קהילה לומדת וירטואלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קהילה לומדת וירטואלית, או קהילת לימוד וירטואלית היא קהילה וירטואלית שעיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת וירטואלית מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע. לעתים באה קהילה מסוג זה כדי להמשיך את הלמידה לאחר שעות בית הספר, תוך סיוע לתלמידים שאין להם עזרה בבית, במטרה ליצור תהליך חינוכי קבוצתי של בניית-ידע.

קהילות לימוד וירטואליות מציעות למורים דרכים חדשות להוראה שלא היו אפשריות בתהליכי ההוראה המסורתית, כיוון שהן משלבות בין הטכנולוגיה הווירטואלית המאפשרת אותה (אינטרנט) לבין רעיונות חינוכיים מתקדמים. בנוסף, בולטת בהן הקהילתיות. כמו כן, קהילות לימוד וירטואליות מתאפיינות בקשרים בין אישיים, קשרים חברתיים ותהליכי שיתוף ידע, ההופכים אותן לקהילות לומדות. רק קהילות המשלבות את שלושת המאפיינים האחרונים ראויות להיקרא קהילות לימוד וירטואליות. דוגמה לקהילה לומדת בישראל, ניתן למצוא באתר "צפונט"[1] המופעל על ידי משרד החינוך (מחוז צפון).

הקמת קהילות לימוד וירטואליות, נשענת על תאוריות שיתוף ומסורת תאורטית של מספר הוגים. ביניהם: ז'אן פיאז'ה שטען כי באמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. לב ויגוצקי, שהציע כי תהליך הלמידה הוא תהליך חברתי. בנוסף, גם הווארד גארדנר שבתאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות עמד על כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות.

הקמת הקהילה ומדדים להצלחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת לימוד וירטואליות תקום לרוב אחרי מילוי השלבים הבאים:

  • זיהוי צורך
  • תכנון תהליכי למידה
  • הפקת חמרי הלמידה
  • פעילות מקוונת המבוססת על אסטרטגיות למידה מקוונות
  • קביעת מסגרת זמן בה תופעל הקהילה
  • מציאת חברי הקהילה והעברת התכנים

תנאי להצלחה קהילה הוא לכידות קבוצתית ותחושת שייכות, הגורמת לכך שכל תלמיד מרגיש שפרט לאחריות שיש לו על עצמו ועל תהליך הלמידה שלו, יש לו גם אחריות על הלמידה של חברי הקהילה האחרים. פעמים רבות, מורים אינם מתוגמלים על השקעתם הנוספת בקהילה, למרות שהיא המשך של עבודתם בבית הספר.

דוגמה לקהילת מורים חינוכית טובה הייתה קהילת המורים ב IOL, שהפסיקה פעילותה עקב סגירת האתר.

דוגמאות לקהילת מורים קיימות:

מדד נוסף להצלחת קהילה הוא בשיתוף הידע שמפגינים חבריה, במוכנותם לתרום מהידע האישי שלהם לכלל. זאת, למרות שפעמים רבות לאנשים יש רתיעה מלשתף (שמא מישהו זר יעשה שימוש ברעיון). ככל שהפרטים בקבוצה ירגישו בה טוב יותר, הם יסכימו לשתף יותר בידע שברשותם. לרוב הצלחת קהילה היא כשמתקיים דיון, כשיש אי הסכמה או וויכוח, אחרת - הקהילה אינה אטרקטיבית.

על פי ד"ר צבי קרניאל - קהילת לימוד וירטואלית מצליחה תהיה קהילה שבה מתבצעות שלוש פעולות בו זמנית (ברבדים שונים):

  • מילוי המטלה הלימודית
  • פעולות התומכות בקהילה בכללה ובמבנה הקהילה
  • פעולות תמיכה בחבר הבודד (לרוב בחבר המתקשה)

בהמשך הוא אמר שהתגבשות הקהילה תכלול את השלבים הבאים:

