קהת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי. קהת, שחי 133 שנה, נמנה עם שבעים צאצאי יעקב שירדו למצרים.

בניו הם עמרם (אבי משה), יצהר, חברון ועוזיאל. עמרם, בנו הבכור, הוא גם אביו של אהרן הכהן, שלזרעו מיוחסים כל הכהנים בישראל, וכן אביה של מרים הנביאה, אחותם הבכורה של אהרן ומשה.

יצהר, בנו השני של קהת, הוא אביו של קורח, שבשל המחלוקת בינו לבין משה פתח האל את הארץ כך שתבלע אותו ואת עדתו (למעט בניו, שניצלו). במקרא נזכרים שניים נוספים: נפג וזכרי.(שמות , ו', כ"א)

בנו האחרון של קהת, עוזיאל, הוא אביהם של אליצפן, שהיה נשיא בני קהת, ומישאל וסתרי, בנוסף לאלעזר ולאיתמר בני אהרון הכהן, שמונו על ידי משה רבנו על משפחות הגרשוני ועל משפחות הקהתי והמררי.

במגילות ים המלח נמצא ספר הנקרא צוואת קהת בן לוי, המציין את יום הולדתו כראשון לחודש הראשון‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רחל אליאור, "בחירת לוי: הנחלת הספרים, מסורת הלוח וחובת ההוראה של בני לוי", בתוך: הנ"ל, זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, ירושלים תשס"ט, עמ' 231-267
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.