קוואנזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה מדליקה נרות על שולחן המעוטר לחג הקוואנזה

הקוואנזהאנגלית: Kwanzaa) הוא חג חילוני בן שבעה ימים שנחוג בקרב האפרו-אמריקאים בארצות הברית, ומטרתו לכבד את המורשת והתרבות האפרו-אמריקאית. החג מצוין על ידי הדלקת נרות בקינרה[1] והוא נחוג אחת לשנה בין 26 בדצמבר עד 1 בינואר. החג הומצא על ידי ד"ר רון "מאולנה" קארנגה (באנגלית: Ron "Maulana" Karenga) ונחוג לראשונה מה-26 בדצמבר 1966 ועד לאחד בינואר 1967‏‏.

מקור השם קוואנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם קוואנזה לקוח מהביטוי בסווהילית "matunda ya kwanza" שמשמעותו היא הביכורים. ד"ר קארנגה עשה בחירה מכוונת בשפה הסווהילית, שפה מזרח אפריקאית, בשם החג כדי להמחיש את הקשר של החג לפאן אפריקאיות במיוחד בשנות ה-60 של המאה ה-20, בהם החלה התעוררות תרבותית-לאומית בקרב האפרו-אמריקאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארנגה יצר את חג הקוואנזה ב-1966 כחג האפרו-אמריקאי הספציפי‏‏‏[2] הראשון, על אף שהחג האפרו-אמריקאי ההיסטורי: "יום החופש" נחוג כבר מסוף המאה ה-19‏‏‏[3].
קארנגה אמר כי המטרה של החג היא "....לתת לשחורים אלטרנטיבה לחגים הקיימים ולתת לשחורים את האפשרות לחגוג את עצמם בשם עצמם ואת ההיסטוריה, במקום פשוט לחקות את המנהגים של החברה הדומיננטית"‏[4]. שורשי החג נעוצים בתנועה השחורה-לאומית משנות השישים של המאה ה-20, והוא נקבע כאמצעי לעזור לאפרו-אמריקאים להתחבר מחדש לתרבות, להיסטוריה ולמסורת האפריקאית על ידי התאגדות סביב לימודי המסורת האפריקאית וערכים הומניסטים גלובליים. חג הקוואנזה קיבל תמיכה רצינית והדבר התבטא על ידי השקת בול לכבוד חג הקוואנזה בשנת 1997‏‏‏[5] בלוס אנג'לס, קליפורניה. בשנת 2004 הושק בול שני לכבוד חג הקוואנזה, הבול נוצר על ידי האומן דניאל מיטר. הבול מציג שבע דמויות בחלוקים צבעוניים כסמל לשבעת העקרונות של חג הקוואנזה‏‏‏[6].
במהלך השנים הראשונות לחג, ד"ר קארנגה הצהיר כי: מטרת החג היא להוות אלטרנטיבה לחג המולד, ש "ישו היה פסיכופת" ושהנצרות היא דת "לבנה" ששחורים צריכים להתרחק ממנה‏‏‏‏‏[7]‏‏‏[8], ולמרות זאת, כשהקוואנזה צברה פופולריות, קארנגה שינה את אימרותיו כדי לא להרחיק נוצרים מהחג והצהיר כי " הקוואנזה לא נוצרה לתת לאנשים אלטרנטיבה לדת שלהם ולחגיהם הדתיים."‏‏
כיום רבים מהחוגגים של קוואנזה חוגגים את חגיהם הדתיים בנוסף לחג למרות המטרה הראשונית של קארנגה.

עקרונות החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארנגה קבע את "שבעת עקרונות הקוואנזה" (בכתב לטיני: Nguzo Saba או במקור Nguzu Saba), הוא טען כי הם מבוססים על פילוסופיה קהילתנית אפריקאית.
כל יום בחג הקוואנזה מוקדש לעיקרון שונה, שמשמעותם:

