קארלו פדרוטי
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1817 ורונה, איטליה  |
|---|---|
| התאבד |
16 באוקטובר 1893 (בגיל 75) ורונה, איטליה |
| מוקד פעילות |
ממלכת איטליה |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה קלאסית |
  | |
קארלו פדרוטי (באיטלקית: Carlo Pedrotti, 12 בנובמבר 1817 - 16 באוקטובר 1893) היה מלחין ומנצח איטלקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדרוטי נולד בוורונה. כבר בגיל צעיר גילה כישרון מוזיקלי, שבא לביטוי בהלחנת יצירות לתזמורת ובארגון קבוצת נגנים מקרב חבריו הסטודנטים לביצוען בניצוחו. אחרי הלימודים פנה לאופרה. אחרי שני ניסיונות שלא זכו לביצוע, העלה את האופרה השלישית שלו, "לינה", בוורונה, בשנת 1840. בעקבות הצלחתו התמנה למנצח באופרה האיטלקית באמסטרדם ונשאר שם ארבע עונות.
ב- 1845 חזר לוורונה ונשאר שם עד 1868. אחרי תקופת עבודה בהוראה, התמנה למשרת מדריך אופרה ומנצח ב"תיאטרו פילהרמוניקו" וב"תיאטרו נואובו". היו אלה שנותיו הפוריות כמלחין והאופרות שכתב בתקופה זו ביססו את המוניטין שלו באיטליה. הצלחתה של "פיורינה" בשנת 1851 פרסמה אותו גם מחוץ לגבולות ארצו ו-"Tutti in maschera" משנת 1856 הוכרה תוך זמן קצר כטובה ביצירותיו וכיצירת מופת בתחום האופרה בופא. האופרה הגיעה בשנת 1865 לווינה ובשנת 1869 לפריז.
בשנת 1868 התמנה פדרוטי למנהל בית הספר למוזיקה בטורינו ולמנהל ומנצח של ה"תיאטרו רג'ו" בעיר. הוא הכניס שיפורים מפליגים באיכות הביצוע של האופרות בתיאטרון ואף עשה שימוש בתזמורת ובמקהלה של התיאטרו רג'ו לסדרה של קונצרטים פופולריים, שכללה בין השאר יצירות של בטהובן ווגנר. לקהל האיטלקי היה זה מפגש ראשון עם קונצרטים מסוג זה ועם מלחינים שהיו זרים לו עד אז. היה זה ציון דרך בהתחדשות העניין במוזיקה האינסטרומנטלית באיטליה של שלהי המאה ה-19.
בשנת 1876 הוצגה בטורינו האופרה לוהנגרין של וגנר. לקראת ביצועה יצא פדרוטי למינכן להיפגש עם וגנר. האופרה נחלה הצלחה בבולוניה ונכשלה כישלון חרוץ במילאנו בשנת 1873, אך ההפקה בטורינו עלתה יפה ועודדה את המשך הפקות וגנר באיטליה. הפקה של כרמן ביוזמת פדרוטי ירדה לאחר שתי הופעות כושלות, אך חזרה מנצחת בסוף אותה עונה.
ב-14 שנותיו בטורינו העלה פדרוטי את רמת ה"תיאטרו רג'ו" להתחרות בזו של לה סקאלה והציב את טורינו בשורת המרכזים המוזיקליים החשובים באיטליה. במקבילך להצלחתו כמנהל ומנצח, דעכה הקריירה שלו כמלחין. האופרה Il favorito הייתה היחידה שלו שהוצגה, ב-1870, בטורינו וב-1872 עלתה האופרה האחרונה שלו, Olema la schiava במודנה.
פדרוטי עבר בשנת 1882 לפזארו, לכהן שם כמנהל הראשון של בית הספר למוזיקה, שהוקם בעיר על פי צוואתו של רוסיני. אחרי עשר שנות ניהול וארגון חגיגות המאה להולדת רוסיני, נאלץ להתפטר מחמת בעיות בריאות. הוא חזר לוורונה ושם, אחרי שהתייסר חודשים אחדים בדיכאון חמור, התאבד בטביעה בנהר אדיג'ה.
פדרוטי נחשב בזמנו למלחין עתיר כישרון ומזתמר מבריק, שהצטיין בעיקר באופרה בופא, בזכות הלקטנות התרבותית שלו, חיוניותו הרתמית וקלות המגע שהצטיין בהם. האופרה שלו Tutti in maschera, שזכתה להתחדשות במאה ה-20, משופעת בעליצות ובכתיבה מלודית, אך גם בה ויותר מכך באופרות הרציניות שלו, פדרוטי מייצג סגנון גווע ונעלם. בשנות ה-80' של המאה ה-19 השווה את האופרות שלו לאלה של ורדי והגדיר את יצירותיו הוא כ"עניין לזקנים", מסקנה שבעטיה התנגד לביצוען. רישומו כמנצח תזמורת היה רב יותר. הוא היה, קרוב לוודאי, הראשון למסורת הניצוח האיטלקי במובן המודרני של המילה, כוותיק ביותר בקבוצה של מלחינים-מנצחים משלהי המאה ה-19, ביניהם פרנקו פאצ'ו וג'ובאני בוטזיני. פדרוטי הכין את התזמורת ואת הקהל להצלחתו הראשונה של ארטורו טוסקניני בטורינו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארלו פדרוטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}