קבר רבי יהודה הנשיא
 | |||||
| חזית הקבר המיוחס לרבי יהודה הנשיא בבית שערים | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| נתונים כלליים | |||||
| נקבר | רבי יהודה הנשיא | ||||
| תאריך פטירה | 220-194 (לערך) | ||||
| תקופה | המאה ה-2 - המאה ה-3 | ||||
| תאריך גילוי | 1953 | ||||
| מגלה | החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה | ||||
| עיר | בית שערים | ||||
| בית הקברות | בית שערים | ||||
| מיקום | הגליל התחתון | ||||
| קואורדינטות | 32°42′12″N 35°07′43″E / 32.70324°N 35.12873°E | ||||
 | |||||
  | |||||
קבר רבי יהודה הנשיא (כונה רבינו הקדוש, או בקיצור רבי) לפי ספרות חז"ל מצוי בבית שערים, כך גם הדעה הרווחת במחקר.
מסורת מאוחרת הנזכרת לראשונה בפי הנוסע בנימין מטודלה, שחי כ-940 שנה לאחר פטירת רבי יהודה הנשיא, טוענת לקברו בציפורי, שם לפי מסורת חז"ל נפטר.
מות רבי יהודה הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רבי יהודה הנשיא#פטירתו
רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה, חי במאה השנייה בטבריה, בבית שערים ובציפורי שהיו מרכזי התרבות היהודית החשובים אחרי תוצאותיו הרות-האסון של מרד בר כוכבא.
רבי יהודה שהה בעיקר בבית שערים. בסוף ימיו חי בעיירה ציפורי הנמצאת בהרי הגליל התחתון, בקרבתה של נצרת. בתלמוד מסופר כי רבי יהודה ישב בציפורי 17 שנים[1].
בין השנים 194-220 לספירה[2], מת רבי יהודה בציפורי, מסע ההלוויה התקיים ביום שישי, החל בציפורי ועבר ב-18 בתי כנסת, שם הספידוהו החכמים המקומיים והסתיים בבית שערים.
הקבר בבית שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בתלמוד הירושלמי ובמדרש קהלת רבה מובא סיפור (מאת רבי נחמן או רבי נחמיה) בשם רבי מנא (דור שישי לתלמידי רבי[3], ששימש כראש ישיבה בציפורי) על פטירתו של רבי יהודה בציפורי וקבורתו בבית שערים.
רבי נחמן בשם רבי מנא: מעשה ניסין נעשו באותו היום. ערב שבת היתה, ונתכנסו כל העיירות להספידו ואשירוניה תמני עשרה כנישן, ואחתוניה לבית שריי
רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מָנָא: מַעֲשֶׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְאִיתְכַּנְשִׁין כָּל קִרְיָיתָא לְהֶסְפֵּידָא דְרַבִּי, אַשְׁרוּנֵיהּ בִּתְמַנֵּי עָשָׂר כְּנִישְׁתָּא, וְאוֹבְלוּנֵיהּ לְבֵית שְׁעָרִים
בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא המתארת כי רבי היה מוטל בשעת חוליו בציפורי ומקום קבורתו מוכן לו בבית שערים, הגמרא מקשה ומשיבה כי היה גר תחילה בבית שערים וכשחלה העבירו אותו לציפורי (ובהמשך הסיפור המובא בירושלמי ובמדרש, מובן כי לאחר מכן נפטר בציפורי ונקבר בבית שערים).
תניא, רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים. והתניא (דברים טז, כ): "צדק צדק תרדף" - הלך אחר ר' לבית שערים. ר' בבית שערים הוה, אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ערכה חפירות מדעיות בבית שערים, במערות הקברים הרבות הנמצאות בה. ובשנת תשי"ב (1953), נתגלתה מערת קברים גדולה, כולה חצובה בסלע ולה חזית בנויה בעל שלוש קשתות גדולות בה נמצאו קברים ושמות הקבורים בהם: רבי שמעון, רבן גמליאל (שמות בני רבי) ואנינא הקטן.
בירכתי האולם הפנימי נמצא מקום קבורה בנוי היטב, ללא כל כתובת ובמרכזו זוג קברים יחידים במינם אשר חפורים באדמה. ממצא מתאים לצוואתו של רבי יהודה הנשיא:
אי לכך, ההשערה המקובלת היא שאותו מקום קבורה הבנוי אבנים וללא כתובת, הוא מקום מנוחתו של רבי יהודה הנשיא.
