קבר זכריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר זכריה
Jerusalem - Pyramide de Zacharie.jpg

קבר זכריה
תאריך פטירה יום כיפור
עיר ירושלים
בית הקברות הר הזיתים
קואורדינטות 31°46′36″N 35°14′21″E / 31.776584°N 35.239134°E / 31.776584; 35.239134קואורדינטות: 31°46′36″N 35°14′21″E / 31.776584°N 35.239134°E / 31.776584; 35.239134
מיקום קבר זכריה
קבר זכריה
קבר זכריה
קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל
מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים
בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה
גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש

קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית מתקופת בית שני המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים. קבר זכריה ניצב בסמוך לקבר בני חזיר, ובמרחק מה מיד אבשלום.

הקבר מוכר בזכות גג הפירמידה שבראשה. גוף המצבה מעוטר בכותרות חצובות בסגנון הסדר היוני, שהיה אופייני בארץ ישראל במאה הראשונה לפני הספירה. ייתכן כי בוני המצבה הושפעו מן האדריכלות המצרית והיוונית בתקופתם.

מאפייני המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבר, החצוב כולו מתוך הסלע, בנוי כקוביית אבן שלצידיה דבוקים פילסטרים יוניים שעל ראשה גג פירמידלי, וכרכוב מצרי התחום ביניהם. לבד תוכנית המצבה דומה ביותר לקבר בת פרעה, אלא שבעוד קבר בת פרעה הוא חלול, כדי להשאיר מקום לקבורת הנפטר, קבר זכריה הוא אטום, ולמעשה אינו קבר, כי אם "נפש".

הבדל נוסף הוא השפעת הארכיטקטורה היוונית, המתבטא בפילסטרים, העשויים בסגנון האיוני, בווריאציה ירושלמית.‏[1] חזיתה המערבית של המצבה פונה כלפי חוץ אל הנחל ואל הר הבית, ושלוש החזיתות האחרות ניצבות בתוך חצר שנוצרה על ידי חציבת המצוק שסביבן. בצידה של החצר, מספר מדרגות המובילות לפתח צדדי של קבר בני חזיר. חציבת המצבה לא הושלמה, והדבר ניכר בחוסר הסימטריות שבעיטוריה, שבמקומות מסוימים סותתו בדקדקנות, ובצד המקביל, פני הסלע הוחלקו.

קבר או נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנזכר לעיל, קבר זכריה אטום, ללא מקום בו ניתן להעמיד את מיטתו של הנקבר. משכך, הרי שהוא אינו קבר, אלא "נפש" - מצבת זיכרון, הניצבת בסמוך לקבר. מצבות כאלו היו מקובלות בקברים מפוארים בני התקופה, והמילה "נפש" במשמעות מצבה ידועה מכתובות עבריות, נבטיות ובעוד מעמי האזור.

מכאן, השאלה המתבקשת היא שאם לפנינו נפש - היכן הקבר שאליו היא מתייחסת?

חוקרים שונים העלו הצעות שונות - הצעה אחת סבורה שקבר זכריה הוא הנפש של קבר בני חזיר הסמוך, שנחצב כדי להחליף את הנפש המקורית. הצעה שנייה צודדה בכך שמדובר בנפש שקברהּ מעולם לא נחצב בשל מאורע כלשהו, שמא פרוץ המרד הגדול ותוצאותיו הרות האסון. הדעה שסברה כי מערת הקבורה טמונה תחת העפר הרב שמכסה את סביבות המצבה הופרכה כאשר העפר פונה בשנת 1960.

בעל הקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת עממית מייחסת את המצבה כ"קברו" של זכריה בן יהוידע הכהן, שפעל בתקופת בית ראשון בימי המלך יואש, והומת באכזריות בידי עם ישראל בבית המקדש:

וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם: כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים - לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ, כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה'.

דברי הימים ב, כ"ד פסוק 20 - 21

סגנון המצבה מלמד כי נבנתה בתקופת בית שני, ולכן יש לפקפק ביחוסה לזכריה הכהן, שפעל בתקופת בית ראשון.

הנוסע מבורדו שביקר בירושלים בשנת 333, מייחס את הקבר דווקא לנביא ישעיה.

בשנת 1961 חפרה במקום משלחת ארכאולוגית בראשותו של הוורד סטצ'בורי ופינו מהמקום את כל הקברים והמצבות.

ישנה השערה הסבורה כי בקבר זכריה נטמנו מחדש עצמותיו של עוזיהו מלך יהודה, לאחר שהועברו מקברם המקורי במאה הראשונה לספירה, כפי שאנו למדים מדברי הכתובת "ציון עוזיה". ההשערה מסתמכת על דברי בנימין מטודלה בספר מסעותיו, על דברי יהודה הדסי בחיבורו אשכול הכופר ועל תעודה מצפת של תלמידי הגר"א משנת 1810.‏[2]

הקבר כאתר קדוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבות השנים החלו יהודי ירושלים לקבור את מתיהם בקרבת הקבר המקודש. בתחילה, נקברו המתים למולו, ובשנת 1729 נטמן הנפטר הראשון בתוך חצר הקבר‏[3][4]

חלקת קבר זו, הסמוכה לנביא זכריה, הוקרה במיוחד על ידי בני העיר, ובין הקבורים שם בשורה א' ניתן היה למצוא את קברו של אברהם שלמה זלמן צורף, מחדש היישוב האשכנזי בירושלים; את משה בידרמן, ה אדמו"ר מלעלוב. אריה ליב בריסק, בעל החוברת שהתפרסמה ב-1906 בשם חלקת מחוקק החל במלאכת מיפוי בית הקברות בהר הזיתים מנה 87 קברים בתוך החצר ועוד כ-200 מחוצה לה. בשורה ב' ניתן למצוא את קברו של ר' מרדכי מינסקר מגזע הש"ך ואת קברה של אשתו מלכה.

על פי מדרש חכמים, זכריה נהרג ביום כיפור, לכן יש הנוהגים לפקוד את קברו בערב יום כיפור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר זכריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העמודים מחורצים רק בסמוך לכותרותיהם, דבר הייחודי לאומנות הירושלמית של תקופה זו; אורית פלג, "אמנות הקבורה בירושלים בימי הבית השני", 'ארץ ישראל כח, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ח
  2. ^ עדיאל שרמר, עוד על ציון עוזיהו, קתדרה 46 (תשמ"ח), עמ' 188-190.
  3. ^ הנפטר היה הרב אברהם יצחקי, ממקובלי ירושלים. ציון התאריך על המצבות לא היה מקובל בשנים אלו, אך תאריך פטירתו (י"ג בסיוון ה'תפ"ט - 10 ביוני 1729) נמסר על ידי החיד"א בספרו שם הגדולים.
  4. ^ על פי עדותו של בנהּ, בילא, אשתו של הרב יהושע פלק כץ נטמנה "תוך ד' אמות" לציון זכריה עוד קודם ל-1729, אולם אריה ליב פרומקין, בספרו תולדות חכמי ירושלים' (חלק ב', עמ' 51), הוכיח כי המדובר בטעות וקברה לא היה בתוך חצר הקבר כי אם בשורות הקברים הניצבות כנגדו.