  • הגדרת הקהילה, חבריה ומטרותיה.
  • פתרון בעיות טכניות (בעיקר בתחום התקשורת).
  • הגדרת חלוקת עבודה ומתן אפשרות למובילים הפוטנציאליים להגיע להסכמות ביניהם, תהליך היוצר לכידות פנימית ועוזר בפיתוח הרגלי העבודה של הקבוצה.
  • ביצוע תהליך הלמידה.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקיים קהילת לימוד וירטואלית יש לוודא כי חברי הקהילה יכולים לתקשר האחד עם השני. מאחר שהקהילה לא נפגשת פיזית, יש לאפשר לחבריה מפגשים וירטואליים. הרשת הפנימית אינה מתאימה בדרך כלל לקיום תהליכי E-learning או להקמת קהילה, ולכן יש לפנות לשרת מארח חיצוני, ולרוב הדבר כרוך בתשלום. כדי שתקום קהילה, יש לספק בה מפגשים ענייניים-לימודיים, והן מפגשים חברתיים, או כאלו שנועדו לחלוק חוויות. לשם כך צריך לבחור בין כלים סינכרוניים, או כלים א-סינכרוניים. באופן מעשי, כל קהילות הלימוד הווירטואליות נעזרו בקבוצת דיון (פורום) לצורך שמירת הקשר וניהול הדיונים (בחלק משמעותי מהן נעשה שימוש בכלי תקשורת נוספים). פורום הוא סביבה ממוחשבת, מבוססת טקסט, שפותחה במטרה לתמוך בלמידה שיתופית אינטראקטיבית סביב נושא משותף, וניתנת לתיעוד [2].

אוכלוסיית היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שעל הלומדים לגשת למקורות מידע ולדעת לחפש מידע בשפע הרב ובשפות שונות שמציע האינטרנט, והיות ומצפים מהלומד להפעיל שיקול דעת ולהבחין במידע שגוי, יש להניח כי נושא הלמידה ברשת יתאים לתלמידי חטיבת הביניים ומעלה. לגילאים המוקדמים יותר ניתן לשלב למידה מונחית ברשת בשגרת הלימודים הרגילה ולהפנותם למידע באתרים שנבחרו וסוננו מראש. לכן, לכיתות היסודי מומלץ להשתמש בכלי ה-WebQuest (חקרשת) המגדירים שאלת חקר ומפנים לאתרים בהם החומר הכתוב יהיה בעברית וברמת ההבנה של התלמיד.

תלמידים כיום שונים מתלמידי העבר בנקודות מסוימות הגורמות להתאמתם ללימוד בקהילה וירטואלית: ההכרה של האינטרנט, מאחר שמדובר בכלי תקשורת נפוץ בעולם המערבי. יש לו יכולת להשתמש בטכנולוגיה, עקב הפיכתו של המחשב האישי לכלי הנמצא בשימושם של רבים. עם זאת, ישנם חוקרי חינוך הטוענים כי רמת הקשב של התלמידים כיום, עקב הגרויים הרבים להם הם נחשפים, צרה יותר.

מאפייני קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני קהילת לימוד וירטואלית כוללים את מאפייני הקהילה הרגילה, את מאפייני קהילה וירטואלית, את מאפייני e-learning ובנוסף אליהם את:

  • מאגר מידע של הקהילה, זהו הזיכרון הקולקטיבי שלה, דהיינו, יכולתו של המשתמש הבודד למצות את פוטנציאל הידע המצוי אצל משתמש אחר.

עצם הידיעה שאני יכול לפנות לחבר בקהילה, על מנת לשאול אותו שאלה, המתבססת על הידע האגור אצלו.

