קאלמי ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאלמי ברוך
Калми Барух
1896 –‏ 1945
Baruhdrkalmiphotobv5.png
תרומות עיקריות
חקר הלאדינו. חלוץ בחקר יהודי ספרד ובמחקרים ספרדיים ביוגוסלביה.

קאלְמי ברוךסרבית: Kalmi Baruh/Baruch, באותיות קיריליות: Калми Барух)‏ (1896 - 1945) היה אחד החוקרים המוערכים בעולם בתחום חקר הלאדינו. כמו כן הוא היה חלוץ בחקר יהודי ספרד ובמחקרים ספרדיים ביוגוסלביה.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלמי ברוך נולד ב-26 בדצמבר 1896 בסרייבו, לאחת המשפחות הספרדיות העתיקות ביותר בבוסניה. הוא למד בבית ספר יסודי בעיירה וישגראד (Вишеград) במזרח רפובליקה סרפסקה דהיום. סיים לימודיו בבית הספר התיכון בסרייבו. את לימודיו האקדמיים ואת הדוקטורט שכותרתו: "Der Lautstand des Judenspanischen in Bosnien" (הגאי השפה הספרדית-יהודית בבוסניה) סיים ברוך באוניברסיטת וינה. הוא לימד בגימנסיה הראשונה של סרייבו והיה היחיד בחצי האי הבלקאני שקיבל מלגה מממשלת ספרד ללימודי פוסט-דוקטורט במרכז ללימודים היסטוריים במדריד (9/1928).

במשך שנים שיתף ברוך פעולה עם כתבי עת העוסקים בבלשנות ובספרות מיוגוסלביה ומאירופה, כגון "סרפסקי קנייז'בני גלסניק" (Српски књижевни гласник) ו"מיסאו" (Мисао), שניהם מבלגרד ו"רוויסטה דה פילולוחיה אספניולה" (Revista de filología española) ממדריד. הוא עבד גם עם המכון הבלקני (Балкански институт), עם אוניברסיטת בלגרד ועם האקדמיה המלכותית הספרדית. ברוך תרגם מספרדית לסרבית (אנריקה לרטה (Enrique Larreta): "תהילתו של דון רמירו", "חיים בתקופת פליפה השני", "נרודנה פרוסבטה" (Народна просвета), בלגרד, 1933; חוסה אוסטאסיו ריברה (Jose Eustasio Rivera): "ורטלוג" (Вртлог), "מינרווה" (Минерва), סובוטיצה-בלגרד, 1953 ...).

ברוך הציג וערך ביקורת ספרות על הספרות הספרדית בת תקופתו, הפחות מוכרת ברחבי יוגוסלביה. ברוך פרסם עבודות בבלשנות השוואתית, ביקורות על ספרי לימוד של שפות ועבודות מחקר בלשניות, עם דגש על השפות הרומאניות. ברוך חשף, תיעד וחקר וריאציות לשוניות של השפה הספרדית-יהודית ובמיוחד רומנסות ברחבי בוסניה, בפרישטינה (Приштина) ובסקופיה (Скопје). הוא שימש כאחד מעמודי התווך של "פרגלד" (Преглед/Pregled) כתב עת בעל אוריינטציה שמאלנית מסרייבו וכמקור סמכותי עבור שבעונים קהילתיים: "יברייסקי ז'יבוט" (Јеврејски живот/Jevrejski život) ו"יברייסקי גלאס" (Jeврејски глас/Jevrejski glas) וכמו כן עבור העמותה התרבותית-חינוכית "לה בנבולנצייה" (Ла Беневоленција/La Benevolencija). ברוך שיתף פעולה עם פרופ' ארנסטו הימנז קבאלרו (Ernesto Giménez Caballero), עם ד"ר איוו אנדריץ', עם איסידורה סקוליץ' (Исидора Секулић), עם הרב ד"ר מוריץ לוי, עם לאורה פאפו ("בוכוריטה"), ועוד. הוא שלט בעשר שפות וכתב על-פי רוב בסרבית (סרבו-קרואטית), ולאחר מכן בלאדינו, בספרדית, בצרפתית ובגרמנית.

בשנות ה-30 נחשב ברוך לאינטלקטואל בעל דעות שמאלניות, מן המפורסמים בממלכת יוגוסלביה. הוא שם דגש על תלמידים בעלי רקע סוציו-כלכלי ירוד, על השכלת מעמד הפועלים ועל סובלנות בין-אתנית, לחם באנטישמיות וארגן תמיכה בלתי מסויגת ברפובליקנים של מלחמת האזרחים בספרד. הוא גם כיהן בכמה תפקידים בתנועה הציונית ובמיוחד במוסדות החינוכיים של הקהילה.

ברוך נספה במחנה הריכוז ברגן-בלזן.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו המפורסמות ביותר:

  • רומנסות ספרדיות של יהודי בוסניה (Španske romanse bosanskih Jevreja);
  • El Judeo-Español de Bosnia;
  • היהודים בבלקאנים ושפתם (Jevreji na Balkanu i njihov jezik);
  • ספרד בתקופתו של רמב"ם (Španija u doba Majmonidesovo);
  • ספרד של פיליפ השני (Španija Filipa II);
  • ספרד בספרותו של דור אחד (Španija u književnosti jedne generacije);
  • מיגל דה אונמונו;
  • מקורותיה האיסלאמיים של הקומדיה האלוהית של דנטה (Islamski izvori Danteove Božanske komedije).

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיות מוסמכות ברחבי העולם אשר עוסקות בתרבות הלאדינו ובמיוחד בשפה הספרדית-יהודית, כוללות את הביבליוגרפיה של ברוך. ב-1971 באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה פרופ' סמואל ארמיסטד (Samuel Armistead) ופרופ' יוסף סילברמן (Joseph Silverman) תרגמו לאנגלית את רומנסות הספרדיות של יהודי בוסניה (Spanish Ballads [Romances] of the Bosnian Jews ). בישראל כתבו עליו בהרחבה ג'ני לבל, צבי לוקר, דינה קטן בן-ציון, דוד אלבחרי, אנה שומלו, קרינקה וידקוביץ' פטרוב ואלכסנדר ניקוליץ'.

הפנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים הכוללים את עבודותיו הנבחרות של ברוך:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]