קבר חבקוק
קברו של חבקוק הנביא הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של חבקוק אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו. בישראל ישנו אתר אחד המזוהה כקבר חבקוק בגליל התחתון, והוא הפופולרי והמוסמך יותר[1]. אך מסורות אחרות[2] קובעות את מיקום הקבר באתרים דרומיים יותר בתחום ממלכת יהודה. כמו כן קיימת מסורת על מיקום הקבר באתר באיראן[2].
ההיסטוריון סוזומנוס מהמאה החמישית טען שאלוהים נגלה לבישוף זבנוס בחלום ומסר לו את מקום הקבורה שנמצא בקֶלַה[3].
קברים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1210 ערך ר' שמואל ב"ר שמשון מסע צליינות בארץ הקודש, וציין כי "מצאנו קבר חבקוק בכפר חקוק"[4] (בפי הערבים: שיח' חסן). הקבר תואר בפי מספר עולי הרגל קדומים, כמו: יעקב השליח, כת"י מוסקבה, משה חיים קאפסוטו, יחוס הצדיקים, קברי אבות, מנחם החברוני, תוצאות ארץ ישראל, רבי אשתורי הפרחי, רבי יצחק בן אלפרא ועוד. במשך שנים צוין מקום הקבר כסמוך לקצה הצפוני של כביש 65 (צומת קדרים), ליד הגשר מעל תעלת המוביל הארצי, שם עומד מבנה שהוקם בשנות ה-80 של המאה ה-20 מעל הקבר. בשנת 2007 ד"ר יוסי סטפנסקי וישראל הרצברג טענו כי איתרו את הקבר מבחינה ארכאולוגית ומחקרית.
לפני כמאה שנה לא הכירו תושבי יאקוק הערבים את קברו של א-נבי חבקוק שהיה ידוע עד הדורות האחרונים. שמו נשאר בשינוי קל בהר הסמוך, ג'בל חבקוק/חבקבוק, המתרומם בצפונו של הכפר. במדרונו נמצא קבר שיח' חסן הקדוש לערבים, והוא חבקוק של עולי הרגל היהודים. הציון הנמצא בתוך בית קברות מוסלמי הינו עתיק יומין, ונשארו שני נדבכי אבנים של המבנה המרובע, לא בכפר עצמו אלא בדרך כפי תאור עולי הרגל. בסמוך לו מספר מטרים מערבה ישנם סימני בנין עתיק ברצפה, גרמי מדרגות, וסיתותים בסלע לרצפת הבית. זהו הציון של חבקוק שלידו 'בית הכנסת ישן בריצפה מערבי לשם'. [בטעות ציינוהו כיום צפונה יותר ולא בתוך בית הקברות כפי שהוא מופיע במפות העתיקות, בסמוך לעץ אלון [שנשרף כליל] שכלל לא נזכר אצל עולי הרגל, אינו ציון עתיק, ואין שם סימן נוסף לקבוע את מקום הציון שם. הוא נקבע שם כי במקום יש קבר ארגז, אולם מבנה אין שם
— ישראל הרצברג, מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א'[5]
המקום נמצא ליד אתר חוקוק העתיקה, בה זוהו אתרי קבורה מבית שני ואילך[6].
ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משולם מוולטרא מתאר במסעו את קבר חבקוק בהר הזיתים שבירושלים: "הר הזיתים... וכשאדם יורד מעט בשיפוע ההר, מערת חגי הנביא... ואצלו הרחק כמו שלשים פסיעות, קבורת חבקוק הנביא עליו השלום".
תל קילא[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור נוצרי מאוחר זוהה קבר חבקוק בתל קילא[7].
באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קבר הנביא חבקוק (איראן)
באיראן, דרומית מזרחית לעיר טוסרקאן, ישנו מקדש שנטען שהוא מקום הקבורה של הנביא. המסורת הפרסית טוענת שחבקוק היה השומר של מקדש שלמה המלך ושנכלא על ידי הבבלים[דרוש מקור]. בשנת 1960 הוציאה איראן בול של האתר[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספי בן יוסף, עין חוקוק והסיפור המוזר על הנביא חבקוק, באתר ynet, 19 במרץ 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוא הוזכר במשך הדורות בפי רוב עולי הרגל. כגון: שמואל בר שמשון, יעקב השליח, כת"י מוסקבה, משה חיים קאפסוטו, גרשם איש שקרמילה, קברי אבות, רבי מנחם החברוני, תוצאות ארץ ישראל, רבי אשתורי הפרחי, רבי יצחק בן אלפרא, כתב-יד משנת רמ"ט, הנוסע מקנדיאה, יוסף דמונטנייא, משה באסולה, גלילות ארץ ישראל, איגרת הקודש, שבחי ירושלים, זיכרון בירושלים, איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא, ידי משה, שערי ירושלים, מבשרת ציון, מסעות משה ועוד
- ^ 1 2 שמוליק כהן, קבר חבקוק וקבר רבינו בחיי, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2010 (מאורכב בוייבאק מאשין)
- ^ סוזומנוס, היסטוריה כנסייתית, ספר שביעי פרק 29 (עמ' 147 ב-PDF)
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, שמואל ב"ר שמשון, "מסע דפליסטינא", עמ' 63.
- ^ ישראל הרצברג, מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א'
- ^ גלעד צינמון, חוקוק, סקר, באתר רשות העתיקות, 19 בנובמבר 2013
- ^ בית אל התנ"כית, דבר, 19 ביולי 1968
- ^ א. לינדבאום, קבר חבקוק בבול פרסי, דבר, 12 באוגוסט 1960