קוביאשי מארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימולציית הקוביאשי מארו; מתוך סרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", 1982.

ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", קוביאשי מארואנגלית: Kobayashi Maru) הוא מבחן. זהו תרגיל אימונים של צי הכוכבים אשר נועד לבחון את אופיים של הצוערים במסלול הפיקוד באקדמיה של צי הכוכבים. מבחן "קוביאשי מארו" נראה לראשונה בסצנת הפתיחה של סרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" (1982) ומופיע גם בסרט "סטארטרק" (2009). בסרט "מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת" (1991) ד"ר מקוי מתייחס אל המבחן בשמו, על מנת לתאר "תרחיש ללא מוצא"‏[1], שהוא וקפטן קירק ניצבים בפניו.[2] בשמה של הבדיקה נעשה שימוש לעתים קרובות בקרב מעריצי "מסע בין כוכבים", או אלה שמכירים את הסדרה, כדי לתאר "תרחיש ללא מוצא"‏[1], או פתרון שדורש הגדרה מחדש של הבעיה.

הצלתה של הספינת החלל האזרחית קוביאשי מארו היא המטרה העיקרית בסימולציית הקרב עם הקלינגונים. הספינה הניזוקה נמצאת בתוך האזור הניטראלי שבשטח הקלינגונים, וכל ספינת צי הכוכבים אשר תיכנס לאזור זה - תפר את הסכם השלום בין הפדרציה לבין האימפריה הקלינגונית. צוותו של צוער המתקרב אל האוזר צריך להחליט האם לחלץ או לא את אנשי צוות הקוביאשי מארו - תוך סיכון ספינתם וחייהם - או לעזוב את הקוביאשי מארו לאבדונה הוודאי.

תוכנית האימונים שבסרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" מציגה את הקוביאשי מארו כספינת משא מדגם III, המונעת עם דלק נייטרוני, תחת פיקודו של קוז'ירו וואנס, עם צוות של 81 איש ועוד 300 נוסעים.[3] משקל נקי של הספינה: 147,943 טונה מטרית; קיבולת מטען: 97,000 טונה מטרית; אורכה: 237 מטר; גובהה: 70 מטר; מהירות מרבית: עיוות 6. שמה של הספינה הוא יפני: "קוביאשי" פירושו "חורשה קטנה", והוא שם משפחה נפוץ; "מארו" הוא סיומת נפוצה לספינות בעלות שם יפני, שמשמעותה "מעגלי" או "לחזור".

הסימולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", הסימולציה מתרחשת בהעתק של גשר פיקוד של ספינת חלל, כאשר הנבחן משמש כקפטן, יחד עם חברים אחרים בצי הכוכבים, קצינים או צוערים אחרים, בתפקידי מפתח אחרים. בתרחיש המתרחש בשנות ה-80 של המאה ה-23, מתקבל אות מצוקה על פיו הקוביאשי מארו פגעה במוקש באזור הניטראלי שבשטח הקלינגונים והיא מאבדת במהירות אספקת כוח, שלמות גוף הספינה ומערכות תמיכה בחיים. ללא ספינות חלל אחרות של צי הכוכבים בקרבת מקום, הצוער עומד בפני החלטה:

  • לנסות להציל את צוות הקוביאשי מארו על כל נוסעיה, תוך חדירה אסורה אל האזור הניטראלי שעלולה לעורר את הקלינגונים להגיב בפעולה עוינת או אף מלחמת חורמה כוללת; או
  • לנטוש את הקוביאשי מארו, להימנע ממלחמה פוטנציאלית, אך להותיר את הצוות והנוסעים למותם.

אם הצוער בוחר להציל את הקוביאשי מארו, התרחיש מתקדם במהירות. קציני גשר הפיקוד יודיעו לצוער שהם מפירים את הסכם השלום בין הפדרציה לבין האימפריה הקלינגונית.. כאשר ספינת החלל תיכנס אל האזור הניטראלי, קצין התקשורת מאבד את הקשר עם הספינה הניזוקה. או אז חלליות קלינגונית תופענה, בדרכן ליירט את שתי ספינות צי הכוכבים. ניסיונות התקשרות עימם נכשלים, שכן הם בדממת אלחוט, ואכן, התגובה היחידה שלהם היא לפתוח באש שתוצאותיו הרסניות. אין דרך לנצח את הקרב שנוצר, במיוחד מאחר שלמחשב מותר "לרמות" כדי להבטיח את התבוסה; הסימולציה מסתיימת בהבנה שספינתו של הצוער אבדה עם כל צוותה. מטרת הבדיקה איננה להעריך את יכולות הלחימה של הצוער, כי אם לבחון את תגובתו של הצוער ל-"תרחיש ללא מוצא"‏[1] שסופו מוות וודאי.

נבחנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבחן של סאביק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמירל קירק (ויליאם שאטנר) ולוטננט סאביק (קירסטי אלי); מתוך סרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", 1982.

סצנת הפתיחה של סרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" היא בעצמה מבחן ה-"קוביאשי מארו", אבל זה לא מתגלה, אלא עד לסוף הסצנה, תוך הטעיית הקהל כי מדובר בתרחיש "אמיתי" של לחימה, בה מעורבת ספינת החלל אנטרפרייז. הנבחנת היא לוטננט סאביק, המפקדת על סימולציה של ספינת החלל אנטרפרייז. קפטן ספוק הוא בתפקידו המוכר כקצין המדע והשני בשרשרת הפיקוד, כאשר ד"ר מקוי נמצא על הגשר, כמו גם ניוטה או'הורה כקצינת התקשורת, היקארו סולו כהגאי, וכן (כפי שמתגלה מאוחר יותר) מספר צוערים הממלאים תפקידים אחרים.

הסצנה, תוך שימוש בסט שנבנה כדי לצלם את הגשר של האנטרפרייז בהמשך הסרט, הייתה דרך יעילה וחסכנית להציג את דמותה של לוטננט סאביק, בגילומה של קירסטי אלי, את הרעיון של "תרחיש ללא מוצא"‏[1] שאין בו מנצחים ואת קו העלילה שעל פיו ג'יימס קירק מעולם לא באמת עמד בפני תרחיש כזה במהלך חייו והקריירה שלו.

המבחן מתחיל בסמוך לקצהו של האזור הניטראלי שבשטח הקלינגונים, כאשר בספינה מתקבל אות מצוקה מהקוביאשי מארו. הספינה נפגעה קשות בתוך האזור הניטראלי ומערכותיה נכשלות, לרבות מערכת התמיכה בחיים. סאביק מורה על סולו להזין מסלול טיסה על מנת ליירט את הספינה, והוא מפנה את תשומת לבה לכך שהפרת ההסכם עם הקלינגונים גלומה בכך.

זמן לא רב לאחר שהאנטרפרייז מתחילה בניסיון החילוץ, הקשר עם הספינה הניזוקה אובד ושלוש ספינות קרב קלינגוניות מופיעות כשהן במסלול יירוט. מאחר שעוצמת מערכות הנשק שלה אינו שווה ערך לזה של הקלינגונים, ומאחר והיא מפירה את הסכם השלום, סאביק מורה לספינתה לסגת, אולם הספינות הקלינגוניות עוקפות אותה במהירות, תוקפות וגורמות נזק רב לאנטרפרייז. סולו "מת" כאשר עמדת ההגאי מתפוצצת, ופיצוצים עוקבים "הורגים" גם את או'הורה, ד"ר מקוי וספוק. מונטגומרי סקוט מדווח כי האנטרפרייז "מתה בחלל", וסאביק מורה על שיגור גשושית ובה יומן הספינה, המציין כי הורתה לאנשי הצוות לנטוש את הספינה.

