קוביות (צעצוע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנייה בקוביות
"תינוק במשחק", ציור משנת 1876. התינוק משחק בקוביות שעל חלקן אותיות

קוביות צעצוע הן צורות גאומטריות תלת-ממדיות העשויות עץ, פלסטיק, קצף מוקשח או ספוג ומשמשות כצעצוע לילדים. על פי רוב ניתן להרכיב אותן ליצירת מבנים שונים. הקוביות יכולות להיות בצבע אחד (לרוב צבע עץ טבעי) או צבעוניות ולעתים מוטבעות על גביהן אותיות או ספרות. הצורות הנפוצות הן קובייה, תיבה, גליל, פירמידה, חצי כדור (כיפה), קשת ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף ג'ון לוק הזכיר ב-1693 קוביות משחק עם אותיות על-גביהן כדרך ללימוד תוך-כדי משחק מהנה.

ב-1798 ראה אור הספר "חינוך מעשי" ובו מוזכרות קוביות הצעצוע כ"צעצוע רציונלי" המלמד את הילד על כוח המשיכה ועל יצירת שלם מחלקים.

ב-1837 הנהיג אבי גן הילדים המודרני, פרידריך פרבל את "קוביות פרבל", מערכת סטנדרטית של קוביות מעשר צורות שונות.

ב-2003 נכנסו קוביות האלף-בית להיכל התהילה הלאומי של הצעצועים.

חשיבות חינוכית והתפתחותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה התפתחותית למשחק בקוביות יש תרומה חשובה להתפתחות הילד‏[1]. במהלך משחק בקוביות הילד יכול להכיר מגוון של חומרים, מרקמים ושימושים. תוך כדי המשחק הילד יכול ללמוד להבחין במשותף ובשונה בין החפצים שאתם הוא בא במגע, למיין ולשיים אותם‏[1]. המשחק מפתח יצירתיות ומתרגל את הוצאת פרי הדמיון אל הפועל כמבנה ממשי, תוך התחשבות בחוקי הטבע. הקוביות יכולות לשמש למטפל כעזר זמין לפיתוח ותרגול שלל יכולות כגו שיום (מתן שם) צורות וצבעים, ספירה, מיון ועוד.

לעיסוק בקוביות חשיבות בפיתוח המוטוריקה העדינה, השימוש באצבעות והפעלת הכוח המדויק הנדרש לשם הנחת הקוביה במקומה הרצוי וייצוב המבנה.

המשחק השיתופי בקוביות מחנך ליצירה קולקטיבית, לחלוקת משאבים צודקת ולמשא-ומתן בקבוצה בגיל צעיר. כן משמש המשחק בקוביות מוקד הנאה מעצם תהליך הבניה ולאו דווקא מתוצאתו (למשל ילד הבונה מגדל קוביות ונהנה להרוס אותו מיד)[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]