קווטיאפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קוואטיאפין)
קווטיאפין
קווטיאפין
שם IUPAC
‎2-(2-(4-dibenzo[b,f][1,4]thiazepine- 11-yl- 1-piperazinyl)ethoxy)ethanol
שמות מסחריים בישראל
סרוקוול
נתונים כימיים
כתיב כימי C21H25N3O2S 
מסה מולרית 383.5099 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 9%
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 6 שעות
הפרשה כלייתי
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל כלולה בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן פומי
מזהים
קוד ACT N05AH04 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 111974-69-7
PubChem 5002
ChemSpider 4827
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קווטיאפין (Quetiapine) היא תרופה אנטי-פסיכוטית לא-טיפוסית מהנפוצות בעולם, המשמשת לטיפול במגוון של הפרעות ותופעות פסיכיאטריות, בעיקר סכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית וכמו כן בדיכאון קליני כאוגמנטטיב. לעיתים במינונים קטנים נעזרים בה נגד אי שקט. התרופה משווקת בישראל תחת השמות סרוקוול[1] וקווטיאפין (תרופה גנרית).

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה כימית התרופה שייכת לקבוצת הדיבנזותיאזפינים[2] ודומה במבנה הפרמקולוגי שלה לתרופות קלוזאפין ואולנזפין, אולם היא שונה מאוד בהיבטים הביוכימיים שלה. היא יכולה להיות מוגדרת גם כסוג של N-אריל-פיפרזין[2].

פרמקוקינטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופה זו נספגת במהירות במערכת העיכול, ורמותיה בפלסמה מגיעות לשיא בתוך שעה עד שעתיים. לתרופה זמן מחצית החיים של 7 שעות, ומינונה האופטימלי הוא פעמיים עד שלוש ביום. תרופה זו ממעטת לגרום תופעות-לוואי אקסטרה פירמידליות.

פרמקודינמיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווטיאפין פועלת בעיקר כאנטגוניסט של הקולטנים הדופאמנרגים D1 ו- D2, של הקולטנים הסרוטונרגים 5HT1A ו- 5HT2A, של הקולטנים האדרנרגים α1 ו α2, של הקולטנים ההיסטמינרגים H 1 ושל הקולטנים mACh (מוסקרינים).

התוויות ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבליות הקטנות של סרוקוול של 25 מ"ג בהשוואה למטבע של 1 סנט אמריקאי

קווטיאפין פומראט משמש לטיפול בסכיזופרניה וכן בהפרעה הדו-קוטבית בעיקר בשלב המאני אבל גם בשלב הדיכאוני שלה. הוא נמצא בשימוש ללא התוויה רשמית (off-label) גם בטיפול אחזקתי-מונע של ההפרעה הדו-קוטבית, בחוסר שינה, כחיזוק לתרופות נוגדות דיכאון בהפרעות דיכאוניות, כמו כן הפרעות חרדה, בתוקפנות, שליטה על זעם, שטיון, הפרעת דחק פוסט טראומתית, וכו'.

סכיזופרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתרופה אנטיפסיכוטית אטיפית יש לקווטיאפין יתרון חשוב בנוגע למיעוט תופעות הלוואי האקסטרה-פירמידליות לעומת תרופות אנטיפסיכוטיות אחרות.

הפרעה דו-קוטבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמשת כטיפול בהתלקחויות מאניות חריפות, כמונותרפיה או כטיפול נוסף לליתיום, חומצה ולפרואית , קארבאמזפין או למוטריג'ין וכטיפול אחזקתי-מונע בהפרעה דו־קוטבית, בדרך כלל יחד עם ליתיום , חומצה ולפרואית וכו'.

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקווטיאפין בשימוש לפעמים, בדרך כלל כתכשיר אוגמנטטיבי, בטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת דחק פוסט טראומתית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעה דיכאונית, הפרעות שינה, אוטיזם, אלכוהוליזם.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופסת טבליות של 150 מ" סרוקואל בשחרור מושהה

באזהרות המסגרת-השחורה (אנ') של העלון לצרכן (אנ') של סרוקואל, נרשם כי תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים עד גיל 25. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם, לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה ובמידה וחלים שינויים כגון אלה, יש לפנות מיד לרופא. מטופלים קשישים הסובלים מפסיכוזה הקשורה בדמנציה והמטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות נמצאים בסיכון מוגבר למוות.[3] כעיקרון קוואטיפין נחשבת לתרופה בטוחה מאוד לשימוש, עם מעט תופעות לוואי יחסית לתרופות אנטי פסיכוטיות אחרות.[דרוש מקור]

שלוש תופעות הלוואי העיקריות בשימוש בתרופה זו הן:

תופעות לוואי אלו לרוב חולפות, והן פחות קשות אם העלייה במינון של בתרופה היא הדרגתית. לתרופה זו קישור נמוך לתופעות לוואי אקסטרה-פירמידליות, הקיימות בשימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות. עובדה זו מביאה לכך שניתן לטפל באמצעותה בחולי פרקינסון שפיתחו פסיכוזה כתוצאה משימוש בתרופות דופמינרגיות.[דרוש מקור] העלאת רמות הפרולקטין בשימוש בתרופה נדירה, ואם מתרחשת אזי היא חולפת מעצמה.

השימוש בתרופה מקושר בחלק מן המקרים לעליה במשקל, כאשר אצל חלק מן החולים נרשמה עליה ניכרת במשקל. עליה מתונה בקצב הלב, בעצירות ובאנזימי כבד נרשמה אף היא. מקובל לבחון את תפקוד העדשה לפני מתן התרופה ולאחריה לאור מספר חששות שהועלו עקב ניסויים מסוימים על חיות באשר להיווצרות קטרקט. עם זאת חששות אלו טרם אומתו במחקרים קליניים אצל בני אדם.

