קאסטיו דה לה ריאל פוארסה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מצודה  |
| מיקום |
הוואנה |
| מדינה |
קובה |
| בעלים |
פליפה השני, מלך ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1558 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1558 |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
10 מ' |
| קואורדינטות | 23°08′28″N 82°20′59″W / 23.141°N 82.3498°W |
|
(למפת קובה רגילה)   קאסטיו דה לה ריאל פוארסה | |
  | |
קאסטיו דה לה ריאל פוארסה (בספרדית: Castillo de la Real Fuerza; מילולית: מבצר הכוח המלכותי) הוא מבצר בהוואנה. המבצר שוכן מערבית לנמל הוואנה, בסמוך למרכזה ההיסטורי של העיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום בו שוכן המבצר שכן בעבר מבצר אחר, שניזוק קשות בהתקפה של פריבטירים צרפתים בהנהגת ז'אק דה סור ב-1555. ב-1558 הונחו יסודותיו של המבצר, אך הבנייה עצמה החלה רק ב-1562. כוח העבודה, שהתבסס על עבדים ועל אסירים צרפתים, סיים את הבנייה ב-1577. המבצר עשוי אבן גיר שנחצבה בסמוך להוואנה. הוא מוקף בחומה עבה ומשופעת ובחפירים, ואל שערו מוליך גשר מתרומם.
זמן קצר לאחר בנייתו, התברר כי הוא ממוקם רחוק מדי מפתח הנמל, וכי הוא אינו מאפשר את הגנתו של הנמל באופן יעיל. במקומו, הוקמו שני מבצרים אחרים - אל מורו (ממזרח לנמל) וסן סלוודור דה לה פונטה (ממערב לו). לפיכך, הוסב השימוש במבצר והוא הפך למשכנו של מושל הוואנה. המושלים השונים ערכו בו כמה שינויים. ב-1634 נוסף מגדל שעון ועליו שבשבת בדמותה של החיראלדה מקתדרלת סביליה, המכונה "לה חיראלדייה" (La Giraldilla). לא ברור מדוע נבחרה דווקא דמותה של החיראלדה, אך על פי ההשערות, הדבר נעשה לזכרה של אינס דה בובדייה, האישה היחידה שכיהנה כמושלת הוואנה, שנהגה לצפות בים, בציפייה לשובו של בעלה, ארננדו דה סוטו, ממסעותיו בפלורידה. החיראלדייה המקורית נמצאת כיום במוזיאון העירוני של הוואנה, ובמקומה מוצב העתק. שינוי נוסף שנעשה במבנה, היה ב-1851, אז נהרס חלק מחזיתו, כדי לאפשר את הרחבתו של רחוב או'ריילי, וכדי המבצר לא יאפיל על קאפלת אל טמפלטה הסמוכה.
ב-1898 פרצה מלחמת ארצות הברית–ספרד, במהלכה כבשו האמריקאים את קובה. אחרון המושלים הספרדים עזב את המדינה בדצמבר אותה שנה, והמבצר נותר מיותם. ב-1899 השתכן במבצר הארכיון הלאומי, וב-1938 נוספה גם הספרייה הלאומית. ב-1957, הם הועברו למשכנם החדש, בסמוך לפלסה דה לה רבולוסיון. לאחר המהפכה הקובנית ב-1959 שוכנו במבצר משרדי הוועדה הלאומית לאנדרטאות והמרכז לשימור, שחזור ומוזיאולוגיה. לתקופה קצרה הוקם במקום מוזיאון לכלי נשק, אך התנאים במקום לא אפשרו את שימור הממצאים באופן הולם. ב-1977, לרגל יום השנה ה-400 להקמתו, שינה המבצר את ייעודו פעם נוספת, ונפתח בו מוזיאון לאמנות. ב-1990 הוקם בו המוזיאון הלאומי לקרמיקה קובנית, אך הוא נסגר ב-2007.
המבצר שופץ לקראת הכרזת אונסק"ו על הוואנה העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית ב-1982.
