קוואלקום

**קוואלקום**
**Qualcomm Incorporated**
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק: QCOM
בורסה	נאסד"ק (QCOM)
מייסדים	ארווין ג'ייקובס, אנדרו ויטרבי
תקופת הפעילות	1985–הווה (כ־39 שנים)
חברות בנות	Qualcomm MEMS Technologies; Qualcomm Communications SARL; קוואלקום (קנדה); קוואלקום (הממלכה המאוחדת); Qualcomm Atheros ;
מיקום המטה	סן דייגו
משרד ראשי	סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה	תעשיית המוליכים למחצה, טלקומוניקציה, שידורי רדיו
מוצרים עיקריים	מוליכים למחצה
שווי שוק	183.38 מיליארד דולר (17 באפריל 2024)
הכנסות	14.96 מיליארד דולר (2011)
רווח תפעולי	15,860,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022)
רווח	4.26 מיליארד דולר (2011)
הון עצמי	9,950,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־26 בספטמבר 2021)
יו"ר	פאול א. ג'ייקובס
מנכ"ל	סטיב מולנקופף
עובדים	30,500 (נכון ל־25 בספטמבר 2016)
	qualcomm.com

קוואלקום (באנגלית: Qualcomm Incorporated) היא חברה אמריקאית רב-לאומית וציבורית שמנייתה נסחרת בנאסד"ק, שבסיסה שוכן בסן דייגו, קליפורניה. קוואלקום היא חברה המתכננת רכיבי מוליכים למחצה אינטגראליים בעיקר לתחום תקשורת הנתונים האלחוטית ופועלת בשיטת ה-Fabless. השם Qualcomm הוא הלחם בסיסים של Quality Communications.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואלקום נוסדה ב-1985 על ידי שני מדענים יהודים אמריקאים פרופסור ארווין ג'ייקובס מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואנדרו ויטרבי מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. השניים היו שותפים ב-1968 לייסוד חברת Linkabit שעסקה בהצפנת תקשורת לוויינית. את קוואלקום הם ייסדו עם בוגרי אוניברסיטת דרום קליפורניה והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כדי לייצר מוצרי תקשורת דיגיטלית כדוגמת מעגלים משולבים ייעודיים שהצפינו תשדורות באמצעות האלגוריתם של ויטרבי. מוצר אחר בשם OmniTRACS היה בשימוש חברות תובלה וסייע בשירותי איכון ותקשורת באמצעות לוויינים. לראשית דרכה של קוואלקום היו שותפים מדענים ישראלים מרפא"ל, אשר יצאו לשנות שבתון בארצות הברית והם ד"ר יוסף שפירא, ד"ר ישראל בר-דוד וד"ר אפי זהבי.

ב-1990 החלה קוואלקום בפיתוח שיטת תקשורת סלולרית מבוססת CDMA. עבודת המחקר ופיתוח החלה כחלק מניסיון להציע פתרון למחסור בתדרים סלולריים באזור לוס אנג'לס. תחנות השידור התבססו על שיטת ה-CDMA שקוואלקום יישמה במוצר התקשורת הלוויינית שלה, OmniTRACS. ב-1992 החלה קוואלקום ביצור תאי שידור, טלפונים סלולריים ושבבים מבוססי CDMA. תאי השידור הראשונים שהותקנו נתגלו כלא אמינים, וקוואלקום העבירה לחברת "נורטל" את הידע שנצבר במלואו, בתמורה לעבודת שיפור שלהם במיתוג בין התחנות.

בשנת 1991 החברה יזמה פרויקט "Globalstar".

ב-1997 שילמה קוואלקום 18 מיליון דולר על הזכות לשנות למשך 20 שנה את שמו של אצטדיון סן-דייגו ל"אצטדיון קוואלקום".

