קברט (מחזמר)
 | |
| כרזת המחזמר בברודוויי | |
| מילות השירים |
פרד אב  |
|---|---|
| מבוסס על | המחזה "I Am a Camera" משנת 1951, שמבוסס על הספר "Goodbye to Berlin" משנת 1939 מאת כריסטופר אישרווד |
| ליברטיסט | פרד אב |
| מוזיקה | ג'ון קנדר |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| סוגה | מחזמר |
| הצגת בכורה | 1966 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
| פרסים |
מספר פרסי טוני, בהם בקטגוריות המחזמר הטוב ביותר והמוזיקה (פרטיטורה) Drama Desk Award |
  | |
קברט (באנגלית: Cabaret) הוא מחזמר מאת ג'ון קאנדר ופרד אב, שהתבסס על הנובלה "פרידה מברלין" מהספר "סיפורי ברלין" מאת כריסטופר אישרווד. הפקת המחזמר בשנת 1966 נחלה הצלחה כבירה, אשר הובילה ב-1972 להפקת הסרט "קברט" בכיכובה של לייזה מינלי.
עלילת המחזמר מתרחשת בברלין של שנת 1931, בעוד הנאצים צוברים כוח, וסובבת סביב סאלי בּוֹוּלס - זמרת אנגלייה בת 19 שמככבת במועדון קברט גרמני, וסביב מערכת היחסים שלה עם סופר צעיר ממוצא אמריקאי - קליף בּראדְשוֹ. עלילת משנה במחזמר, מגוללת סיפור אהבה בין בעלת פנסיון מזדקנת ומחזרהּ, מוכר פירות יהודי. על הכל מפקח המנחה במועדון הקברט, אשר מגיש מטפורות בלתי פוסקות על מצבה העדין והמאיים של רפובליקת ויימאר הגרמנית במהלך המופע.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-30 בברלין, המפלגה הנאצית אט-אט צוברת את כוחהּ. מועדון ה"קיט-קאט" המאופיין במופעי קברט זולים ועממיים, מוצג למול עליית הטרור הנאצי. אל העיר מגיע ברכבת קליפורד (קליף) בראדשו, סופר אמריקאי צעיר. הוא מקווה למצוא השראה לנובלה החדשה שלו. קליף פוגש בארנסט לודוויג אשר מעוניין בשיעורי אנגלית, ואף ממליץ לו על הפנסיון של שניידר ובראדשו מתאכסן בפנסיון.
בעוד קליף מבקר במועדון ה"קיט-קאט", המנחה מציג על הבמה את הזמרת הבריטית - סאלי בוולס. בראדשו דובר האנגלית מוצא חן בעיני סאלי. הוא מציע לה ללוות אותה לביתה, אך היא מסרבת בטענה שבן-זוגה מקס, אשר מנהל את המועדון, יותר מדי קנאי. למחרת, קליף מסיים לתת שיעור באנגלית לארנסט בעוד סאלי מגיעה לפנסיון לבקר אותו. בן-זוגה של סאלי, מקס, סילק ופיטר אותה וכעת אין לה היכן ללון. היא מבקשת ממנו לאפשר לה לגור בחדרו. תחילה, קליף מסרב אך לבסוף מתרצה. במועדון ה"קיט-קאט", מתחילים להרגיש את נוכחות הלאומנים הנאצים.
חודשים לאחר מכן, קליף וסאלי עדיין גרים יחדיו ואף התאהבו זה בזו. קליף יודע כי חי באשליה אך נהנה לגור עם סאלי. סאלי מגלה לו כי היא בהיריון, אך אינה יודעת את זהות האבא ושוקלת לבצע הפלה. קליף מזכיר לה כי ייתכן והוא האבא ולבסוף משכנע אותה להמשיך בהיריון. ארנסט נכנס לחדרו של קליף ומציע לו לנסוע לפריז כדי לקחת מזוודה ובה כסף רב, להביאה אל ברלין ללקוחותיו של ארנסט וכך לזכות בכסף-קל.
