית ובהמשך אותה השנה פלשו כוחותיו לשטח המדינה הצלבנית ממלכת סלוניקי. כוחותיו של קאלויאן הטילו מצור על סלוניקי ובמהלכו הוא נרצח בנסיבות לא ברורות על ידי אחד ממפקדי הצבא הבולגרי. לשלטון עלה אחיינו בוריל.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בולגריה

ב-1204, במהלך מסע הצלב הרביעי, נכבשה העיר פלובדיב על ידי כוחות הצלבנים ואלה טבחו בתושביה, בהם כמה עשרות יהודים. ב-1205 עלה בידי הקיסר קאלויאן לכבוש מחדש את העיר. המסורת היהודית מספרת שכנקמה על רצח נתיניו היהודים הנאמנים הורה קאלויאן להוציא להורג את כל ראשי הכנסייה וראשי היישוב שמינו הכובשים‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קשלס, חיים, מתי באו ראשוני היהודים לבולגריה, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 25-36.
הקודם:
פטר הרביעי
1197-1196
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה
1207-1197
הבא:
בוריל
1218-1207
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה (1185-1422)
פטר הרביעיאיוון אסן הראשוןקאלויאןבורילאיוון אסן השניקאלימן אסן הראשוןמיכאיל אסן הראשוןקאלימן אסן השנימיכו אסןקונסטנטין טיך הראשוןמיכאיל אסן השניאיבאיילואיוון אסן השלישיגאורגי טרטר הראשוןסמילץאיוון השניצ'אקהתאודור סוויטוסלאבגאורגי טרטר השנימיכאיל שישמןאיוון סטפןאיוון אלכסנדראיוון שישמןאיוון סרצימירקונסטנטין השני סמל האימפריה הבולגרית השנייה