ב-1999 החלה החברה בפרישה מהעיסוק הישיר בתחנות בסיס סלולריות ומכרה את עסקי התשתית לרשתות סלולריות לחברת "אריקסון". בהמשך מכרה את עסקי הייצור של טלפונים סלולריים לחברת "קיוסרה". כחלק מהמהלך היא החלה להתמקד בפיתוח ורישוי של טכנולוגיות אלחוטיות ובייצור של מעגלים משולבים מסוג ASIC ו-RFIC, במיוחד מעגלים מסוג מערכת על שבב. בתחילת שנות ה-2000 פיתחה קוואלקום טכנולוגיות רדיו מתקדמות CMOS-RF כאשר התפיסה של תכנון הרדיו השתנתה בהובלתה מרדיו בהמרה כפולה (סופר הטרודיין) לרדיו בהמרה ישירה עם תדר ביניים אפס טופולגיה הנקראת ZIF. זו הייתה גישה פורצת דרך שפישטה את תכן מקמ"שי הרדיו בפלטפורמות הסלולריות ופתרה את בעיית תדרי הבבואה. עקב כך הוזלו מכשירי הסלולר בשל אי נחיצות במסנני תב"ם והורדה בעלות הרכיבים ועליה באינטגרציה ברמת ה-RFIC. משפחת הרכיבים לסלולר של קוואלקום נקראת RTR6280 RTR6285. ארכיטקטורה זו היא פתרון CHIP-SET מלא של רדיו ו-BASE-BAND שעובד עם רכיבי ה-MSM של קוואלקום.

בשנת 2000 רכשה קוואלקום תמורת מיליארד דולר במניות את חברת SnapTrack, שפיתחה את ראשוני רכיבי ה-GPS מסוג AGPS המסייעים לאיכון מהיר באמצעות רשת סלולרית. בשנת 2004 רכשה החברה את Trigenix הבריטית שעסקה בממשקי משתמש למכשירי סלולר, וקיוותה למזג את הפעילות שלה, אך היא הופסקה כעבור כמה שנים. בשנת 2005 המשיכה קוואלקום ברכישת חברות שסייעו לה לבנות שבבים הכוללים מגוון פתרונות למכשירים סלולריים. בתוך שנתיים היא רכשה את החברות:Elata, ‏ Berkana Wireless, ‏Qualphone, ‏RFMD ‏ Flarion ו-Open Interface. הרכישות סייעו להתבססותה בתחומי אלחוט כמו Wi-Fi, בלוטות' ושבבי רדיו אחרים, באלגוריתמים למשלוח תוכן מולטימדיה על גבי רשת, ובנושאים נוספים כמו פתרונות להתקנת אפליקציות על גבי רשת סלולרית.

בשנת 2008 החלה קוואלקום בתכנון עצמי וייצור של מערכות-על-שבב (SoC) בשם סנאפדרגון שהתבססו על ארכיטקטורת ARM. מאז ייצרה דגמים רבים בסדרה זו ורבים מהם השתלבו בטלפונים חכמים של רוב היצרניות המובילות. דגמים נוספים שימשו למחשבי לוח.

ב-2009 רכשה קוואלקום את חטיבת הגרפיקה לניידים של AMD. השבבים שיצרה היוו את הבסיס לשבבי ה-GPU‏ Aderno ששולבו מאוחר יותר בסנאפדרגון. ב-2011 המשיכה קוואלקום ברכישת חברות לחיזוק יכולותיה בתחום התקשורת האלחוטית ותכונות נוספות למכשירים ניידים כדוגמת זיהוי מחוות הידיים של המשתמש.

ב-2014 רכשה קוואלקום את חברת CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר להתחזקות בתחום המצלמות.^[1] אולם פיטרה את מרבית עובדי צורן בשל המשבר שפקד אותה.^[2]

חברותה של קוואלקום בגופי תקינה סלולרית רבים והשפעתה על תקני תקשורת בתחום מהווים עבורה נדבך משמעותי ברווחי החברה. תקן UMTS, שהפך לתקן נפוץ מאוד להעברת נתונים ברשתות סלולריות מדור שלישי, מתבסס על הפטנטים שרשמה קוואלקום עבור רשתות ה-CDMA ועבור W-CDMA שמהווה את לבו של תקן UMTS. הגופים העושים שימוש בתקנים אלו משלמים תמלוגים לקוואלקום.

בקיץ 2015 פקד את קוואלקום משבר גדול עקב כישלון פיתוח דור חדש למעבד סנאפדרגון, אשר גרר אילוץ לקיצוץ של 15% מכלל כוח האדם שלה. המטרה היא לקצץ 1.5 מיליארד דולר. גל זה גרר פיטורין במקומות רבים.^[3] כמו כן נחשפה קוואלקום לתביעה על ידי סין בשל יצירת אי תחרות ונאלצה לשלם קנס בסך 975 מיליון דולר.^[4] כמו כן נחשפה קוואלקום לתביעה באירופה מסיבה דומה.^[5]

באוקטובר 2016 הודיעה קוואלקום על רכישת NXP סמיקונדקטורס תמורת סכום של כ-47 מיליארד דולר.^[6] בדצמבר 2016 הודיעה החברה על פיתוח משפחה של מערכות על שבב בשם Centriq 2400 המיועדת למרכזי נתונים המציעה בין 40 ל־48 ליבות ARM.^[7]^[8]

באוקטובר 2017 הגישה קוואלקום תביעה נגד אפל בסין בטענה להפרת פטנטים.^[9] בנובמבר הציעה ברודקום לקנות את החברה ב-105 מיליארד דולר, אך זו נדחתה על ידי הדירקטוריון של קוואלקום.^[10] ובנוסף נדחתה העסקה בהוראת הנשיא דונלד טראמפ מחשש השתלטות סינית על טכנולוגיות אמריקאיות.