שניידר בעלת הפנסיון תפסה את אחת הדיירות שבפנסיון, העלמה קוֹסְט, מביאה מלחים אל חדרה. שניידר אוסרת עליה לארח בחדרה המושכר. קוסט מאיימת לעזוב ואף מציינת כי ראתה את שניידר ואת האדון שולץ בחדרה של שניידר. מר שולץ מציל את כבודה של שניידר על ידי המצאת שקר-לבן כי הוא ושניידר מאורסים ויתחתנו תוך 3 שבועות. לאחר מכן, שניידר מודה למר שולץ על ששיקר כדי להגן עליה. שולץ, מאידך, מודה כי היה רציני ומציע לה נישואין.
במסיבת האירוסין של שניידר ומר שולץ, מגיע קליף ומוסר את המזוודה לארנסט. העלמה קוסט מספרת לארנסט, שמתגלה כחבר במפלגה הנאצית, כי מר שולץ יהודי. ארנסט מזהיר את שניידר מפני נישואים עם יהודי.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפנסיון, שניידר מבטאת את הדאגה שבליבה לקראת נישואיה עם מר שולץ. שולץ בתגובה מבטיח לה כי הכל יהיה בסדר, אך לבנה שנזרקת לעבר החנות של מר שולץ מגבירה את החשש של שניידר.
בפנסיון, מגיעה שניידר לחדרם של קליף וסאלי, ומחזירה להם את מתנת האירוסין שקיבלה מהם. היא מסבירה כי האירוסין בוטלו.
קליף מודיע לסאלי כי הוא לוקח אותה אל ביתו שבארצות הברית, שם יוכלו לגדל יחדיו את התינוק העתיד להיוולד. סאלי מוחה ומצהירה כמה נהדרים חייה בברלין. קליף דורש ממנה להתעורר ולראות את המציאות סביבה, אך היא מסרבת להתעניין בפוליטיקה. לאחר וויכוח, היא חוזרת לעבוד במועדון. קליף מבהיר לארנסט שהוא לא מעוניין יותר לעסוק בבלדרות עבורו. שומרי הראש הנאציים של ארנסט מרביצים לקליף.
בבוקר שלמחרת, קליף הפצוע אורז את חפציו, בעוד מר שולץ מספר לו כי גם הוא עוזב לפנסיון אחר, ובטוח כי הימים הרעים בקרוב יעברו. הוא מבין את העם הגרמני, כך הוא אומר, מכיוון שהוא עצמו גרמני. כאשר סאלי חוזרת, היא מגלה לקליף כי ביצעה הפלה. קליף זועם, ועדיין מקווה כי סאלי תצטרף אליו אך היא מסרבת. היא מבקשת ממנו להקדיש לה את הנובלה החדשה, כשייסיים אותה. קליף עוזב, שבור-לב.
ברכבת לפריז, קליף מתחיל לכתוב את הנובלה שלו ומבטא את חוויותיו: "היה קברט, והיה שם גם מנחה... והייתה עיר שקראו לה ברלין במדינה בשם גרמניה... וזה היה סוף-העולם".
