קבוצת אחווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת אחווה או קבוצת זיקה (מאנגלית: Affinity group) היא קבוצה קטנה של פעילים פוליטיים, לרוב בעלי עמדות רדיקליות (בדרך כלל בין 5 ל-20 פעילים) אשר פועלים יחדיו בפעולה ישירה ובהפגנות. זו קבוצה לא היררכית, המורכבת בדרך כלל על ידי חברים הנותנים אמון אחד בשני ואנשים בעלי דעות דומות. חלק מהפעולות כרוכות לעתים בוונדליזם אידאולוגי ובהפרות חוק (כגון חסימת כבישים, חבלה בכלי עבודה, פריצה למעבדות ניסויים בבעלי חיים, חיתוך סמלי של גדר ההפרדה וכדומה). ההתארגנות נחוצה כיוון שפעולות רבות דורשות מספר אנשים הפועלים באזורים או בתחומים שונים. התארגנות בקבוצת אחווה משמשת גם לשימור מידע בתוך הקבוצה ולמניעת הדלפה לסוכנים ממשלתיים, המגלים עניין בפעילות הכרוכה בחתרנות מדינית והפרת הסדר הציבורי.
לעתים הפגנה גדולה (כגון המחאה נגד ה-G8) מורכבת מקבוצות אחווה, וכך בתוך ההפגנה הגדולה חברי קבוצת האחווה דואגים אחד לשני, ויודעים האם מישהו נפגע או נעצר. בנוסף, בקבוצות זיקה רבות בהפגנות גדולות, המטרה של המפגינים היא משותפת. כך למשל אוכל במקום פצצות (המחלקים מזון למפגינים), אקטיבסטילס (המתעדים את ההפגנה), וחובשי רחוב (המעניקים טיפול ראשוני לנפגעים), יהיו למעשה קבוצת זיקה בתוך ההפגנה. באופן דומה גם צבא הליצנים, מעודדות רדיקליות וקצב ההתנגדות הן קבוצות זיקה.
ישנו תיעוד של שימוש בקבוצות אחווה עוד במאה ה-19 בספרד, על ידי אנרכיסטים ספרדיים. קבוצות אחווה נעשו פופולריות שוב בשנות ה-70 בתנועה נגד נשק גרעיני בארצות הברית. בימינו, השימוש בשיטה זו נפוץ במאבקים רבים נגד הגלובליזציה, נגד מלחמות, למען זכויות בעלי חיים ועוד.
אוסף של קבוצות אחווה הפועלות יחדיו נקרא אשכול.
