קווינטוס טיניאוס רופוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קווינטוס טיניאוס רופוס
(? - 134; פרובינקיית יהודה)
שם בשפת המקור Quintus Tineius Rufus
מדינה פרובינקיית יהודה
נציב יהודה ה-30
תקופת כהונה 130 - 134 (כ־4 שנים)
הקודם בתפקיד פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס
הבא בתפקיד יוליוס סוורוס
אירועים בתקופתו מרד בר כוכבא

קווינטוס טיניאוס רופוס (לטינית: Quintus Tineius Rufus‏; ? - 134), מכונה בתלמוד טורנוסרופוס) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130-134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווינטוס טיניאוס רופוס שירת כנציב הפרובינקיה הקיסרית-פריטורית תראקיה, בשנים 123-126.‏[1] הוא שירת כקונסול ממשיך בחודשים פברואר-מאי של שנת 127,‏‏‏‏‏[2] לאחר תום הקונסולאט שלו הוא נתמנה לנציב יהודה, כפי שעולה מכתובת הקדשה של פסל הקיסר שהתגלתה בקיסריה, ומתוארכת כנראה לכבוד ביקור הקיסר בקיסריה בשנת 130. קומתו של פסל אדריאנוס שהתנוסס מעל הכתובת הייתה אפוא גבוהה מקומת אדם. וזוהי הכתובת:‏[3]

Cquote2.svg

לכבוד הקיסר, קיסר טריאנוס אדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס פרתיקוס האלוהי, נכדו של נרווה האלוהי, פוניפקס מקסימוס, בטריבונאט הארבעה-עשר, קונסול בפעם השלישית, אבי האומה, [מאת] ה-beneficiarii של טיונוס רופוס, מושל קיסרי בדרגה של פראיטור

Cquote3.svg

ניתן אולי לשייך את הפסל של אדריאנוס שמצא אבי יונה לכתובת זו.‏[4] עוד מסקנה שניתן להבין מהכתובת הזו, היא שטיונוס רופוס הוא שהיה אחראי ליסוד איליה קפיטולינה – שהיום כבר ידוע לנו שנוסדה לפני המרד – ודבר זה עשוי להיות היסוד לעוינות שהובאה כלפיו במקורות היהודים.‏[5]

הכתובת הזו, וכן הקדשות לאשתו ובתו שהתגלו בסקיתופוליס, הן העדויות האפיגראפיות הראשונות לתפקידו של טיונוס רופוס כמושל יהודה. רופוס כיהן כמושל יהודה משנת 130 ויורשו בתפקיד, יוליוס סוורוס, לא הגיע ליהודה לפני שנת 133, כאשר טיונוס רופוס כבר כיהן כמושל לפחות שלוש שנים. למרות שחילופי התפקידים מעידים על כישלון צבאי יש הסבורים שהיה לו חלק גדול בדיכוי היהודים בשלבי המרד הראשונים והכנת הצבא הרומי להתמודדות טובה עם המורדים. ‏‏‏[6] בזמן המרד היה אחראי על הריגת רבבות יהודים ושעבוד אדמות תושבי הארץ היהודים.‏[7]

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי, שם הוא מוזכר כמפקד אכזר תחת שלטונו של אדריאנוס בזמן המרד, הוסב שמו לטורנוס רופוס (ככל הנראה מהמילה היוונית Tyrannusׂׂ - רודן אכזר), והוצמד לו הכינוי "רשע" ו"שחיק עצמות" - כלומר, איחול למחיקת זכרו ולשחיקת עצמותיו. בתלמוד ירושלמי מוזכר שמו "טונוס טרופוס".

ויכוחים עם ר' עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסופר טורנוסרופוס היה לא רק פוליטיקאי, אלא גם פילוסוף ולעתים תכופות היה מתווכח עם רבי עקיבא, שהיה גדול החכמים בתקופתו. בוויכוחים ביניהם, חלק טורנוסרופוס על משמעות קיום המצוות ועל היחס אליהם כאל תיקון העולם. כדוגמאות הוא הביא מצוות כמו שבת, מילה וצדקה, וסבר שהכל דטרמיניסטי, נקבע מלמעלה, ואין כח לאדם לשנות מציאות על ידי פעולות שאדם עושה. לעומת זאת רבי עקיבא ענה לו בגישה היהודית, שהמצוות שאדם עושה מביאים תיקון לעולם וגם תיקון לאדם. ר' עקיבא גם טען שמעשי האדם משובחים ממעשי הבורא ברוח זו.

אשתו של טורנוסרופוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר גם שפעם אחת התלונן טורנוסרופוס לאשתו רופינה, שר' עקיבא הקניט אותו בפני השליטים הרומאים. אשתו הציעה לו להפיל את ר' עקיבא בפח על ידיי פיתויו. היא ניסתה זאת, אך לא הצליחה. כשבאה אל ר' עקיבא,הוא ירק, צחק ובכה. כששאלה אותו לפשר דבריו, ענה, שירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה. צחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. ובכה, שכל היופי שלה יבלה לאחר מותה. כששמעה רופינה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם חכמה כזאת, הרגישה צורך להתגייר, שהייתה אפשרית לפי דברי ר' עקיבא. לאחר שהתגיירה החליטה להינשא לר' עקיבא.

חרישת ירושלים אחרי מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המשנה במסכת תענית הדבר החמישי שקרה בתשעה באב הוא חרישת ירושלים על ידי טורנוסרופוס.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפלבאום שמעון, 'טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס',‬ ‫מרד בר-כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, (1984) , עמ' 147-152.
  • כותן חנה מ., והק וורנר, מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה, קתדרה 122 (תשסז), 2006, עמ' 31-52
  • S. Applebaum, 'Tineius Rufus and Julius Severus', in: Judaea in Hellenistic and Roman Times: Historical and Archaeological Essays, Brill, 1989, pp.117-123
  • W. Eck, 'Rom und die Provinz Iudaea/Syria Palaestina: Der Beitrag der Epigraphik', in: A. Oppenheimer (ed.), Jüdische Geschichte in hellenistisch-römischer Zeit Oldenbourg, 1999, pp.237-264.
  • E.M. Smallwood, The Jews Under Roman Rule. From Pompey to Diocletian, Brill, 2001, p.551.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוא מופיע כמושל תראקיה על גבי אבן מיל מהפרובינקיה: CIL III, 14207,35
  2. ^ AE 1945, 36b], AE 1997, 1780].‏
  3. ^ לכתובת: כותן חנה מ., והק וורנר, 'מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה', 31-52.; הגרסה האנגלית: Cotton, Hannah M., Werner Eck ,‘Governors and their Personnel on Latin Inscriptions from Caesarea Maritima’, in: Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities VII 7, 2001, 215-38' ; לביקור אדריאנוס בקיסריה: Kenneth G Holum, 'Hadrian and Caesarea: An Episode in the Romanization of Palestine', Ancient World 23.1 (1992): 51-61.
  4. ^ אבי-יונה, מיכאל, פסל של אבן-פורפיר שנמצא בקיסרי, ארץ-ישראל י (תשל"א) 50-52, 1971. ; והגרסה האנגלית: M. Avi-Yonah, ‘The Caesarea Porphyry Statue’, Israel Exploration Journal 20, (1970), pp. 203–208.
  5. ^ לדוגמה: תלמוד ירושלמי, תעניות, ס"ט ע"ב: "ונחרשה העיר – חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל"
  6. ^ שמעון אפלבאום, "טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס" בתוך: מרד בר כוכבא מחקרים חדשים, עמ' 147-152‏
  7. ^ אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 6, 1