במועדון הקיט-קאט, המנחה מבצע רפריזה ל"ברוכים הבאים", ואף מופיע לבוש מעיל עור ארוך. בסוף הרפריזה הוא פושט את המעיל וחושף כי הוא לבוש במדי אסיר במחנה ריכוז, הנושאים טלאי צהוב עם משולש ורוד. הרפריזה של השיר, כעת, מבוצעת בגרסה יותר קשוחה ואלימה עד שהמנחה מסיים: Auf Wiedersehen...à bientôt... ולבסוף מצלצלים המצילתיים בקול מרעיד.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הדמות | אוודת הדמות |
|---|---|
| המנחה | מנחה המופעים של מועדון ה"קיט-קאט". דמות ראוותנית ומעוררת סלידה. |
| סאלי בוולס | הזמרת הראשית במועדון הקיט-קאט. במקור מאנגליה. |
| קליף בראדשו | סופר אמריקאי המטייל ברחבי אירופה ומגיע לברלין. |
| פרויליין שניידר | אישה מבוגרת המנהלת פנסיון בה מתגוררים קליף וסאלי. |
| מר שולץ | גבר יהודי מבוגר, בעל חנות לפירות אשר מתאהב בפרויליין שניידר. |
| ארנסט לודוויג | גרמני המתחבר עם קליף, ומתגלה בהמשך כנאצי. |
| העלמה קוסט | זונה השוכרת חדר בפנסיון. |
| רוזי | בנות המופיעות לצידה של סאלי במועדון ה"קיט-קאט". |
| לולו | |
| פרנצ'י | |
| טקסס | |
| פריצי | |
| הלגה | |
| בובי | הבנים של המועדון (בובי וויקטור תאומים). |
| ויקטור | |
| הרמן | |
| מלחים | לקוחותיה של העלמה קוסט. |
| מקס | בעליו של מועדון ה"קיט-קאט" ובן זוגה של סאלי בתחילת המחזה. |
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' | שם השיר באנגלית | שם השיר בעברית (תרגום אהוד מנור) | ביצוע | הקשר עלילתי |
|---|---|---|---|---|
| 1 | Willkommen | וילקומן | המנחה והלהקה | המנחה של מופעי הקברט ביחד עם בנות-הקברט והמלצרים, מחממים את הקהל עם שיר הפתיחה. |
| 2 | So What? | אז מה? | פרויליין שניידר | שניידר, בעלת הפנסיון, מציינת בשיר כי היא למדה לקחת כל מה שהחיים מציעים. |
| 3 | Don't Tell Mama | אל תספר לאמא | סאלי בוולס ובנות מועדון הקיט-קט | סאלי בוולס נותנת על במת הקברט קטע בימתי נמרץ ומלא בפלירטוט. |
| 4 | Mein Herr | מַיין הֶר | סאלי בוולס | סאלי נותנת את הופעתה האחרונה במועדון, בעזרת האנסמבל הנשי, בשיר פרובוקטיבי. |
| 5 | Telephone Song/Telephone Dance | שיר הטלפון | קליף והלהקה | האנסמבל של הקברט בהופעה. |
| 6 | Perfectly Marvelous | נפלאה במיוחד | סאלי וקליף | סאלי משכנעת את קליף ואת בעלת הפנסיון שניידר לקבל אותה ללון עמו בחדר. |
| 7 | Two Ladies | בין שתיים | המנחה ושתי נשים | המנחה ושתי בנות-לווייתו מבצעים את השיר אשר מצליף בצורת החיים הלא-רגילה שלו. |
| 8 | It Couldn't Please Me More (A Pineapple) | מה שזה עושה לי | פרויליין שניידר ומר שולץ | מר שולץ, מוכר הפירות היהודי, מעניק לבעלת הפנסיון שניידר אננס במתנה בשיר זה. |
| 9 | Tomorrow Belongs to Me | יום המחר הוא לי | צעיר נאצי / מלצרים / המנחה | מלצר צעיר במועדון ה"קיט-קאט" מתחיל לשיר המנון פטריוטי לאומה, אך אט-אט מקבל גוון אפל עם אופי של מארש נאצי. בהתחלה מבוצע כ-א-קפלה אך במהרה מלווה בשאר הלקוחות והתזמורת. |
| 10 | Why Should I Wake Up? | למה לפקוח עיניים | קליף | קליף יודע כי הוא חי באשליית חלום, אך נהנה לגור עם סאלי עד כדי כך, שמסרב להתעורר ממנו באמצעות שיר זה. |
| 11 | Money | כסף; כסף | המנחה והלהקה | המנחה במועדון מגיב לסצנת הכסף ולתאוות כסף ככלל. |