לפי סברת החוקרים, רבי שמעון ורבן גמליאל הם בני רבי יהודה הנשיא. ואנינא הנזכר הוא רבי חנינא בר חמא - תלמידו של רבי. גם ממצאים אלה מתאימים לצוואתו של רבי יהודה הנשיא בו הוא ממנה כל אחד מהנזכרים לתפקידים שונים:
והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום, שמעון בני חכם. גמליאל בני נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש
לדעת החופר, נחמן אביגד (בית שערים ג', 46), נקברו שם באותה אחוזת קבר: רבי, אשתו ובניו ותלמידו רבי חנינא.
הקבר בציפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שמסופר בתלמוד ובמדרש שרבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים, נוצרה מסורת המראה את קברו במקום פטירתו, ציפורי. הנוסע בנימין מטודלה שביקר בציפורי כ-950 שנה לאחר פטירת המנוח (ואחריו תיירים אחרים[5]) ומציין ששם מצוי קברו: "והיא ציפורי. ושם קברו של רבינו הקדוש".
רבי אשתורי הפרחי, מסתפק בקביעת אמיתותה של מסורת זו. הוא גורס שקברי הבנים נמצאים במרחק כחצי מיל מצפורי. מבנה הקבר מתואר כבניין קדום ועליו מבנה חדש, הנמצא בקצה בתי הכפר ציפורי של ימינו. הבניין הקדום היה נקרא בקרב הערבים בשם: קבר בנאת יעקב - קבר בנות יעקב, שם רגיל להרבה קברים קדושים ליהודים.
לדעת המפרשים והחוקרים, המסורת המזהה את קברו בציפורי נוצרה הואיל ומקום קברו של רבי ובניו בבית שערים נשתכח. המסורת מתרצת את הסתירה בין המשפט "מקום מוכן לו בבית שערים" לזיהוי קברו בציפורי בהסבר שעקב פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הנשיא בערב שבת קברוהו מפני קוצר הזמן בציפורי[6]. לפי הסבר חדש על סמך מסורת עתיקה[7], יש לזהות מקום זה כקברו של רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, עקב דמיון השמות ביניהם והחילוף המצוי בין שמותיהם[8]. יש לציין שלפי עוד מסורת עממית מאוחרת,[9] קברו של רבי יהודה נשיאה נמצא בכפר יבנית שבצפון הר כנען (מסורת זו תועדה לראשונה כ-1200 שנה אחרי תקופתו). סברה אחרת כי בציפורי קבור רבי יהודה נשיאה השני נינו של רבי יהודה הנשיא, או רבי יהודה נשיאה השלישי (אביו של רבן גמליאל השישי, נשיא הסנהדרין האחרון).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי אילן, "קברי צדיקים בארץ ישראל", ירושלים, 1997
- זאב וילנאי, "מצבות קודש בארץ ישראל", ירושלים, 1985.
- ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011 (כרך א')
- הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
- מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ירושלמי, כתובות יב', ג'
- ^ השנים שנטען בהם נפטר: 194, 210, 219, או 220
- ^ רבי מנא, בנו ותלמידו של רבי יונה, תלמידו של רבי ירמיה, תלמידו של רבי זירא, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא
- ^ דור רביעי לתלמידי רבי יהודה הנשיא (רבי חזקיה, תלמידו של רבי אבהו, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא)
- ^ "תוצאות ארץ ישראל", אשתורי הפרחי, מסעות משה, שבילי דירושלים, יצחק בן אלפרא, הנוסע האלמוני מקנדיאה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים, שרש ישי, שיטה מקובצת, גלילות ארץ ישראל, שבחי ירושלים, זיכרון בירושלים, איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, חיים בן עטר, ידי משה, שערי ירושלים, מבשרת ציון, טוב ירושלים ועוד.
- ^ שיטה מקובצת לתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב
- ^ ברשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה נקט שהקבור בציפורי הוא רבי יהודה נשיאה בשערי ירושלים נראה שהתכוון גם לאותו הדבר אך לשונו אינו ברור
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, לו-לח, ובראשונים שם
- ^ ראו בספר גל-עד, פראג תרכ"ה