קודקס נפוליאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העמוד הראשון של המהדורה הראשונה של קודקס נפוליאון

קודקס נפוליאון או קוד נפוליאון (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של צרפת; בצרפתית: code civil) היה הקודקס האזרחי הצרפתי, שכונן על-פי פקודתו של נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת. החוק נכנס לתוקף ב־21 במרץ 1804, והשפעתו ניכרת עד היום.

בצרפת היו נהוגות שיטות משפט שונות: משפט קנוני, משפט רומי, משפט מנהגי ומשפט מקומי. הליך הקודיפיקציה בצרפת מסמל את תום תקופת המשפט המשותף לכל אירופה. היה זה מעבר למשפט לאומי, בתוך מגמה כללית של לאומיות באירופה, במהלך עידן חדש מבחינה פוליטית בעקבות המהפכה הצרפתית. נפוליאון נתן את הדחיפה לסיום הקודיפיקציה. ותכונות הקודקס מושפעות מהתערבותו של נפוליאון. קוד נפוליאון מנוסח בפשטות (בעיקר בזכות השפעה גדולה של מונטסקיה). הקודקס מופנה לעם ואינו מורכב. הוראות יסודיות בו לא השתנו עד היום, ומהווים את עמוד השדרה של החיים הציבוריים.

הקוד היה הראשון שנוסד במדינה עם מערכת משפטית אזרחית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.