| 12 | Married | יחד | מר שולץ ופרויליין שניידר | מר שולץ מציע נישואין לשניידר בשיר זה. |
| 13 | If You Could See Her (The Gorilla Song) | אם דרך עיניי בה תביטו | המנחה | מנחה הקברט מבצע את השיר עם רקדנית המחופשת לגורילה. בשיר המנחה מראה את אהבתו לגורילה, על אף שהחברה אינה מאשרת את אהבתם. המנחה מבקש מהקהל לפתוח את הראש ולהיות סובלני. השיר מסתיים במשפט "אילו יכלתם לראותה דרך עייני... היא לא הייתה נראית יהודייה בכלל". |
| 14 | What Would You Do? | מה עושים, מה? | פרויליין שניידר | בביצועה של שניידר, לאחר שביטלה את האירוסין למר שולץ. |
| 14 | Cabaret | קברט | סאלי בוולס | סאלי מבצעת את השיר המפורסם במועדון, לאחר שחזרה לעבוד בו. |
"קברט" בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזמר הועלה בישראל מספר פעמים, כשהראשונה שבהן הייתה על ידי תיאטרון הבימה במאי 1989, בתרגומו של אהוד מנור. ההצגה רצה 195 פעמים בכיכובם של מיקי קם (סאלי בולס) ומשה בקר (המנחה), כשלצידם רבקה גור (פרויילין שניידר), מוסקו אלקלעי (הר שולץ), רוזינה קמבוס (פרויילין קוסט) ועוד. המנהל המוזיקלי של הפקה זו היה אלדד שרים והיא בוימה על ידי הבמאי הצרפתי ג'רום סבארי. בסוף שנת 2011 תיאטרון הקאמרי העלה גרסה מחודשת בתרגום חדש של אלי ביז'אווי, וגם בה השתתפה מיקי קם, הפעם בתפקיד פרויילין שניידר כשלצידה בתפקיד הר שולץ נמצא השחקן גדי יגיל. את סאלי גילמה בהפקה זו השחקנית אולה שור-סלקטר, ואת המנחה גילם איתי טיראן, כשלצידם ניסו שליו, אקי אבני, עירית קפלן ועוד. הפקה זו בוימה על ידי עמרי ניצן וזכתה בפרס המחזמר בטקס פרסי התיאטרון הישראלי. לצד מיקי קם גם יובל זמיר שיחק בשתי ההפקות, אך נפטר בסוף 2011, חודש לאחר עליית ההפקה בקאמרי.
נוסף על כך עלו 2 הפקות שונות של המחזמר בבית צבי, בתרגומו המקורי של מנור, ב-2004 (עם איילת רובינסון) וב-2009 (עם עדי כהן). כמו כן, בשנת 2021 עלתה גם הפקה בגודמן - בית ספר למשחק בנגב, בתרגומו של אלי ביז'אווי ובבימויו של שמוליק יפרח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן אלמגור, כל העולם קברט, מעריב, 17 במרץ 1967
אייל שרף, בעקבות מותו של הרולד פרינס (אנ'), המפיק והבמאי של קברט, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2019
| הקודם: 1967: ג'רי הרמן - מאם |
פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר 1968: פרד אב וג'ון קנדר - "קברט" |
הבא: 1969: גאלט מקדרמוט, ג'רום ראגני וג'יימס ראדו - שיער |
| פרס טוני לחידוש הטוב ביותר למחזמר | ||
|---|---|---|
| 1994–1999 | קרוסלה (1994) • ספינת השעשועים (1995) • המלך ואני (1996) • שיקגו (1997) • קברט (1998) • אנני אוקלי אשת לפידות (1999) | |
| 2000–2009 | נשקי אותי, קייט (2000) • רחוב 42 (2001) • אל תוך היער (2002) • Nine (2003) • מתנקשים (2004) • כלוב העליזים (2005) • משחק הפיג'מה (2006) • קומפני (2007) • דרום פסיפיק (2008) • שיער (2009) | |
| 2010–2019 | כלוב העליזים (2010) • הכל הולך (2011) • פורגי ובס (2012) • פיפין (2013) • הדוויג והשארית העצבנית (2014) • המלך ואני (2015) • הצבע ארגמן (2016) • הלו, דולי! (2017) • פעם אחת באי הזה (2018) • אוקלהומה! (2019) | |
| 2022–הווה | קומפני (2022) • המצעד (2023) | |
| בקרת זהויות |
|
|---|