אדמירל ג'יימס קירק, אשר עקב אחר המתרחש מתוך חדר בקרה מחוץ, עוצר את הסימולציה. כל הקצינים "המנוחים" מתחילים לקום, וספוק (עכשיו מתגלה כמדריך הצוערים) מורה על הצוערים להתכנס בחדר התדריכים. סאביק מוחה על כך שמדובר ב-"תרחיש ללא מוצא"‏[1] שלא ניתן להגיע בו למצב של ניצחון, ועל כן הוא אינו משקף כראוי את יכולות הפיקוד שלה. קירק מסביר כי הבדיקה נועדה לגלות כיצד הנבחן מתמודד מול "תרחיש ללא מוצא"‏[1], שכן איך להתמודד עם מוות הוא חשוב כמו איך להתמודד בחיים. מאוחר יותר בסרט, לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד סאביק, קירק אומר שהמבחן הוא באמת "תרחיש ללא מוצא"‏[1], משום שאין לו פתרון נכון; זהו מבחן אופי.[4]

המבחן של ג'יימס ט' קירק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סיפור הרקע של ג'יימס ט' קירק, הוא ניגש לבחינה שלוש פעמים במהלך לימודיו באקדמיה של צי הכוכבים. לפני הניסיון השלישי שלו, קירק תיכנת מחדש בחשאי את הסימולטור, כך שאפשר יהיה להציל את הספינה. עובדה זו נחשפת בסופו של דבר במהלך הסרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", כאשר קירק, סאביק ואחרים מוצאים עצמם נטושים על כוכב שומם, קרובים למוות. תגובתה של סאביק היא: "אז אתה אף פעם לא עמדת בפני תרחיש שכזה... בפני מוות". קירק משיב: "אני לא מאמין ב-'תרחיש ללא מוצא'‏[1]". למרות שרימה, קירק קבל ציון לשבח על "חשיבה מקורית".

מאחר שספוק לא היה צועד במסלול פיקודי באקדמיה של צי הכוכבים, הוא מעולם לא נדרש להיבחן ב-"קוביאשי מארו" במהלך לימודיו שם. בסצנת המוות שלו, בסיומו של הסרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", הוא מתאר את הקרבת החיים שלו כפתרון שלו ל-"תרחיש ללא מוצא".‏[1][4]

צוער קירק (כריס פיין); מתוך סרט הקולנוע "סטארטרק", 2009.

סרטו של ג'יי ג'יי אברהמס משנת 2009 "סטארטרק" מציג את ג'יימס ט' קירק הצעיר (כריס פיין), צוער באקדמיה של צי הכוכבים, מתכנת מחדש את הבדיקה כך שמערכות ההגנה של הספינות הקלינגוניות פתאום יחדלו מלפעול, מה שיאפשר את השמדתן של כל חמש ספינות האויב בקלות, כך שניתן יהיה להתחיל בחילוצה הבטוח של הקוביאשי מארו. תקרית זו מעלה את חמתו של ספוק, המשמש כמדריך באקדמיה אשר יצר ומתחזק את הסימולציה.

במהלך דיון משמעתי, ספוק וקירק נפגשים בפעם הראשונה ומעלים טיעונים רבים מאותם הקווים שדמויותיהם השתמשו במקור, בסרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן". קירק טוען כי המבחן עצמו הוא רמאות, שכן לא ניתן לנצח את התוכנית, ולכן רמאות היא הפתרון היחיד. ספוק מעלה טיעון נגדי כי מטרת המבחן איננה לנצח, אלא להתמודד עם פחד ולקבל את האפשרות של מוות, כמו שאביו של קירק עשה. בשל התקפה על וולקן ידי הנבל של הסרט נירו, הדיון נדחה ונותר פתוח.

על פי רומן לא קאנוני המבוסס על הסרט, הפרק האחרון מגלה כי את המידע בו קירק השתמש כדי להביס את המבחן הוא השיג במהלך פגישותיו עם ילדת אוריון, שותפתה לחדר של או'הורה, אשר מדברת בשנתה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 A no-win situation, also called a "lose-lose" situation, is one where a person has choices, but no choice leads to a net gain.
  2. ^ The Computer Core Dump - Star Trek VI Script. Ccdump.org. אוחזר ב־2012-05-20.
  3. ^ Michael Okuda, Denise Okuda, Doug Drexler, and Debbie Mirek (1994). "Kobayashi Maru". Star Trek Encyclopedia: A Reference Guide to the Future. Pocket Books. pp. 161. תבנית:Citation/identifier. 
  4. ^ 4.0 4.1 Nicholas Meyer, William Shatner, Leonard Nimoy, Kirstie Alley. Star Trek II: The Wrath of Khan [DVD]. Paramount. Retrieved on 2007-11-09.


מסע בין כוכבים