  • אחדות (Umoja): היום הראשון מוקדש לחתירה לאחדות ולשימורה במשפחה, בקהילה, באומה ובגזע האפריקאי.
  • הגדרה עצמית (Kujichagulia): היום השני מוקדש לניסיון של החוגג להגדיר עצמו, לכנות את עצמו, לדבר בשם עצמו וליצור לעצמו.
  • עבודה שיתופית ואחריות (Ujima): היום השלישי מוקדש לבניה ולשימור הקהילה האפרו-אמריקאית ביחד, להקשיב לבעיות החברים בקהילה, להתייחס לבעיותיהם כאל כלל הקהילה ולפתור אותם בשיתופיות.
  • כלכלה קואופרטיבית (Ujamaa): היום הרביעי מוקדש לבניה ושימור של חנויות, בתי מלאכה ועסקים אחרים של בני הקהילה, ולהנות מרווחיהם בשיתופיות.
  • המטרה (Nia): ביום החמישי יש לקבוע את בנייתה ופיתוחה של הקהילה האפרו-אמריקאית כמטרה שיתופית על-מנת להחזירה לעברהּ‏ המפואר.
  • יצירתיות (Kuumba): ביום השישי על החוגגים לעשות את המיטב שביכולתם על מנת לשפר את הקהילה ולהפוך אותה ליפה יותר ומועילה יותר.
  • אמונה (Imani): היום השביעי מוקדש לאמונה בכל הלב בעם האפריקאי, בהוריהם, במוריהם, במנהיגיהם ובצידקת הניצחון והמאבק האפריקאי.

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכה הנשיאותית לכבוד חג הקוואנזה בשנת 2004 אמר הנשיא ג'ורג' בוש הבן: "במהלך קוואנזה מיליונים של אפרו אמריקאים ואנשים ממוצא אפריקאי מתאספים כדי לחגוג את מסורתם ושושלתם. חגיגות הקוואנזה נותנות אפשרות להתמקד בחשיבות המשפחה, הקהילה ההיסטוריה, ולהרהר על ה-Nguzo Saba או שבעת העקרונות של התרבות האפריקאית. הערכים האלה מדגישים: אחדות, הגדרה עצמית, עבודה משותפת ואחריות, כלכלה קואופרטיבית, מטרה, יצירתיות ואמונה."‏[9]

סקר מ-2004 העלה ש-1.6% מהנשאלים תכננו לחגוג את הקוואנזה. ביחס כללי לאוכלוסייה האמריקאית הנתון אומר כי 4.7 מיליון אמריקאים התכוננו לחגוג את הקוואנזה ב-2004‏‏‏[10]. בנאום מ-2006 קארנגה העריך כי 28 מיליון אנשים חוגגים את הקוואנזה, בנוסף הוא תמיד טען כי החג נחוג בכל רחבי העולם‏[1], לעומתו גורמים אחרים מעריכים כי מספר החוגגים עומד על 12 מיליון‏‏‏[11]. בישראל החג אינו פופולרי כלל והוא כמעט ולא נחוג.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הטקסים משפחות החוגגות את הקוואנזה מקשטות את ביתן בחפצי אומנות, בבגדים אפריקאים צבעוניים ובפירות טריים המכבדים את האידאליזם האפריקאי. במהלך הטקסים נוהגים החוגגים לשלב את הילדים ואת הדור הצעיר לצד כיבוד אבותיהם, ולחלוק בנסך על ידי גביע (Kikombe cha Umoja) המועבר בין החוגגים (בדומה לקידוש היהודי).

טקסי הקוואנזה כוללים תופים אפריקאים, משקאות אלכוהוליים, קריאה ב"התחייבות האפריקאית", הרהור במשמעות הצבעים הכלל-אפריקאיים, עריכת שיחות בנושא העיקרון של היום או בנושא ההיסטוריה האפריקאית, טקס הדלקת נרות בקינרה, מופע אומנותי ולבסוף עריכת סעודה.

נהוג לברך ב"חג קוואנזה שמח", ב"Habari Gani" (מה חדש בסווהילית) או ב"Joyous Kwanzaa"‏[9].‏‏‏[12]‏‏‏[13]

בהתחלה נמנעו החוגגים מלערבב את עקרונות הקוואנזה עם חגים אחרים מתוך מחשבה כי עירבוב זה מהווה פגיעה בעיקרון ההגדרה העצמית ועל ידי כך תפגע שלמות החג, אך כיום המצב שונה ומשפחות רבות חוגגות את החג ביחד עם חגים אחרים כמו חג המולד. ובכך ניתנת לאפרו אמריקאים אפשרות להכניס סממנים אתניים ייחודיים לחגיהם הדתיים.

