קוד מנצ'סטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוד מנצ'סטראנגלית: Manchester encoding) הוא שיטת מיתוג להעברת מידע ספרתי (סיביות) בקו תקשורת אלקטרוני.

מידע ספרתי מועבר באמצעות רצף אותות שכל אחד מהם מייצג אחת משתי הסיביות האפשריות, 0 או 1. בקידוד פשוט של הסיביות, אות אחיד מסוים מייצג את 0, ואות אחיד אחר מייצג את 1. כאשר משודר רצף של סיביות זהות, כלומר רצף של סיביות 0 או רצף של סיביות 1, נוצרת בעיה במקלט, בקידוד בינארי, להסתנכרן על המעברים בין הסיביות, משום שמגיע אליו אות ארוך רצוף המייצג את הסיבית הזהה. הבעיה בבסיסה נובעת, מכך שמקורות-השעון, במשדר ובמקלט, אינם בהכרח באותה איכות ובאותו דיוק (למשל: משדר זול, באיכות בינונית, שמחובר אל מקלט מקצועי, באיכות גבוהה). במקרה שיש הבדלים בין מקורות השעון, המקלט לא מצליח להסתנכרן כמו שצריך, על המידע שמגיע מהמשדר והוא מפענח אותו, בצורה שגויה.

ישנם מנגנונים אלקטרוניים, המאפשרים לגזור אות-שעון, מתוך המידע הנכנס וכך לאפשר למקלט להסתנכרן אל המשדר. דוגמה למנגנון כזה היא מעגל PLL. במקרים בהם מגיע רצף סיביות אחיד (כלומר, רצף של רק '0'-ים, או רק '1'-ים), לא ניתן לחלץ אות שעון מהמידע הנכנס ולכן גם לא ניתן להפעיל מנגנון סנכרון-שעון. על-מנת להתגבר על בעיה זו ועל בעיית בלבול בין 0 ל-1 (בגלל מתחים דומים), נוצר קוד מנצ'סטר.

בקוד מנצ'סטר כל סיבית מיוצגת באמצעות אות בשתי רמות, כך שהמעבר באמצעה של כל סיבית, יוצר פולס שעון במקלט, ומאפשרים לו להסתנכרן בקלות עם המשדר. במקום מצב שבו רמה גבוהה מייצגת 1 ורמה נמוכה מייצגת 0, בקוד מנצ'סטר 1 מיוצג על ידי רמה גבוהה שלאחריה רמה נמוכה, ו-0 מיוצג על ידי רמה נמוכה שאחריה רמה גבוהה - בכל חצי מחזור של זמן (CLOCK) חל שינוי של אות המידע המקודד.

יתרון הקידוד בקוד מנצ'סטר הוא שיש בו פחות טעויות בהעברת המידע בהשוואה לקודים אחרים. הבדל זה נובע מכך שקוד מנצ'סטר מיצג אחד לוגי כרמת אות חיובי ואפס לוגי מיוצג על ידי רמת אות שלילית בניגוד לקודים אחרים שמתייחסים לרמות של חיובי ואפס(אדמה).

חסרון של קידוד זה הוא שנדרש רוחב פס כפול, מכיוון שהפולסים בחצי מהרוחב.

קוד מנצ'סטר בשתי צורות הקידוד שלו הרגילה וההפוכה