קבר הבאבא סאלי
 | |
| הדלקת נרות בציון הבבא סאלי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מאוזוליאום  |
| על שם |
באבא סאלי |
| מיקום |
נתיבות |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 8 בינואר 1984 |
| תאריך פתיחה רשמי |
8 בינואר 1984 |
| אדריכל | אבי צרפתי |
| קואורדינטות | 31°25′49″N 34°35′08″E / 31.43035°N 34.58551111°E |
|
babasali | |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   קבר הבאבא סאלי  | |
  | |
.jpg)
קבר הבאבא סאלי הוא מתחם שבו קבור רבי ישראל אבוחצירא, הידוע בכינוי "הבאבא סאלי", והוא הבולט שבקברי הצדיקים בדרום ישראל. המקום משמש כמקום תפילה ועלייה לרגל, בפרט בקרב בני עדות המזרח ותושבי הדרום.
מבנה ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבר נמצא בעיר נתיבות, שבה חי הבאבא סאלי ב-14 שנותיו האחרונות. על הקבר בניין גדול, שבדומה לשאר המוסדות על שם הבאבא סאלי תוכנן בשילוב סגנון בנייה מרוקאי, על ידי האדריכל אבי צרפתי. סביב לקבר נבנה פארק בצורת חמסה. הבניין מחולק לשניים: צד לגברים וצד לנשים, כשבכל צד מתאפשרת גישה לקבר. את האתר מנהלת עמותת "קרן להנצחת באבא סאלי"[1].
סביב הקבר התפתחה תעשייה של מכירת קמעות ומזכרות[2]. אבנים שנלקחות מחצר הקבר נמכרות כקמעות תמורת מאות שקלים[3].
מדי שנה בד' בשבט, יום השנה לפטירתו של הבאבא סאלי, מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים[4]. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש. עלייה לרגל נוספת מתקיימת בל"ג בעומר[5].
בסמוך לקברו של רבי ישראל אבוחצירא נמצא קברו של רבי שלום איפרגן ("הבאבא שלום"). הקרבה בין שני הקברים המהווים מוקד עלייה לרגל, הפכה ליריבות בין שתי החצרות – חצר ה"באבא ברוך", בנו של הבאבא סאלי, וחצרו של רבי יעקב איפרגן ("הרנטגן"), בנו של הבאבא שלום. היריבות הובילה את נציגי החצרות לבתי משפט בסכסוך מתוקשר על נושאי קרקעות והתנגשויות אינטרסים[6].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת שנפטר הבאבא סאלי הוא נקבר בקבר פשוט, בקצה הצפון מזרחי של בית העלמין בנתיבות. וכבר עם פטירתו החלו חסידיו לעלות לרגל למקום ולהשתטח על קברו. קבוצה של חסידיו דאגה שאש תמיד תדלק בסמוך[7].
ביום השנה הראשון לפטירתו, בינואר 1985, נערכה לראשונה ההילולה לזכרו. מעל הקבר נבנה מבנה עם כיפה בצורת "מקאם". עיריית נתיבות השקיעה 60 מיליון שקלים בהכשרת חניונים והקמת 60 דוכנים למכירת מזון ותשמישי קדושה[8]. כבר בהילולה הראשונה השתתפו 250 אלף בני אדם[9].
ביום השנה השני לפטירתו, בינואר 1986, בעת ההילולה, פרצה תיגרה המונית בין חסידי הרב ברוך אבוחצירא לתומכיו של הרב אלעזר אבוחצירא, בניסיון לקבל את החזקה במקום. תומכיו של הרב אלעזר הפסידו במאבק ולא קיבלו חזקה[10]. המאבק בין השניים פרץ במסגרת מלחמת ירושה על כיסאו של הבאבא סאלי[11], כאשר הבן ברוך אבוחצירא טען שהוא ממשיך דרכו, אך רוב המשפחה צדדה ברב אלעזר נכדו, שהייתה לו תדמית טובה יותר מדודו ברוך אבוחצירא, שהיה בעל עבר פלילי[12]. גם עיתון "המודיע" תמך בפומבי ברב אלעזר[13].
בהילולה הרביעית, בינואר 1988, השתתפו ראש הממשלה יצחק שמיר, סגנו דוד לוי, שר הדתות זבולון המר והרב הראשי מרדכי אליהו, וראש מועצת נתיבות קרא להפוך את ההילולה לאירוע ממלכתי[14]. המארגנים ציפו ל-250 אלף איש, אך רק כ־50 אלף איש הגיעו, עקב מזג האוויר הסוער[15]. לקראת ההילולה החמישית, הבטיח הרב ברוך אבוחצירא כי השמש תזרח בהילולה, וביקש מהציבור להגיע למקום בכל מקרה[16]. למרות ההבטחה שנתן הרב אבוחצירא, מזג האוויר היה סוער[17].