בכל שנה נערך טקס "רוח הקוואנזה" (The spirit of kwanzaa) במרכז ג'ון קנדי לאומנויות הבמה שכולל מופעי ריקוד מודרני ואפריקאי, שירה פואטית ומופעי שירה.‏‏‏[14]

ביקורת כלפי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנה ביקורת קשה כלפי הקוואנזה, המקוריות שלה, הרלוונטיות שלה להיסטוריה ולתרבות האפרו אמריקאית, והמניעים של יוצר החג קארנגה.‏‏‏‏[15] חלק מהביקורת מופנית כלפי העובדה כי זה לא חג אפריקאי מסורתי. אף דובר הבית הלבן, טוני סנאו, יצא בהצהרה כי "אין חלק בקוואנזה שאינו מזויף", כי השימוש בסווהילית הינו שימוש מוטעה: הרי העבדים ברובם באו ממערב אפריקה וסווהילית הינה שפה מזרח אפריקאית, וכי עקרונות החג הם יותר מרקסיסטיים במקום אפריקאיים כמו ה Ujima.‏[16] גם אפרו אמריקאים הצטרפו לביקורות בטענה כי מטרת החג היא להרחיק אותם מחגיהם הדתיים.‏‏‏[17]

הנר השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנר השחור הוא סרט דוקומנטרי מאת מ. ק אסאנטה ג'ר. ובהשתתפות הקריינית מאיה אנג'לו. הסרט נוצר ב-2008 והוא עוסק בחג הקוואנזה. הסרט היה הראשון שהציג את החג בקולנוע והוא משתמש בחג כאמצעי לחגוג את החוויה האפרו אמריקאית.

הדמיון ליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין חג הקוואנזה ובין היהדות בכלל וחנוכה בפרט ישנו דמיון רב: ראשית, התקופה בה נחוג החג הינה קרובה ביותר לתקופת החנוכה ומשך החג קרוב למשך חג החנוכה (שבעה ימים לעומת שמונה). שנית, טקס הנסך של החג מזכיר את טקס הקידוש היהודי, ושלישית, טקס הדלקת שבעת הנרות בקינרה (כל יום מודלק נר נוסף) מזכיר את טקס הדלקת הנרות בחנוכייה. בעיני החוגגים דמיון זה הינו מקרי בלבד ואינו זוכה ליחס מיוחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הסרטון "למה קוואנזה"
  2. ^ THE EVENING HOURS, הניו יורק טיימס 1983\03\12 הוחזר ב-2006\12\15 ‏
  3. ^ http://www.juneteenth.com/ כתבה על החג ‏
  4. ^ Carlotta Morrow,‏ What is Kwanzaa?‎, באתר believer's web,‏ 29 בנובמבר 2003
  5. ^ הבאת טוב לעולם
  6. ^ קוואנזה מוצגת על בול של שירות הדואר האמריקאי
  7. ^ ‏‏Los Angeles: University of Sankore Press. pp. p. 25. 23769.8.‏‏
  8. ^ ‏jed levine 11\28\2006 היפו שמח Daily Bruin (אוניברסיטאת קליפורניה, לוס אנג'לס) פורסם מחדש ב 1007\27\12 ציטוט: "Karenga himself admitted during the early years of Kwanzaa that the holiday was meant to be an alternative to Christmas, since his original stance was that Christianity was a white religion that black people should reject, even writing that “Jesus was psychotic." ‏
  9. ^ 9.0 9.1 ‏ג'ורג בוש הבן (23.12.2004) הברכה הנשיאותית לקוואנזה‏ משרד דובר הבית הלבן פורסם שוב ב-24.12.2007
  10. ^ "2004 Holiday Spending by Region", 'Survey by BIGresearch, conducted for National Retail Foundation', 14.10.2004‏
  11. ^ ‏Dispatches from the Ebony Tower By Manning Marable עמוד 224‏
  12. ^ ברכת קלינטון לחג רשת CNN 23.12.1997 פורסם מחדש ב 24.12.2004‏
  13. ^ ‏Gale, Elaine (1998-12-26).Appeal of Kwanzaa continues to grow; holidays: today marks start of the seven-day celebration of African culture, which began in Watts 32 years ago and is now observed by millions. לוס אנג'לס טיימס (פורסם מחדש ב24.12.2007 ‏
  14. ^ רוח הקוואנזה
  15. ^ William J. Bennetta,‏ The Kwanzaa Hoax, באתר The Textbook League,‏ 2000
  16. ^ Tony Snow,‏ The TRUTH about Kwanzaa, באתר Jewish World Review,‏ 31 בדצמבר 1999
  17. ^ Kwanzaa Celebration Stirs Pride and Debate, באתר District Chronicles,‏ 30 בדצמבר 2004