  • אוסף הכלים (הפונקציות) לתקשורת בין חברי הקהילה.
  • קהילה וירטואלית לומדת ממלאת צורך שאינו מסופק בדרכים אחרות.
  • מוקד התעניינות משותף - הנושא העיקרי - משקף את המטרה המוצהרת אשר לשמה קמה הקהילה.
נושאים לדוגמה: אמנות ותרבות, מדע וטכנולוגיה, חינוך ולימוד, תחבורה, פנאי, ספורט, חדשות וכדומה.
  • מספר רב של חברים, אם כי במקביל אינה תלויה במשתתפים, כלומר המשתתפים יכולים להתחלף, והקהילה תמשיך להתקיים.
  • חברי הקבוצה מקיימים אינטראקציה ישירה ומוגבלת :
    • ישירה - דרך המדיה שנבחרה (האינטרנט).
    • מוגבלת - הקשר נועד רק להשגת מטרות מוגבלות (איכות הקשרים להשגת תכלית). הקשרים הם למען פעילות מעשית.
  • בקהילה מתנהל דיאלוג מתמשך.
  • אחד מעקרונות הקהילה הוא שיתוף בידע הקיים תוך העצמת חברי הקהילה (פניה לחברי הקהילה להציג ידע שלהם בפני האחרים).
  • הכשרה ועזרה הדדית (הבניית ידע): תהליך הצמיחה מעוגן בתהליכי למידה הדדיים:
    • אם הלומד נתקל בבעיה הוא יכול לבקש עזרה מחבר אחר בקהילה שכנראה כבר נתקל בבעיה דומה.
    • אם מוצע פתרון - הוא הופך לנכס של הקהילה ונכנס לזיכרון הקולקטיבי שלה.
    • גם במקרה בו אין חבר שיודע מהו הפתרון - עצם הדיון וההפריה ההדדית יכולים להוביל לפתרון הבעיה, וליצירת ידע חדש.
  • בקהילה וירטואלית, כמו בקהילה פיזית קיים עידוד ללקיחת אחריות, לנטילת יוזמה, להובלת דיונים ולהעלאת נושאים חדשים.
  • טיפוח פעילות רפלקטיבית ומטה קוגניציה.
    • מטה קוגניציה היא "ידע של הפרט אודות תהליכי החשיבה של עצמו ועל תוצרי החשיבה שלו". (פלאבל), יכולתו של הפרט לחשוב על החשיבה שלו ולהיות מודע לתהליכי חשיבתו.
פלאבל הבחין בין שלושה סוגים של ידע: ידע עצמי של הפרט אודות עצמו כלומד, ידע על המטלה, וידע על האסטרטגיות הדרושות לביצוע המטלה.
התוצאות הלימודיות משתפרות ככל שמתרחשים יותר תהליכים מטה קוגניטיביים במהלך הלמידה, וקהילה לומדת תובעת רמות גבוהות של יכולת מטה קוגניטיבית. (הלומד נדרש להפעיל כישורים מטה קוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הווירטואליים. עליו להפעיל אסטרטגיות שונות בו זמנית: כמו בחירה מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת)
  • יש תיעוד של הקשר, בדרך כלל בקבוצת דיון, יש מיפוי של התפתחות (אפשר לראות זאת בהודעות ותגובות), ניתן לראות מי אמר מה ולהתייחס אל הנאמר.
  • חברי הקבוצה בעלי תפישת זהות משותפת, תחושת שייכות, "אנחנו בעלי ייחוד", "משתמשים בכלים שאחרים אינם משתמשים בהם", "יש לנו עולם מושגים משלנו"
  • וולונטריות - קהילה יכולה להתפתח אם יש תשתית טכנולוגית להתפתחותה, לכן קהילה חיה תוכל להמשיך ולפעול גם אם אין לה מנהל, וזה מבוסס על הוולונטריות של המשתתפים.
  • התנהגות חברי הקבוצה מושפעת על ידי נורמות תרבותיות מקובלות והנכונות לסביבה המיוחדת בה היא פועלת - נימוס מקובל בשיח, כללי פניה, קביעת יוזמים וכו'.
  • שומרים על אדיבות א-פרסונאלית, כלומר עונים באדיבות אבל לא גולשים לשיחות אישיות או תשובות אישיות. לדוגמה - לא עונים תשובת אמת על השאלה "מה נשמע".
  • קהילה יכולה להיות פרטית- הכניסה מותרת רק למי שהוגדר כחבר, ואז נדרשת ססמת גישה.
או ציבורית - נועדה לציבור בעל מכנה משותף (גננות) וכל מי שלדעתו עונה לקריטריון מוזמן להצטרף, לא נדרשת הרשאה לקריאה / כתיבה.

בפועל, ישנם גם מצבי ביניים (קהילה ציבורית מסויגת) בהם כל אחד מוזמן לקרוא כאורח את הכתוב, כולו או חלקו, אבל מוגבל בכתיבה לאזור מסוים או כלל אינו רשאי לכתוב.

הפרדוקס של הצלחת המורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מורה מצליח ללמד את תלמידיו את הטכניקה ולגרות אותם להשתתף בקהילה לומדת, התלמידים רוכשים כלים ויכולים לגלוש החוצה מהקהילה לתחומי עניין נוספים, ואז הצלחתו עלולה לגרום למיעוט משתתפים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flavell, John H. (1976). Metacognitive aspects of problem solving. In L. B. Resnick (Ed.), The nature of intelligence. (pp. 231-235). New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates. Hillsdale

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר צפונט
  2. ^ (1989 Harasim)