קבוצת מיקוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבוצת מיקוד היא כלי מחקרי איכותני (להבדיל מהכמותי), במדעי החברה.

קבוצת מיקוד מכנסת אנשים אחדים, לצורך דיון קבוצתי מונחה. משך הדיון הקבוצתי כשעתיים ובאמצעותו מלבנים נושא אחד או יותר. קבוצת המיקוד היא כלי יעיל כיוון שהוא מסייע למשתתף הבודד 'לגלות' את דפוסי ההתנהגות שלו עצמו. הדיון הפתוח מאפשר למשתתף 'להציץ' על התנהגויות אחרות, באמצעות דיווח של 'אחרים'. קבוצת המיקוד יעילה בנוסף בזיהוי עמדות ותפיסות אך יתרונה הגדול והבולט נעוץ ביכולת להציף ממדים רגשיים בהתייחסות לנושא הנחקר. לדוגמה: מתי יהיה אדם מוכן לגולל את הפרטים הקטנים והטריוויאליים אודות התנהגותו, למשל, בנוגע לאכילת שוקולד. בקבוצת המיקוד בדרך כלל יהיה אותו אב או אם שיהיו מוכנים לספר כיצד הם 'גונבים' בסתר קוביית שוקולד שהם אוסרים על ילדיהם לקחת. בראיון קשה יותר יהיה להציף ממדים כאלה של התנהגות הקשורה לצריכת שוקולד.

קבוצת המיקוד איננה כלי דיווחי, כלומר, ערוץ שבאמצעותו הנחקרים מדווחים על ידע שלהם בנושא זה או אחר. קבוצות 'דיווחיות' מחמיצות את העיקר, שהוא כאמור האפשרות 'לחלץ' מהנחקרים רגשות, התלבטויות, תיסכולים וכיוצא בזה. המנחה המיומן ידע כיצד לעודד כל משתתף להביע את דעתו. כלי מחקרי זה פותח על ידי פסיכולוג אמריקאי בשם רוברט מרטון, בשלהי מלחמת העולם השנייה. מרטון החל בראיונות קבוצתיים כאמצעי חסכוני לאיסוף מידע, והבין שהאינטראקציה הבין-אישית מספקת כר פורה להעלאת רגשות ומחשבות.

שימוש נוסף בקבוצות מיקוד נעשה כדי לרדת לעומקם של פרטים. במקרים רבים תוצאות של סקר לא נותנות לנו אפשרות לקבל אמירה ממשית, אין תוצאה חד משמעית שאותה ניתן להקיש מהנתונים, ולכן במקרים אלו, לאחר המחקר הכמותי משתמשים בקבוצת מיקוד כדי להבהיר וללבן סוגיות מעורפלות. במקרה זה, קבוצת המיקוד הינה כלי מחקרי נוסף על הכלי המחקרי הקודם.