קווי השלום של בלפאסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שערים בקווי השלום

קווי השלום של בלפאסט הם סדרה של מחסומי הפרדה שאורכם נע בין כמה מאות מטרים עד כחמישה קילומטרים, המפרידים בין שכונות פרוטסטנטיות וקתוליות בבלפאסט. מטרת המחסומים היא להקטין ככל האפשר את האלימות בין הקתולים והפרוטסטנטים.

המחסומים בנוים מקירות ברזל, לבנים ופלדה. הם מגיעים עד לגובה של כשמונה מטרים, ובראשם רשתות מתכת. בחומות משולבים שערים המאוישים על ידי המשטרה ומאפשרים מעבר בשעות היום, אך סגורים בשעות הלילה.

המחסומים הראשונים היו גדרות תיל שהוצבו בספטמבר 1969 כצעד זמני שנועד להפריד בין הקתולים והפרוטסטנטים לאחר פריצת "הצרות". המפקד הצבאי הבריטי טען שמדובר בצעד זמני ביותר ושאין כל כוונה שיהיה בבלפסט משהו דומה לחומת ברלין. בהמשך הוחלפו גדרות התיל בקירות לבנים. בשנת 1988, הצעה לפרק חלק מקו השלום כדי להקים פארק לרווחת התושבים נתקלה בהתנגדות משני הצדדים, שחששו מתקיפות מהצד השני‏‏‏[1].

מספר המחסומים עלה עם השנים מ-18 בתחילת שנות התשעים עד ל-40 בשנת 2004. למרות הסכם השלום שהושג בצפון אירלנד, גם בשנת 2008 הוקם מחסום הפרדה חדש ותושבים רבים אינם מעוניינים בהורדת החומות.

מאז הפסקת האש של ה-IRA בשנת 1994 מתקיימים סיורים לתיירים בבלפאסט הכוללים ביקור בקווי השלום‏‏‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]