תופעות לואי זמניות, החולפות בדרך כלל תוך מספר שבועות, כוללות עליה ברמת הפרולקטין המשבשת את התפקוד המיני, בחילה, יובש בפה, שלשול או עצירות.

תופעות לואי נדירות כוללות סוכרת, מאניה, כאבי שרירים, הזעה, ורעד[4].

מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינון התרופה נע בין 25 מ"ג, 100 מ"ג ועד 200 מ"ג לטבלית. במחלת הסכיזופרניה המינון הממוצע המקובל הוא מינון מטרה של 400 ועד 600 מ"ג ליום, באירועים של מאניה המינון המקובל יכול להגיע ל-800 מ"ג ליום ובמצבי דיכאון הקשורים למחלה בי פולארית המינון המקובל הוא 300 מ"ג ליום. במצבים של אינסומניה הטיפול המקובל נע בין 25 מ"ג ל-300 מ"ג בלילה. נמצא כי לפעמים קיימים חולים אשר מפיקים תועלת מרמות גבוהות אף עד 1,200 מ"ג ואפילו 1,600 מ"ג ליום. ניתן גם לתת את התרופה פעם אחת ליום בלבד ולהשיג אפקטיביות על אף זמן מחצית החיים הקצר יחסית, זאת מכיוון שהרצפטור לתרופה עודנו פעיל גם לאחר שרמת התרופה יורדת בדם. לצורך מתן פעם ביום נעזרים בצורות בעלות שחרור מושהה Seroquel XR.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווטיאפין פותח במעבדות חברת התרופות אסטרהזניקה כחלק מתרופות הדור השני של התרופות אנטיפסיכוטיות. הוא אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 1997[5]. שווק בשמות Seroquel Quepin, Syquel Ketipinor ועוד.

בשנת 2004, צעיר בשם דן מרקינגסון התאבד בניסוי קליני של סרוקואל, באוניברסיטת מינסוטה, בעודו מאושפז שלא-מרצונו.[6] קבוצת ביו-אתיקה מאוניברסיטת מינסוטה טענה כי המוסד ביצע במחקר מספר מדאיג של הפרות אתיות.[7]

באפריל 2010, קנס משרד המשפטים האמריקני את אסטרהזנקה בסכום של 520 מיליון דולר, על השיווק האגרסיבי של סרוקואל לשימושים 'מחוץ לתוית' (אנ'). לפי משרד המשפטים, "החברה גייסה רופאים שישמשו ככותבים לכאורה, של מאמרים שנכתבו על ידי סופרי צללים על מחקרים שהרופאים הללו לא ערכו. לאחר מכן, השתמשה אסטרהזנקה במחקרים ומאמרים אלו כבסיס להודעות קידום מכירות בנושא שימושים לא מאושרים בסרוקוול.[8] תביעות מרובות נוספות הוגשו בנוגע לתופעות הלוואי של קווטיאפין, בעיקר לגבי סוכרת.[9][10][11][12]

כ-10,000 תביעות [13] [14] הוגשו נגד אסטרהזנקה בטענה שקוטיאפין גרם לבעיות בריאות - החל מ'דיבור מרוח' ונדודי שינה כרוניים וכלה במוות.

בשנת 2011 פג תוקף הפטנט של התרופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • SR Marder , IM Hurford, DP Kammen - Second generation antipsychotics In:BJ Sadock, VA Sadock, P.Ruiz eds - Kaplan & Sadock's Comprehensive Textbook of Psychiatry. 9th ed Vol.2 , Philadelphia PA, Lippincott Williams & Wilkins 2009
  • Stephen M.Stahl Le guide du prescripteur, Flammarion, Paris 2007 Quetiapine pp. 351-353 (בצרפתית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווטיאפין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קווטיאפין באתר infomed
  2. ^ 1 2 האתר HMDB
  3. ^ אסטרהזניקה אנגליה בע"מ, עלון לצרכן - סרוקואל, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏מאי 2022
  4. ^ מל"מ-סרוקוול
  5. ^ "QUETIAPINE FUMARATE" Electronic Orange Book. Food and Drug Administration. April 2007.
  6. ^ Carl Elliott, The Deadly Corruption of Clinical Trials, Mother Jones, ‏04/03/2015 (באנגלית)
  7. ^ Jennifer Couzin-Frankel, Minnesota Bioethicists Critique Their University, Science, ‏07/12/2010 (באנגלית)
  8. ^ משרד המשפטים האמריקאי, Pharmaceutical Giant AstraZeneca to Pay $520 Million for Off-label Drug Marketing, Department of Justice - Office of Public Affairs, ‏27/04/2010 (באנגלית)
  9. ^ Ann Knef, John Driscoll, Seroquel suit claims 'so much' is poured into marketing and away from research, MADISON - ST. CLAIR RECORD, ‏02/08/2007 (באנגלית)
  10. ^ Phil Milford, AstraZeneca May Link Seroquel, Diabetes, Doctor Says (Update1), Bloomberg, ‏11/03/2009 (באנגלית) (ארכיון)
  11. ^ Tracy Staton, AstraZeneca wins bellwether Seroquel case, Fierce pharma, ‏19/03/2010 (באנגלית)
  12. ^ TT/The Local, AstraZeneca pays out million dollar damages, The Local, ‏09/08/2010 (באנגלית)
  13. ^ MATTHEW PERRONE, Questions loom over drug given to sleepless vets, AP news, ‏30/08/2010 (באנגלית) (ארכיון)
  14. ^ Duff Wilson, Heart Warning Added to Label on Popular Antipsychotic Drug, ניו יורק טיימס, ‏18/07/2011 (באנגלית) (ארכיון)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.