ק

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ק' נמנית עם ארבע האותיות החכיות ג י כ"ק. מבחינה פונולוגית היא ייצגה במקור עיצור ענבלי, סותם, אטום (/q/ ‏:IPA) - נחצי כמו קאף (ق) הערבית (בהגייה התימנית (מלבד השרעבים) הגייתה כהגיית גימ"ל דגושה - עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA)), אולם בפי רוב הדוברים היא מבוטאת כמו כ"ף דגושה - או עיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA).

בגימטריה ערכה 100. על שרה אמנו מסופר בבראשית רבה "בת ק' כבת כ' שנה לחטא".

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ק' היא כ־1.95% מכלל אותיות האלפבית העברי.

ק' הוא הקיצור של קדוש, קְרי.

האות ק' מופיעה בביטוי העברי

ייצוג האות ק'[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות ק' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, גוטמן יד-ברש, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ק' בערך F7, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E7.

בקוד מורס מיוצגת האות ק' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -.-- (קו קו נקודה קו).

הוא ייצוגה של האות ק' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ק' באמצעות המילה "קורח".

באיתות בדגלי סמפור ק' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפונה (כלפי מעלה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.


ק' (קוֹפּ=חריר בראש המחט) באלפבית הפרוטו-כנעני	ק' באלפבית הפיניקי	ק' באלפבית הארמי

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ק