קארול סידון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קארול סידון ב-2006
קארול סידון מדבר עם ואצלב האוול

הרב קארול אפריים סידון (Karol Efraim Sidon; נולד ב-9 באוגוסט 1942) הוא רב צ'כי, סופר ומחזאי, המכהן כרב הראשי של העיר פראג ברפובליקה הצ'כית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידון נולד לאב יהודי ולאם נוצרייה. הוא גדל בפראג והחל ללמוד באקדמיה למוזיקה ולאומנות בעיר בשנת 1960. באקדמיה השתלם בכתיבת תסריטים וכתב תסכיתים עבור תחנת הרדיו הצ'כית הציבורית "Český rozhlas". עד שנת 1968 עבד כמפיק עבור הבובנאי הצ'כי ייז'י טרנקה. באותה שנה התפרסם ספרו הראשון של סידון "חלום על אבי" (צ'כית "Sen o mém otci"). בספר דן סידון בקושי שבגדילתו ללא אביו, אלכסנדר סידון (Alexander Sidon) שנספה בשואה בגטו טרזיינשטט (אשתו הנוצרייה ניצלה). ב-1977 חתם על אמנה 77. הוא קיבל את פרס יז'י קולר (Jiří Kolář) ב-1978.

בשנת 1983 היגר סידון לגרמניה המערבית ווהתגייר לאחר שלמד יהדות באוניברסיטת היידלברג. לאחר שלמד זמן מה בישראל הוסמך סידון כרב. ב-1992 הוא חזר לצ'כיה ומונה לרב הראשי של פראג. בסיוע בית דין לגרים שנשלח לשם מהארץ, החלו בפעולות גיור. בעיר פועלת גם מערכת כשרות ובית ספר יהודי, בסיוע שליחי הסוכנות היהודית וצוות כשרות מישראל.

בשנת 2004 החל סכסוך סביב הפעלת בית הכנסת אלטנוישול, שעד אז שימש כמוזיאון בתשלום, במתכונת בית כנסת ובית מדרש, בידי שליח חב"ד בעיר. סכסוך זה עבר עליות ובעיקר מורדות, והסתיים בקול ענות חלושה.

סידון נשוי למרסלה צ'ביסקה (Marcela Třebická) ובתו היא השחקנית מגדלנה סידונובה (Magdalena Sidonová).

הסכסוך סביב בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר תומאס ילינק נשיא הקהילה היהודית בפראג אישר לשליח חב"ד הרב מאניס באראש לקיים תפילות במקום. לאחר התנגדותו של הרב סידון, החלה מערכה מכוערת שכללה השמצות שווא מתוקשרות בין הצדדים. לבקשת מקורביהם, השניים פנו לרב זלמן נחמיה גולדברג בירושלים, אשר פסק כבורר בין הצדדים.‏[1][2]

בראש חודש אדר א' ה'תשס"ה, (2005) לאחר קבלת מכתב מהרב גולדברג בדבר תום תקופת הצינון, חזר הרב באראש לבית הכנסת, אך התפילה הופסקה בכח, עם הגעתו של הרב סידון ואנשיו, העימות היה חריף, ואף נערה (מחסידי חב"ד) הגיעה לאשפוז בעקבות אלימות כלפיה.‏[3] הפרשה פורסמה בתקשורת הצ'כית בהרחבה. בעקבות זאת בית הכנסת נסגר למשך כשמונה חודשים.‏[4] כמה חודשים לאחר מכן התקיימו בחירות למועצה היהודית, וקווה שבעקבותיהם (לאחר זכיית כל אחד מהצדדים בכשליש מהקולות, בעוד שליש מהקולות נותר עצמאי) הסכסוך יסתיים.

