קדחת Q

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קדחת Q
שם בלועזית Q fever
ICD-10
(אנגלית)
A78
ICD-9
(אנגלית)
083.0
eMedicine
(אנגלית)
ped/1973 
MeSH
(אנגלית)
D011778
הדגמת חידקי Coxiella burnetii במסתם של חולה אנדוקרדיטיס מקדחת Q. הצביעה היא בעזרת נוגדנים ספציפים לחיידק
A:צילום חזה תקין,B:צילום חזה של חולה קדחת Q המדגים דלקת ריאות בצד ימין

קדחת Qאנגלית - Q fever) היא מחלה זיהומית זואונוטית הנגרמת מחיידקים גרם שליליים מהמין Coxiella burnetii.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה תוארה לראשונה בשנת 1935 בעובדי בית מטבחיים ליד העיר בריסביין במדינת קווינסלנד באוסטרליה. זו היתה מחלת חום עם סימנים של מחלה זיהומית אבל הגורם המדבק לא היה ידוע. בפרסום הראשון נקראה המחלה Q fever. ‏ Q זה בגלל Quinsland, אבל גם בגלל Query (שאלה) וגם Queer (מוזר). גם לאחר שנתגלה החיידק מחולל המחלה, נשאר השם הזה.

החיידק בודד לראשונה ב-1937 ונקרא בתחילה על של אחד החוקרים Frank burnet בשם Ricketssia burneti כי חשבו שהוא שייך למשפחת ה-Rickettsia. לאחר מכן בודד החיידק בארצות הברית ע"י חוקרים שביניהם היה Herald Rea Cox ולאחר שהתברר שאינו שייך לריקציות אלא למשפחה בפני עצמה, שונה שמו ל-Coxiella burnetii.

זה חיידק גראם שלילי הנמצא בתוך התא. המחלה נמצאת בפרות וכבשים עזים ושם היא גורמת להפלות מרובות. המחלה מועברת ע"י חשיפה לרקמות מזוהמות, הפרשות,שאיפת אבק מזוהם בעת הטיפול בבעלי החיים ושתיית חלב בלתי מפוסטר. העובדים החשופים לכך הם וטרנרים, חקלאים, עובדים בבתי מטבחיים ועוד. המחלה נמצאת גם בחיות מחמד כמו כלבים חתולים וארנבונים. לכן חשוב בכל מקרה של חום ממושך ללא כל סיבה, לשלול קדחת Q. בארצות הברית פותח החיידק כנשק ביולוגי.

סימני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחלה יש שלב חד (חריף) ושלב כרוני.

  • השלב החד מתחיל לאחר תקופת דגירה של כשבועיים בתסמינים דמויי שפעת:חום, חולשה, כאבי ראש וושרירים, שיעול, הקאות ושלשולים. הפגיעה הריאתית יכולה להתפתח לדלקת ריאות מסכנת חיים אם אינה מטופלת. כן יכולה להופיע דלקת כבד. כ-50% מהמקרים בשלב החד הם ללא כל תסמינים.
  • השלב הכרוני מופיע בכ-70% מהמקרים. יכול להופיע עד שנים לאחר השלב החד ובמקרים רבים הוא ללא תסמינים. יכולים להופיע סימנים של חום תת-פיברילי ממושך וחולשה. הסיבוך העיקרי במצב זה הוא אנדוקרדיטיס זיהומית הגורמת להיווצרות גבשושיות (וגטציות) מזוהמות בחיידק על מסתמי הלב והופעת אי ספיקת לב. ללא טיפול בשלב זה עלולה התמותה להגיע ל-65%. הסיכון גדול יותר לפתח אנדוקרדיטיס הוא אצל חולים עם מחלה במסתמי הלב, עם מסתם מלאכותי ובמדוכאי חיסון.

קדחת Q בהריון יכולה לגרום להפלה, סיבוכי לידה, מוות עוברי ומומים בעובר.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות וחיידק הוא תוך תאי קשה לגדלו בתרבית דם וגם בשיטת PCR. האבחנה המעבדתית נעשית בשיטות סרולוגיות של אימונופלורסצנסיה (IFAׂ) או ELISA לקביעת כייל הנוגדנים[1] נגד החיידק.

בין השלב החריף (phase II)והכרוני (phase I), עובר החיידק שינוי מבני במעטפת שלו ובהתאם לכך נוצרים נגדו נוגדנים שונים.

כדי לאבחן קדחת Q חדה יש לקבל תוצאת כייל נוגדנים Anti phase II IgG>1/200 כדי לאבחן קדחת Q כרונית יש לקבל כייל נוגדנים Anti phase I IgG>1/800

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול המומלץ בקדחת Q חדה הוא דוקסיציקלין במינון 100 מ"ג פעמיים ביום במשך 2-3 שבועות. במקרים ללא תסמינים או במקרים בו נתקבלו התוצאות לאחר ההבראה אין צורך בטיפול. לחולים בעלי חוסר חיסוני או הפרעה מסתמית שהוכחה באקוקרדיוגרפיה מומלץ לטפל בשילוב של דוקסיציקלין 100x2 מ"ג ביום והידרוכלורוקווין 200x3 מ"ג ביום במשך שנה. בחולים אחרים יש לעקוב אחרי רמת הנוגדנים לאחר 3 ו-6 חדשים כדי לאבחן מוקדם את השלב הכרוני.

בקדחת Q כרונית הטיפול הוא שילוב של דוקסיציקלין 100x2 מ"ג ביום והידרוכלורוקווין 200x3 מ"ג ביום למשך 18 חדשים לפחות או לתוצאה של ירידת נוגדני Anti phase I IgG לפחות מ-1/200 תוך מעקב תקופתי על מסתמי הלב בעזרת אקוקרדיוגרפיה דרך הוושט.

תרופות אלה אסורות בהריון. במקרים אלה מטפלים בקלוטרימאזול (ידוע בישראל בשם רספרים).

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים חיסון למחלה הנקרא Q-Vax הניתן לאנשים בסיכון בגלל עבודתם. לפני מתן חיסון יש לברר אם קיימים כבר נוגדנים למחלה כי מתן חיסון במקרים אלה יכול לגרום לתגובות קשות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כָּייל - (באנגלית - titer), מושג המבטא רמת נוגדנים בגוף ע"י בדיקתם במיהולים הולכים וגדולים. מבוטא במיהול הגדול ביותר בו אפשר עדיין לזהות את הנוגדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ָָ*קדחת Q, באתר heal

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.