קדש ברנע

ערך זה עוסק באתר מקראי. אם התכוונתם ליישוב קהילתי בדרום מדינת ישראל שנקרא גם בשם זה, ראו ניצני סיני.

קדש ברנע הוא אתר מקראי במדבר פארן^[1], ממנו שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען, ואחד מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל. הוא מזוהה בדרך כלל בתל אל קודיראת.

בשנת 1842 זיהה ג'ון רולאנדס את קדש בעין קדיס, על פי הראיות הבאות:

שם המעיין "קדיס", זוהי הצורה הערבית של "קדש" העברי.
המיקום מתאים לגבולה הדרומי של ארץ ישראל.
המקום אף מתאים לסדר שבו מוזכרים המקומות בקו הגבול – אדר ועצמון. שני המקומות לאורך הגבול הם אודיראת ואסימה הידועים לפעמים כקודיראת וקוסיימה, כיום, וכנראה גם בעבר, כל המעיינות הנמצאים ממערב לקדיס הם בוואדי אל עריש, שהוא נחל מצרים – כולם בקו המתואר במקרא.
המעיין נמצא ממזרח לג'בל חלאל, אותו זיהה עם ההר החלק, המוזכר בספר יהושע כקצה הדרומי ביותר של הארץ המובטחת.
הוא שוכן למרגלות הר האמורי.
הוא שוכן ליד הכניסה הגדולה לארץ ישראל ליד באר לחי רואי, שהוא המקום היחיד הנוח לכניסה לארץ ישראל ממזרח לג'באל חלאל.
דרך טובה מובילה לעין קדיס מג'בל מוסה, המזוהה עם הר סיני – מרחק 11 יום רכיבה רגילה על גמל.
דרך רחבה, מובילה מקדיס לג'בל נבי הארון, המזוהה עם הור ההר.

לדעת המחקר כיום, סביר יותר להניח שקדש ברנע הייתה כעשרה קילומטרים משם, בתל אל קודיראת, הסמוך לעין קודיראת – הגדול מבין מעיינות האזור; אך השם העתיק השתמר דווקא בקטן ובקיצוני בין המעיינות - בעין קדיס^[2]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה לאחר התאריך המשוער של יציאת מצרים^[3].

ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב טוען שאין קשר בין השם "קדיס" לקדש. לדעתו, קדיס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת"; הוא משער שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה - קדיס^[4].

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן שהשם 'ברנע' מורכב משתי מילים: 'בר' - "מלשון שדה, מדבר, בהוראת חוץ" (כדברי מאנדלקורן בקונקורדציה, ערך 'בר') "יחלמו בניהם ירבו בבר" (איוב, ל"ט, ד); 'נע' - כפשוהו, לשון תנועה. בני-ישראל מצווים לאחר חטא המרגלים להמשיך ולנוע במדבר מחוץ לארץ ישראל, וכפי שנאמר בסמוך למקום שבו מופיע לראשונה השם 'קדש ברנע': "ויחר אף ה' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה" (במדבר, ל"ב, יג). מתך דברים אלו עולה שהמקום נקרא 'קדש'. ואולם כאשר משה מספר על חטא המרגלים או כשהוא מציין את ההשלכות של אותו החטא הוא מוסיף את הכינוי 'ברנע' כביטוי לעונשם של ישראל^[5]