קבוצת אופניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פועל במהלך מרוץ, שעזב את הדבוקה על מנת להביא מים לרוכבים אחרים מרכב הקבוצה ולקבל תידרוך מהמנהל הספורטיבי

קבוצת אופניים היא מסגרת שתפקידה לתמוך ברוכבים הנמנים עליה, על מנת שיוכלו להתאמן ולהתחרות כראוי. קבוצת אופניים חשובה במיוחד במרוץ אופני כביש שכן זהו ספורט קבוצתי. ענף אופני ההרים הוא ספורט אישי יותר, אך גם בו חשובה קבוצת הרכיבה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה חובבנית מוקמת בעיקר לשם ההנאה שברכיבה בקבוצה, שיפור הכושר האישי, קבלת חסות והנחות מחנויות בתחום והיא לרוב אוסף מזדמן של רוכבים שהתקבצו יחדיו. בעוד שקבוצת אופניים חובבנית תהייה מורכבת לרוב רק ממאמן שישמש גם כמנהל וגזבר, קבוצה מקצוענית היא גוף גדול מאוד ומספר המועסקים בה עשוי להגיע עד לכ-70 איש.‏[1] התפקיד החשוב ביותר בקבוצה הוא המנהל הספורטיבי (directeur sportif ובראשי תיבות DS) שתפקידו הוא ניהול הקבוצה וקביעת הטקטיקה במרוץ. מלבדו יש צוות גדול הכולל:

  • רופא, שתפקידו מעקב אחר מצבם הרפואי של הרוכבים.
  • מעסים.
  • טבחים להכנת המזון. לקבוצת רכיבה יש לרוב גם יועץ תזונתי, הקובע מה יאכלו הרוכבים.
  • נהגים למכוניות ומשאיות.
  • מכונאים לאופניים ולכלי הרכב.
  • מנהל וגזבר.
  • מאמנים נוספים. מאמנים אלו משמשים לעתים כמנהלים ספורטיביים בפועל בחלק מהמרוצים. בחלק מהקבוצות המקצועניות יש מנהל ספורטיבי המתמחה במרוצים חד יומיים והוא האחראי על בחירת סגל הרוכבים וניהול הטקטיקה למרוצים אלו.
  • אנשי אדמיניסטרציה (להזמנת מלונות, ציוד וחלקים וכו').
  • אנשי יחסי ציבור וקצין תקשורת.
  • סבלים.
  • לעתים, נמצא עם הקבוצה גם נציג של נותן החסות.
  • לקבוצות מפורסמות, או כאלה בהם רוכבים מפורסמים מתלווה לעתים רבות עיתונאי.

רוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוצה מקצוענית יהיו לרוב רשומים בין 20 ל-30 רוכבים, מהם, עבור כל מרוץ, יבחר המנהל הספורטיבי את התשעה המתאימים ביותר עבור המרוץ. לעתים, עשוי להיווצר מצב כי קבוצה מסוימת משתתפת במספר מרוצים במקביל (מרוצים מרמות שונות).

בדומה לקבוצות ספורט אחרות, לרוכבים מסוימים ישנה התמחות מסוימת: ישנם מאיצים (ספרינטרים), ששומרים כוחות למיאוצים קצרים, לניצחון במרוץ יומי או בקטע קצר; מטפסים, שהתמחותם היא בשמירה על קצב קבוע או הכתבת קצב גבוה בקטעים הררים; ישנם רוכבים המתמחים במרוצים נגד השעון.

לא כל הרוכבים שווים במעמדם: בכל קבוצה יש קפטן או מנהיג שהוא הרוכב המרכזי ובעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח. לרוב, כל מאמצי הקבוצה מושקעים בהבאת הקפטן לנקודה בה הוא יוכל לנצח. הרוכבים האחרים מקבוצתו הקרויים פועלים (domestiques), מטרתם לעזור לקפטן במספר תחומים: הבאת מזון או מים מרכב הקבוצה, רכיבה לפני הקפטן על מנת ליצור לו מחסה מפני הרוח, הגנה מפני רוכבים אגרסייבים או נפילה ואף מתן גלגל או החלפת האופניים עמו במקרה של תקלה באופני הקפטן. לעתים, באישור המנהל הספורטיבי, יינתן אישור לפועל לנסות ולנצח במרוץ, אך המטרה המרכזית של הקבוצה היא לעזור לקפטן לנצח. לדוגמה, בטור דה פראנס של 2005, אישר יוהאן ברויינל לג'ורג' הינקאפי, פועל של לאנס ארמסטרונג, להצטרף לבריחה שהסתיימה בניצחונו של הינקאפי בקטע היומי.

תפקוד הקבוצה תלוי בהחלטות המנהל הספורטיבי וצרכי הקבוצה. לדוגמה, בקבוצת רשות הדואר האמריקני, במהלך הטור דה פראנס, היו מרוכזים המאמצים אך ורק בניצחונו של לאנס ארמסטרונג בעוד שבאותו מרוץ, בקבוצת ראבובנק ההולנדית המטרה הייתה השגת ניצחונות בקטעים רבים ככל האפשר. בטור דה פראנס של 2004 היו קבוצות רשות הדואר האמריקני וקבוצת טי מובייל מרוכזות בניצחון הכללי, בעוד שקבוצת קוויק סטפ התרכזה בהשגת החולצה המנוקדת עבור רישאר ויראנק וקבוצת דוויטאמון לוטו התרכזה בכך שרובי מק'יואן ילבש את החולצה הירוקה.

בקבוצות האופניים המקצועניות מקובל כי הפרסים הכספיים, בהם זוכים חלק מרוכבי הקבוצה עבור ניצחונותיהם, מתחלקים באופן שווה בין כל רוכבי הקבוצה שנטלו חלק באותו מרוץ.

סבב הפרו טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבב הפרו טור הוא מספר מרוצים מפורסמים המהווים את הרמה הגבוהה ביותר בעולם אופני הכביש. בסבב יש כיום 18 קבוצות, הממוקמות, כולן למעט שלוש, באירופה. עבור המרוצים מהדרג הבכיר מקבלות הקבוצות הזמנה למרוץ. לדוגמה, לטור דה פראנס מוזמנות לרוב כל קבוצות הדרג הבכיר ושתי קבוצות מדרג זוטר יותר, על מנת ליצור כמות גבוהה של רוכבים מקצוענים, לתת במה לקבוצות נוספות, ומשיקולים כלכליים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אופיר גלאון, שיחה בגובה העיניים עם אנשי SAXO BANK, אתר BikePanel, ‏ 12 בדצמבר 2011