קבוצת הידית הכחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת הידית הכחולה
מידע כללי
מאת חנה סמואל
איורים יוסף ולטר
שפת המקור עברית
סוגה ספרי ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת ספריית הפועלים
תאריך הוצאה מהדורה ראשונה - 1947
מהדורה שנייה - 1964
מספר עמודים 84
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002027032, 002027031

קבוצת הידית הכחולה הוא ספר ילדים שכתבה הסופרת והמתרגמת הישראלית חנה סמואל, ואייר יוסף ולטר.

הספר, שיצא בספריית הפועלים/אנקורים בשנת 1947, מספר על פליטי שואה, על מכונת לחם אבודה ועל חבורת ילדים רבת תושייה, שיוצאת למסע בילוש.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר ורותי גרים בשכונת הדר בחיפה. הימים הם לאחר מלחמת העולם השנייה. לא מזמן הצטרפו אל משפחתם הקטנה סבא וסבתא, שניצלו מן השואה ובאו לגור עמם, ובתחילה הייתה השמחה רבה, והתוכניות לעתיד היו רבות ויפות. סבא וסבתא כתבו, שהם שולחים ארגז ובו שארית רכושם, וביקשו לשמור מכל משמר על כל החפצים שבארגז. אם יזכו, גם הם וגם הארגז, להגיע בשלום, כתבו, יהיה הכול טוב ויפה. כולם יעברו לגור בכפר, ויהיה להם בית עם גינה, וכלב ותרנגולות.

כאשר הגיע הארגז, ראו מיד שחסר בו משהו, אבל לא דאגו יותר מדי. רק כשהגיעו גם סבא וסבתא, התברר שחסר דבר חשוב מאוד - מכונת לחם, שבידית שלה החביא סבא יהלומים - תכשיטים, שסבתא קיבלה מהוריה העשירים לנישואיה. במחיר היהלומים האלה התכוונו לקנות בית בכפר לכל המשפחה ולהתחיל חיים חדשים - והנה אבדה מכונת הלחם ועמה חלום הבית וכל הכרוך בו. אבל עם כל הצער, הרי החשוב הוא שהחיים ניצלו וכולם יחד עכשיו, כך מסבירה ליאיר אמו, כשהוא מרהיב עוז לחקור לבסוף לפשר העצב שנפל על הבית, ואת מכונת הלחם והיהלומים שבה צריך פשוט לשכוח ודי.

אבל יאיר איננו חושב, שצריך לשכוח ודי. הוא מספר קודם כל לאחותו הקטנה רותי ושניהם מנסים לגייס כסף, כדי למצוא את מכונת הלחם ולקנות אותה. רותי מוצאת עבודה - להוריד את הכלב של השכנה לטיול ברחוב. יאיר מוכר את אוסף הבולים שלו - קורבן גדול ונורא - ושניהם יוצאים למסע חיפושים בחנויות חפצים משומשים וכלי בית, אך לשווא. עד שבחנות אחת הם שומעים, שאכן הייתה מכונת לחם כזאת עד לא מזמן, ובאה אישה אחת לא צעירה וכנראה לא ענייה וקנתה אותה.

יאיר הוגה תוכנית למציאת אותה אישה לא צעירה ולא ענייה - הוא מגייס את חבריו הטובים לעזרה, והחבורה נענית ברצון. הם אוספים בקבוקים ריקים ממטבחי אנשים - ומציצים בגנבה: אולי יש שם מכונת לחם? הם עוזרים למשחיז הסכינים ומבקשים כלים להשחזה - אולי יש מכונת לחם להשחיז? ואז חלה התפנית הגורלית, כששלושת הילדים שעובדים אצל מחלק הקרח מצטרפים אליהם, לאחר שהקטן שבהם איבד חלק מכספו ורותי טובת הלב, שראתה אותו בוכה מרה, נתנה לו מכסף החיסכון היקר כדי שבעל עגלת הקרח לא יכעס עליו ויפטרו מהעבודה. למען רותי, משה מוכן לכל, אפילו להילחם עם עזרא, הגדול ממנו, אם צריך. וכך קורה, שמשה הקטן, דווקא הוא, מגלה את המכונה הנכספת ואם לא די בשמחה שהביא לידידיו החדשים, הרי בעלת המכונה שהתגלתה, לאחר שהתוודעה אל משפחתם של יאיר ורותי ושמעה את כל הסיפור, גם מבטיחה לשחרר את משה מעבודתו אצל מחלק הקרח ולשלוח אותו ללמוד בבית הספר, יחד עם רותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]