קואקורטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קואקורטוק
Qaqortoq
Coat of arms of Qaqortoq.svg
Qaqortoq2008.JPG
מראה העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Greenland.svg  גרינלנד
מחוז קואלג
ראש העיר סימון סימונסן
תאריך ייסוד 1774
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

3,229‏ ‏[1] (נכון ל-2013)
קואורדינטות 60°43′20″N 46°2′25″W
אזור זמן UTC -3
qaqortoq.gl

קואקורטוקגרינלנדית: Qaqortoq ), בעבר נקראה יוליאנה-הוב (Julianehåb) "תקוות יוליאנה" על שם מלכת דנמרק יוליאנה, היא בירת מחוז קואלג שבדרום גרינלנד. שוכנת לחוף פיורד קואקורטוק, הסמוך לים לברדור.

קואקורטוק היא העיר המאוכלסת ביותר בדרום גרינלנד, והעיר הרביעית בגודלה במדינה, בשנת 2013 התגוררו בעיר 3,229 תושבים.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור בו שוכנת העיר היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. בתומי העיר נמצאו שרידים מתקופת תרבות סאקאק (Saqqaq), לפני כ-4,300 שנה.

אנשי תרבות דורסט הגיעו לקואקורטוק לפני כ-2,800 שנים. מספר מבני מגורים האופיניים לתרבות דורסט המוקדמת, נמצאים עד היום באזור בו שוכנת העיר.

חורבות הכפר הבאלסי (Hvalsey), בין הערים הבולטות בהתיישבות הנורדית בגרינלנד, נמצאים כ-19 קילומטרים צפונית-מזרחית לקואקורטוק.

בסביבות המאה ה-12 הגיעו לקואקורטוק אנשי ט'ול (Thule). תרבות זו התאפיינה במגורים במבנה רב דירות, שרידים רבים מתרבות זו נמצאו.

העיר המודרנית נוסדה בשנת 1774, על ידי הסוחר הדני-נורבגי אנדרס אולסן. העיר נקראה בתחילה יוליאנה-הוב (Julianehåb) "תקוות יוליאנה", על שם מלכת דנמרק יוליאנה מריה לבית ברונסוויק-וולפנביטל. שם העיר אף עבר אינגלוז, והיא כונתה Juliana's Hope.

העיר הפכה למרכז עבור המסחר בעורות כלב ים הצלצל (Pagophilus groenlandicus), שריד לכך ניתן למצוא במפעלי העורות גרייט גרינלנד.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיאון קואקורטוק, נבנה בשנת 1804, בתחילה שימש המבנה כחנותו של הנפח המקומי. המוזיאון ממוקם בכיכר העיר, ומציג סירות מתקופת האינואיטים, ציוד צייד, ופריטים נורדים. למבנה עצמו חשיבות תרבותית, והוא מבנה מוגן.
  • בית בנמל הקולוניאלי משנת 1797. המבנה נבנה בדנמרק, נשלח בחלקים לגרינלנד, והורכב מחדש בעיר.

בין השנים 1993-1994 ניהלה את פרויקט האמנות באוויר הפתוח: סטון אנד מאן (Stone & Man), האמנית המקומית אקה הואיק. במסגרת המיזם, נבנו בעיר 24 פסלים על ידי שמונה עשר אמנים מפינלנד, שבדיה, נורבגיה, איסלנד, אולנד וגרינלנד.

מזרקת Mindebrønden שנבנתה ב-1927 היא המזרקה העתיקה בגרינלנד. צורתה כחור הנשימה של הלוויתן.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחת קואקורטוק

בעיר נמצא מנחת קואקורטוק, ממנו מפעילה חברת התעופה אייר גרינלנד טיסות סדירות לנמל התעופה נרסארסואק, באמצעות מסוקים.

בשנת 2007 הוצע לבנות שדה תעופה עם מסלול באורך 1799 מטרים, שבו יוכלו לנחות גם מטוסים, ושיאפשר טיסות ישירות לאירופה וצפון אמריקה. להצעה זו התנגדו מפלגות הדמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים, בשל חשש לפגיעה אקולוגית וסביבתית‏[2].

הצעה נוספת הייתה בניית שדה תעופה עם מסלול באורך 1199 מטרים, ויאפשר טיסות לאיסלנד ולמזרח קנדה‏[3]. המועצה האזורית מתנגדת לכך עקב החשש שסגירתו של נמל התעופה נרסארסואק יביא לפיטורם של 140 העובדים בו‏[4].

יבשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למקומות יישוב רבים בגרינלנד, אין כבישים המובילים לקואקורטוק. דרכי עפר יוצאות צפונה ומערבה, אך הן עבירות לרכבי שטח בלבד. בעונת החורף הופך האופנוע שלג, לאמצעי התחבורה הנפוץ.

ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו המעבורת Arctic Umiaq המקשרת בין נארסאק לאילוליסאט, עוצר בעיר. בחורף כשהפיורד בו שוכנת נארסאק קופא, משמשת העיר כתחנה הראשונה/אחרונה למעבורת.

עומק הנמל הוא 15 מטרים, והוא מסוגל לקלוט ספינות שאורכן עד ל-150 מטרים. אין בנמל שירותי גרירה[5].

כלכלה ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת העיר מתבססת ברובה על חינוך ומגזר השירותים. ענפי תעסוקה נוספים הם: הדייג, עיבוד שרימפסים, ייצור פרווה ותחזוקת ספינות.

במשך שנים ארוכות נסמכה כלכלת העיר, על מחלקת המסחר של החברה הממשלתית רויאל גרינלנד, העיר הייתה מקור העורות של התאגיד. כיום אחד המעסיקים הגדולים בעיר הוא מפעל העורות גרייט גרינלנד פורהאוס הממוקם בעיר, והוא הרוכש הגדול של כלבי הים במדינה.

כמרבית ערי גרינלנד, נסמכת הכלכלה בעיר על יצוא המוצרים המיוצרים בה. 70.1% מתוצרת העיר נמכרים בשוק הדני.

האבטלה בעיר גבוהה, בשנת 2010 שיעור האבטלה עמד על 10.4%, עלייה של 1.2% לעומת השנה שקדמה לה.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשמל בעיר מסופק על ידי החברה הממשלתית Nukissiorfiit. משנת 2007 מקור האנרגיה בתחנת הכוח ההידרואלקטרית הממוקמת בסכר Qorlortorsuaq, כ-70 קילומטרים מהעיר. לפני כן, מקור האנרגיה לעיר היה בשלושה מנועי דיזל שנלקחו מספינה ישנה, והוסבו לייצור אנרגיה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואקורטוק היא המרכז החינוכי הראשי בדרום גרינלנד, ובה בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, ותיכון. בשנת 1977 נוסד בעיר בית ספר למסחר ולמקצועות בסיסיים.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים Napparsimavik ממוקם בקואקורטוק, והוא משמש גם את הכפרים הסמוכים. נכון לשנת 2013 בבית החולים 18 מיטות, ועובדים בו 59 אנשי צוות‏[6].

לרשות בית החולים עומד מסוק לפינוי מוטס.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות מהווה חלק נכבד בהכנסות התושבים, בעיר יש אכסניה ובית מלון. 65.5% מהתיירים, הם אזרחי דנמרק. בממוצע שנתי לנים בעיר 1,700 תיירים בשנה.

מפעל העורות גרייט גרינלנד פורהאוס, הוא אטרקציה תיירותית פופולרית. פעילויות נוספות הן: שיט בקיאקים וסירות, טיולים רגליים מודרכים, צפייה בלווייתנים, וסקי למרחקים[7].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 התגוררו בעיר 3,229 תושבים‏[1], משנת 1995 נותרה האוכלוסייה כמעט ללא שינוי.

אוכלוסיית העיר בין השנים 1991-2010. מקור: משרד הסטטיסטיקה הגרינלנדי
Magnify-clip.png
אוכלוסיית העיר בין השנים 1991-2010. מקור: משרד הסטטיסטיקה הגרינלנדי

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בעיר הוא אקלים קוטבי, עם חורף מושלג וקיץ קר. האדמה בקצה הדרומי של גרינלנד לא קופאת.

מזג אוויר בקואקורטוק
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) −2.2 −1.7 −1.0 2.8 6.9 9.2 11.1 11.0 8.0 3.9 0.8 −1.4 3.95
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) −9.2 −8.8 −8.4 −4.4 −0.4 1.3 3.3 3.7 1.9 −1.7 −5.0 −7.8 −2.96
משקעים ממוצעים (מ"מ) 57 51 57 56 56 75 97 93 92 72 78 73 857
מקור: המכון המטאורולוגי הדני‏[8]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקואקורטוק הסכם ערים תאומות עם העיר אורהוס, דנמרק

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קואקורטוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]