קבר אור החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר אור החיים
Chaim ibn Attar grave.JPG
קבר אור החיים
תאריך פטירה ט"ו בתמוז ה'תק"ג-1743
עיר ירושלים
בית הקברות הר הזיתים
מיקום קבר אור החיים
קבר אור החיים
קבר אור החיים
מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים

קבר אור החיים הוא קברו של רבי חיים אבן עטר, המפורסם בשם ספרו "אור החיים". הקבר נמצא במורד הר הזיתים מעל קבר זכריה ויד אבשלום. ליד הקבר קבורות שתי נשותיו של הרב חיים אבן עטר וכן הרב יום טוב אלגאזי. רבבות פוקדים את הקבר, במיוחד ביום הפטירה, ט"ו בתמוז[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים אבן עטר נפטר בירושלים ונטמן בקברו ט"ו בתמוז ה'תק"ג (1743).

במלחמת העצמאות עבר השטח שבו הקבר לשליטת ירדן. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן שנחתם ב-3 באפריל 1949 נקבע שישראלים יוכלו לפקוד את המקומות הקדושים בהם קבר אור החיים אך השלטון הירדני לא כיבד את החלק הזה בהסכם‏[2] וכניסת מתפללים יהודים נמנעה לחלוטין. בזמן השלטון הירדני בהר הזיתים עסק טרקטור ביישור האזור של הקבר. הטרקטור הרס את הקברים שמשמאל לקבר וכשהגיע לקבר עצמו התהפך לוואדי והנהג נהרג. לאחר מספר ניסיונות נוספים שהסתיימו בכישלון, השתכנעו הערבים בקדושת הקבר והעבודות הופסקו‏[3]

במלחמת ששת הימים עבר השטח שבו הקבר לידי ישראל, ומאז מתאפשרת הגעת מתפללים יהודים ללא הגבלה.

אמונות הקשורות לקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר כי במלחמת העולם השנייה, כשהיה חשש שהגרמנים יכבשו את ארץ ישראל, הלך האדמו"ר מהוסיאטין להתפלל בקבר שהוא נושא בידיו ספר תורה. כשחזר אמר שתפילתו התקבלה והגרמנים יובסו בקרב, מאחר שראה על הקבר את שם הויה באותיות של אש‏[4].

הרב חיים שמואלביץ פקד את הקבר לעתים קרובות. בתפילתו היה מביט למטה לכיון יד אבשלום ומתפלל בנוסח זה: "רבונו של עולם! כשאדם אומר לחברו 'אני מוחל' אין אלו אלא דברים בעלמא. רק אבא כשהוא אומר 'אני מוחל' מחילתו מחילה. ראה, דוד המלך, כמה רדיפות נרדף על ידי בנו הסורר וכמה צער הצטער בגינו. ובכל זאת, כאב, הוא מחל. רבונו של עולם! הן אתה אב ומחילתך מחילה, אנא אמור 'אני מוחל'!"‏[5].

רבי מאיר אבוחצירה ממליץ כסגולה "בכל צרה שיש לאדם ילמד בספר "אור החיים‬ הקדוש" וישתטח על מצבתו ותתקבל בקשתו" ‏[6]. בעל אור החיים הוא מייסד המנהג לשים פתקי בקשה בכותל המערבי[7] ובמקומות קדושים. משום כך נפוץ המנהג לשים פתקי בקשה על מצבתו.

מצבת הקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הנוסח החקוק על המצבה ניסח תלמידו החיד"א.

נוסח המצבה

ציון
נברשתא דדהבא
ההר חמד אלוקים
אבן יקרה, ושיחה קלה
שלו אלקים חשבה לטובה
והארץ האירה מכבודו
כאשר יאירו שבעת הנרות
ירכה וקנה היא העולה
עמו וקרא שמה חפצי בה
מוציא לאור כל תעלומה
הוא זיוה הוא הדרה
ה"ה הרב המופלא וכבוד
ה' מלא המקובל האלוקי
חסידא קדישא כמוהר"ר
חיים ן' עטר ז"ל נתבקש
בישיבה של מעלה, יום
ט"ו לח (ודש) תמוז ש (נת) התק"ג
להנות מזיו
השכינה
הוא המחבר ספר חפץ ה'
וספר פרי תיאר וספר אור
החיים וס(פר) ראשון לציון.
[8]

כיתוב המצבה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, עמודים 226-228
  • מדריך כרטא להר הזיתים - 1999.
  • ישראל גליס, קברי צדיקים בארץ ישראל, ‬ כרטא, 2005.
  • מפת המקומות הקדושים וקברות הצדיקים כרטא, [1996?].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף ברנד, אלפים פוקדים את ציון בעל ה"אור החיים", באתר "חרדים", 7 ביולי 2009
  2. ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 150
  3. ^ דוד רוסוף, "קדושים אשר בארץ" ירושלים תשס"ו, מכון אוצר התורה; בנימין ליפקין, "ארץ אבותינו" ירושלים תשנ"ח, עמוד 57.
  4. ^ בנימין ליפקין, ארץ אבותינו, ירושלים תשנ"ח, עמוד 56; חדשות ותוכן יהודי - TOG
  5. ^ בנימין ליפקין שם, עמוד 60.
  6. ^ מרכז רוחני “מאור החיים” מצפה העמק
  7. ^ הרב ליפקין שם, עמוד 73.
  8. ^ ירושלים, לונץ, א, תרמ"ב. עמוד 122.