באפריל 1989 סגר הרב ברוך אבוחצירא את האתר, בעקבות סכסוך עם המועצה המקומית. לטענתו המועצה לא סיפקה שירותי ניקיון ותחזוקה לציון הקבר וסביבתו, כפי שהבטיחה לו, והוא נאלץ לממן את התחזוקה מכיסו הפרטי[18]. לאחר מספר ימים הושגה פשרה והקבר נפתח[19], לאחר שהמועצה המקומית הסכימה להחכיר את קרקע המתחם לעמותה של הרב ברוך, תמורת תשלום סמלי של שקל אחד לשנה[20]. באפריל אותה שנה הוגש כתב אישום נגד חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לאחר שנתנו אישור להגדלת המבנה סביב הקבר, שלא כדין ותוך חריגה מסמכות[21]. חברי הוועדה אישרו את המבנים, לאחר שהוקמו שלא כחוק, ללא היתר בנייה[22].
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 תרמה קרן קיימת לישראל כסף לטובת הקמת פארק, מצידו הצפוני של המתחם, בשם "פארק באבא סאלי"[23]. באותן השנים גם נבנתה שכונת מגורים סמוך למתחם, בשם קריית הבאבא סאלי[24].
בינואר 2006 הותקנו במתחם מצלמות רשת המשדרות 24 שעות ביממה, והושק שירות המאפשר לשלוח באמצעות האינטרנט תפילה או בקשה סלולרית לברכה[25].
בינואר 2009 נפל טיל גראד, שנורה מרצועת עזה, ליד הקבר, אולם איש לא נפגע ולא נגרם נזק[26].
באפריל 2017 אושרה תוכנית, שיזם שר הפנים אריה דרעי, לשיפוץ ושדרוג המתחם בהשקעה של כ-15 מיליון שקל[27]. במרץ 2018 אישר משרד התיירות הקצאה של 2 מיליון שקל לפרויקט, בנוסף ל-7.2 מיליון שקל שאישרה קודם הממשלה[28]. הקרן להנצחת הבאבא סאלי מבקשת לגייס את יתרת התקציב, בסך שמונה מיליון שקלים, מתרומות וממכירת אבנים מציון הקבר[29]. באפריל 2018, הודיעה קק"ל כי תקצה 10 מיליון שקל לשיפוץ פארק באבא סאלי[30].
ב-29 בדצמבר 2021, החליטה משטרת ישראל על צו איסור ההילולה הקרובה בגלל חוסר יכולת שמירת ביטחון המשתתפים, וחשש מאסון דומה לאסון הר מירון (2021), שהתרחש בהילולת רבי שמעון בר יוחאי[31] כבר יום למחרת, עקב סערה ציבורית ובעקבות בדיקה מחודשת, הוחלט לקיים את ההילולה אך במגבלות הקורונה והוראות המשטרה[32].
ביקורת על העלייה לקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהבה גלאון התנגדה לחיוב חיילים לבקר בקברו של הבאבא סאלי והגדירה זאת כסגידה לקברים. היא כתבה כי "צה"ל מתיישר עם גופים קיצונים שמנסים להנחיל סגידה לקברים ואבנים במסווה של מורשת"[33].
גם בציבור החרדי יצאו נגד העלייה לקבר. הרב אלעזר מנחם מן שך מתח ביקורת קשה על הרב מרדכי אליהו שעלה לקבר וטען כי זוהי עבודת אלילים[34].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קברי צדיקים בארץ ישראל בהוצאת כרטא - בערך קבר הבאבא סאלי.
- הדס שדר וליאת ורדי, "מתחם הבבא סאלי בנתיבות כבבואה חברתית", מעבר להלכה, עמ' 371–400.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קבר הבאבא סאלי- אופיר טובול, מי מפחד מהבבא סאלי?, באתר "העוקץ", 30 בינואר 2012
- ynet, הילולה בתמונות: 25 שעות סביב קבר הבבא סאלי, באתר ynet, 10 בינואר 2019
- ליפא גינסברג, היערכות חסרת תקדים להילולא במלאות 40 שנה לפטירת בבא סאלי זיע"א, באתר בחדרי חרדים, 2 בינואר 2024
- Erika Tritle and Mirjam Lücking, Baba Sali Site Visit, The Center for the Study of Conversion and Inter-Religious Encounters, January 9, 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלעזר לוין, עיסקת הביטוח של נכסי הבאבא סאלי: הנחה בפרמיה תמורת תפילה עבור הסוכן, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2002
- ^ דוד חמואל, באבא ביזנס - הבאבא סאלי, סגולה לקידום מכירות. כסף גדול מתגלגל היום, בהילולה השנתית, מעריב, 21 בינואר 1988
- ^ אבן שנאספה מחצר קבר הבבא סאלי, באתר וואלה!, 23 בינואר 2007
- ^ לילי גלילי, עולים לקברו של הבאבא סאלי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2003
עידן יוסף, הבאבא ברוך: בשבוע הבא יהיה גשם גדול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 בינואר 2009 - ^ ממן יוסי, תשס"ה, לראות מקרוב יותר, גלי עיון ומחקר 14, אוהלו, 70-81.
