קדמוניות המקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר קדמוניות המקראלטינית: Liber Antiquitatum Biblicarum, מוכר גם בראשי התיבות LAB), מכונה גם פסוידו-פילון בגלל יחוסו (המוטעה) לפילון האלכסנדרוני והוא אף נכלל באסופה הלטינית של כתבי פילון. הוא ספר מהספרים החיצוניים שנכתב, לפי רוב החוקרים, בסוף המאה ה-1 לספירה, לאחר חורבן בית שני. אך ישנם גם חוקרים המאחרים את זמן כתיבת הספר לתקופת ספרות חז"ל בגלל הקרבה התוכנית של הספר לספרות החז"ל.‏[1] הספר שייך לסוגה המכונה מקרא משוכתב. הספר נמצא בידינו בלטינית בלבד, ב-18 כתבי יד שלמים ושני כתבי יד חלקיים אך כנראה הוא תורגם אליה מיוונית, שאליה תורגם מעברית במאה ה-11 או ה-12. חוקרי הספר נעזרים בכתב יד עברי מהמאה ה-14 בשם דברי הימים של ירחמיאל, שהוא כנראה תירגום חוזר לעברית של הגרסה הלטינית של "קדמוניות המקרא" על ידי סופר בשם אליעזר בן אשר הלוי. השם "קדמוניות המקרא" הוא תרגום השם המופיע בכתבי היד הלטיניים של החיבור, והוא משקף את תוכנו.

מבין הספרים החיצוניים, זהו הספר הקרוב ביותר לספרות התלמודית, ואין בו דבר המנוגד לשיטת חז"ל. הספר מתאר את תולדות העולם מאדם הראשון, ומסיים באופן מפתיע דווקא בשאול. מכיוון שלא נראה שיש היגיון רב בסיום הספר דווקא בתקופה זו, סבורים חוקרים רבים שכתבי היד שהגיעו אלינו קטועים, והספר הסתיים במקורו בתקופת דוד או מאוחר יותר. היה מי שהציע שהספר נועד להשלים את דברי הימים (אשר, כידוע, מתחילים בתאור היסטורי מימי שאול). יש בספר הרחבות פרשניות לנושאים שונים שהמקרא מקצר בהם או עובר עליהם בשתיקה, והוא ממעט לדון בנושאי הלכה, ובשונה מספרים אחרים בני תקופתו אינו מייחס עצמו להתגלות או לדמות מקראית כלשהי.

בספר ישנן אגדות המופיעות אצלו לראשונה, כגון האגדות על השלכה אברהם לכבשן האש, נישואי דינה לאיוב, והיוולדו של משה כשהוא נימול.

הספר לא נכלל במהדורת "הספרים החיצונים" של אברהם כהנא, אלא רק במהדורתו של א"ש הרטום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר מוזכר תאריך חורבן הבית כי"ז בתמוז, שהוא תאריך חורבן בית שני ולא בית ראשון.