לקראת ראש השנה ה'תשס"ו, הוחלט לפתוח מחדש את בית הכנסת. בשיחות מתועדות הוכרז שמדובר במהלך על פי הסכמתו של הרב גולדברג, אך במכתב שנשלח אליו, הוא הכחיש באופן רשמי את הדבר.‏[5] לעומת זאת לדברי הרב סידון, פסק ההלכה בטל, עקב הצגה כוזבת של הרב באראש כרב המוסכם על הקהילה, בפני הרב גולדברג.‏[4]

עם השנים הסכסוך דעך.‏[6]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים
  • חלום על אבי, 1968, (Sen o mém otci).
  • חלום על עצמי, 1970, (Sen o mně).
  • הגוספל לפי יוספוס פביוס, 1974, (Gospel podle Josefa Flavia).
  • העוקץ של אלוהים, 1975, (Boží osten).
  • שערי הכפור, 1977, (Brány mrazu).
  • שני סיפורים על האנשים הטבועים, 1988, (Dvě povídky o utopencích).
מחזות
  • החוק, 1968, (Zákon).
  • מבוך ("צומת" על פי קומניוס), 1972, (Labyrint (cirkus podle Komenského)).
  • שפירה, 1972, (Shapira).
  • תשיר אותי בשביל הטיול, (Zpívej mi na cestu).
  • הקראוון של סוזנה קוקובה, (Maringotka Zuzany Kočové).
ספרי ילדים
  • אגדות מפי ארבעה ציירים, 1979, (Pohádky ze čtyř šuplíčků)- הופיע לראשונה תחת שמה של אשתו מרסלה צ'ביסקה.
פילמוגרפיה
  • בוהמיה דוקטה או המבוך של העולם, 2000, (Bohemia Docta aneb Labyrint světa a lusthauz srdce).
  • אדם וגבריאל, 1973, (Adam a Gabriel).
  • נתראה בגיהנום חברים, 1970, (Dovidenia v pekle priatelia).
  • ציפורים, יתומים ושוטים, 1969, (Ptáčkové, sirotci a blázni).
  • נוטשים ומהגרים, 1968, (Zběhové a poutníci).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר חב"ד, השניים הגיעו לירושלים וחתמו אישית מול הרב (כשסידון נעזר במתורגמן) על הסכם פשרה ולפיו זכויות הרב הראשי והנכסים היהודיים יישארו בידי הקהילה היהודית והרב סידון, ולא תהיה לחב"ד כל טענה עליהם, בית הכנסת ימשיך לפעול עם תפילות יומיומיות כולל שבת, לתקופת ביניים בת חצי שנה בידי שליח הסוכנות היהודית הרב מנחם קלכהיים, ובתום תקופת צינון זו, ישוב הרב באראש לכהן כרב בית הכנסת
  2. ^ הגולם קם על יוצרו על הסכסוך בפראג בעיני חסיד"י חב"ד
  3. ^ בעניין זה הגרסאות חלוקות. הרב סידון ואיתו הרב קלכהיים הגיעו לבית הכנסת עם אנשים נוספים, התגלעו דברים חריפים בין הרב באראש וחסידיו אשר היו מוכנים להתפשר על קריאת מחצית הפרשה, ובין אנשי הרב סידן, שטענו שחסידי חב"ד משתלטים על התפילה. נערה מחסידי חב"ד עלבה באחת מנשות קהילת הגרים, על כך שחוסמים את הרבנית ולא נותנים לה להיכנס, והוכתה נמרצות בידי אחד הנוכחים, עד שאושפזה. ספרי התורה הוחזרו לארון וננעלו שם.
  4. ^ 4.0 4.1 גם הגולם לא יעזור כתבת מעריב (אתר אנרג'י) ובו גם מספר רב של תגובות מפורטות של עדי ראיה, וכן של חלק מהרבנים הנוגעים בדבר.
  5. ^ מכתב ההכחשה החתום של הרב גולדברג
  6. ^ חב"ד הקימו את "מכון המהרל" שבו לומדים חסידי חב"ד בעיקר תיירים במתחם חב"ד, בעוד הרב סיגל עם הרב משה חיים קולר (שהחליף את הרב קלכהיים) הקימו "כולל" ללימוד תורה, עבור הקהילה המקומית של יהודי צ'כיה. ראו העיר שבוית החלום (אתר דעת. כתבה מהעיתון מקור ראשון)