- ^ יניר יגנה, פיוס בנתיבות בין הרנטגן והבאבא ברוך, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012
- ^ אורי בינדר, חסידי ה"באבא סאלי" נושקים האדמה שעל קברו, מעריב, 11 בינואר 1984
- ^ אמנון רבי, רבע מיליון יחגגו בהילולת הבבא-סאלי, חדשות, 22 בינואר 1985
- ^ אמנון רבי, קדוש, קדוש, קדוש, חדשות, 24 בינואר 1985
- ^ אמנון רבי, מלחמת באבא בבאבא, חדשות, 17 בינואר 1986
סמי מיכאל, התקופה האפלה של היהדות, חדשות, 16 בינואר 1986
ברוך נאה, בבא ברוך נגד בבא אלעזר, מעריב, 24 בינואר 1986 - ^ יעל פישביין, שניים אוחזים בבאבא סאלי, חדשות, 18 ביולי 1984
- ^ אורי בינדר, שניים אוחזים בירושת הצדיק "באבא סאלי", מעריב, 19 בינואר 1984
יצחק לוינסון, מחפשים יורש לבאבא סאלי, חדשות, 11 במרץ 1984
אמנון רבי, מי יישב על כסא הכבוד?, חדשות, 24 בינואר 1985
אמנון רבי, קדוש, קדוש, קדוש, חדשות, 24 בינואר 1985 - ^ אמנון לוי, "המודיע": חרם על הבאבא-סאלי, חדשות, 8 בפברואר 1985
- ^ עמירם אזולאי, ראש מועצת נתיבות: להפוך ההילולה לאירוע ממלכתי, חדשות, 22 בינואר 1988
- ^ ההילולה: אלפים על קבר הבאבא סאלי, מעריב, 22 בינואר 1988
- ^ יצחק ג'קבי, מיכל קדם, הבאבא ברוך מבטיח: השמש תזרח בהילולה, חדשות, 9 בינואר 1989
- ^ רוני סופר, אלפים חגגו בהילולת הבאבא סאלי למרות מזג האוויר הסוער, מעריב, 10 בינואר 1989
- ^ יצחק ג'רבי, הרב אבו־חצירא החליט: קבר הבאבא סאלי ייסגר, חדשות, 10 באפריל 1989
רוני סופר, "קבר הבאבא סאלי שייך לעם ישראל. זה אבסורד שסוגרים אותו", מעריב, 11 באפריל 1989
רוני סופר, הבאבא ברוך סגר את אתר הבאבא סאלי, מעריב, 10 באפריל 1989 - ^ יצחק גקרבי, מיכל קדם, קבר הבאבא סאלי ייפתח מהיום עד החלטת בג״ץ, חדשות, 11 באפריל 1989
- ^ יצחק ג'רבי, אח יא באבא, איזה צרות, חדשות, 20 במאי 1992
- ^ מיכל קדם, יוגשו אישומים נגד חברי הוועדה המקומית בנתיבות שהתירו בנייה בקבר הבאבא סאלי, חדשות, 22 ביוני 1989
- ^ מיכל קדם, מבנים בחלקת קבר באבא סאלי מיועדים להריסה, חברי העמותה יועמדו לדין פלילי על בנייה בלתי חוקית, חדשות, 26 במרץ 1989
- ^ דליה טל, לפרק, למכור, להפריט, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2001
- ^ גדי גולן, נתיבות: עליית מחירים וביקוש לדירות ליד קבר הבאבא סאלי, באתר גלובס, 7 ביולי 2002
- ^ רוני שני, חדש: קבר הבאבא סאלי בשידור חי ברשת, באתר ynet, 30 בינואר 2006
- ^ יניר יגנה, הרבנים הבטיחו שהצדיקים יגנו על נתיבות, ואז נפל טיל גראד ליד קבר הבבא סאלי, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
- ^ הילה שמר, סופר באבא: מתיחת פנים בהשראה מרוקאית לקבר הבאבא סאלי, באתר Xnet, 2 באפריל 2017
שיפוץ קבר הבאבא סאלי באתר 103FM, 18 באפריל 2017 - ^ מיכל רז-חיימוביץ', כך "תרם" משרד התיירות 2 מיליון ש' לקבר הבבא סאלי, באתר גלובס, 13 במרץ 2018
- ^ יניר יגנה, הקרן להנצחת הבאבא סאלי תמכור אבנים למימון שיפוץ המתחם, באתר וואלה!, 28 במאי 2017
- ^ שחר אילן, קק"ל תקצה 10 מיליון שקל לשיפוץ פארק הנושק לקבר הבאבא סאלי, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2018
- ^ קוריאל, אילנה; מורג, גלעד; נחשוני, קובי (2021-12-29). "המשטרה אסרה את קיום הילולת הבאבא סאלי, איומים מצד החרדים להפר את הצו". Ynet. נבדק ב-2021-12-29.
- ^ נחשוני, קובי; קוריאל, אילנה (2021-12-30). "תחת הגבלות: המשטרה אישרה את קיום הילולת הבבא סאלי". Ynet. נבדק ב-2021-12-30.
- ^ אדר תשע"ב / 2012 – ממזרח שמש
- ^ נח זבולוני, הרב שך: הרב אליהו נותן יד לעבודה זרה, דבר