בינואר 2018 הטילה הנציבות האירופית על קוואלקום קנס בסך 997 מיליון אירו, על שימוש לא נאות בשליטתה בשוק השבבים.^[11]

באפריל 2019 הודיעו חברות אפל וקוואלקום על משיכת התביעות ההדדיות בניהם וזאת במסגרת הסכם פשרה.^[12]^[13]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 הוקם סניף קוואלקום ישראל בחיפה. ראשיתו היה במשרד בדירה ברחוב חניתה בחיפה בהובלתו של ד"ר יוסף שפירא (ג'ו שפירא) שהתמחותו היא אלמ"ג. ב-1994 התמנה אור עמרי כמנכ"ל קוואלקום ישראל, ובתקופה זאת עברו משרדי החברה ממת"ם אל משרדים זמניים בטירת הכרמל, בהמתנה לבנייתו של בנין אומגה באזור. עם עזיבתו בשנת 1997 נתמנה להוביל את קוואלקום ישראל ד"ר (בעשור השני של המאה ה-21, פרופסור) אפי זהבי, שהתמחותו הייתה אלגוריתמי תקשורת. ּלאחר מכן נתמנה אייל בר דוד למנכ"ל קוואלקום ישראל, וכיהן עד 2013. בשנה זו נחגגו 20 שנה לקוואלקום ישראל ובמעמד זה, תרם פרופסור ארווין ג'יקובס 20 מיליון דולר לטכניון. בשנה זאת התחלף מנכ"ל קוואלקום ובמקומו מונה אריק מימרן. בשנת 2017 עזב אריק מימרן את תפקידו וסניף חיפה נוהל ישירות על ידי ארצות הברית סן-דייגו ולאחר כמה חודשים נתמנה אלישע אולמר לנהל את סניף חיפה.

בשנת 2015 תרם מייסד קוואלקום פרופסור אנדרו ויטרבי 50 מיליון דולר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. זו היא תרומתו השנייה לפקולטה להנדסת חשמל כאשר הראשונה הייתה גם היא בסך 50 מיליון דולר.

קוואלקום רכשה חברות אחדות בישראל:

בשנת 2010 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק iSkoot הישראלית מבית שמש אשר התמחתה באפליקציות, שווי העסקה 70 מיליון דולר.^[14] בשנת 2014 סגרה את הפעילות בבית שמש ופיטרה את כל העובדים.
בשנת 2012 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק Design-Art הישראלית מהוד השרון תמורת 100 מיליון דולר ואשר עוסקת בתכנון MODEM לתחנות בסיס קטנות מסוג FEMTO.^[15]
בשנת 2012 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק EPOS הישראלית אשר פיתחה אפליקציות אולטראסאונד כגון עטים וזיהוי מחוות תמורת 30 מיליון דולר.^[16]
בשנת 2014 רכשה קוואלקום בכ-400 מיליון דולר את חברת ההזנק WILOCITY הישראלית בקיסריה אשר פיתחה שבב לתקן IEEE802.11AD בתדר 60 גיגהרץ לאינטרנט אלחוטי מהיר ברוחב סרט 1.76 גיגהרץ.^[17] כמו כן רכשה בכ-45 מיליון את חטיבת המצלמות של חברת CSR, חטיבה שמקורה ברכישת "צורן" ב-2011.^[18] בסוף 2014 רכשה קוואלקום את שאר חברת CSR הבריטית.
במאי 2023 רכשה קוואלקום בכ-350 מיליון דולר את חברת אוטוטוקס (Autotalks) המפתחת שבבי תקשורת מסוג V2X (Vehicle-to-everything).^[19]

קוואלקום הייתה בין המשקיעים בחברת ההזנק Waze הישראלית.^[20] ב-2012 הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Project RAY ליצירת סמארטפון מונגש לעיוורים ולקויי ראייה.^[21]