קדימה-צורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קדימה-צורן
Kadima Zoran COA.png
WikiAir Flight IL-13-09 013.jpg
תצלום אוויר, ספטמבר 2013
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שביט מס
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
תאריך ייסוד 1933 - קדימה
1994 - צורן
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 17,960 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,732 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 10,372 דונם
מיקום קדימה-צורן
קדימה-צורן
קדימה-צורן
דירוג חברתי-כלכלי 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4624
פרופיל קדימה-צורן נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית
רחוב טיפוסי בשכונת מגורים בקדימה-צורן

קדימה-צורן היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה של הכנסת על איחודן של המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן.

בשנת 2003 הוקם מוזיאון לתולדות היישוב "טעם של פעם" בבית הספר "ניצני השרון".

קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדימה (מושבה)

המושבה קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית, וב-1958 סופח אליה האזור הדרומי, שכונה "השיכון". החלק הדרומי של קדימה נקרא לפני הסיפוח, "יציב". נהוג היה לקרוא לאזור זה "שיכון" יען כי היה בנוי שיכונים שיכונים והיה נבדל מהחלק הוותיק שלה, שכל בתיו היו צמודי קרקע, וכונה בפי התושבים החדשים "הכפר".

קהילה ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קדימה קיים שבט צופים - שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1997 ומונה כ-900 חניכים מכיתות ד' - י"ב. השבט הוא משמעותי בקהילה על ידי פרויקטים התנדבותיים לגופים אחרים ביישוב (למשל ההוסטל לנוער במצוקה וה"בית החם" לילדים בקדימה) ומהווה מקום מפגש וחינוך בלתי פורמלי לילדים ונוער בקדימה בימי שלישי ושישי.

תנועת הנוער הדתית-לאומית בני עקיבא מנהלת סניף במקום, המונה כ-150 חניכים ומדריכים, ומשרת את הציבור הדתי והמסורתי בקדימה. הסניף משמש את החניכים בפעילותם החברתית וההדרכתית לאורך כל השנה ומתקיימת בו בפעילות באמצע שבוע ובשבת. את התנועה מלווים מדריכים (חלקם מדריכי חוץ מהישובים בסביבה), ומנהיגה אותה קומונרית המשמשת כנציגת התנועה ומתפקדת במקום כבת שרות. בני עקיבא ביישוב הוא מוקד עשיה רב, לדוגמה: התנדבות במסגרת שכן טוב, גיוס חניכים בבית ספר 'אור תורה' ועוד. בשנת 2013 תשע"ג, בני עקיבא בקדימה חגגה 50 שנה להיווסדה.

ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "בני המושבים" המקיימת חלק משמעותי מפעילות הנוער ביישוב.

צורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צורן (יישוב קהילתי)

צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. צורן שוכן צפונית-מזרחית לקדימה ודרומית לכפר יונה. מקור שמו של היישוב בתל צורן, הנמצא בסמוך ובצורן (סיליקון), שהוא אחד המרכיבים באדמת החמרה שבאזור. היישוב אוכלס לראשונה ב-1994, וב-1997 נפרד מהמועצה האזורית לב השרון והוכרז כמועצה מקומית. מרבית הבתים בצורן הנם צמודי קרקע, ומיעוטם בנייה רוויה. בהיסטוריה הקצרה של היישוב זכור מאבק התושבים נגד אתר השידור "הלל" ששכן במקום עד 2003. היישוב הוקם בסמוך לאתר חרף התנגדותם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת, ומבלי שלתושבים נמסר מידע על השלכות המגורים בקירבה לאתר השידור. ביישוב מתגוררים משפחות צעירות ובני המושבים פועל בה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בקדימה-צורן 17,960 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 79.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 11,497 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°16′48.18″N 34°55′32.88″E / 32.2800500°N 34.9258000°E / 32.2800500; 34.9258000