קוינטיליאנוס
מרקוּס פבּיוס קוינטיליאנוס (בלטינית: Marcus Fabius Quintilianus) (בערך 35 - 100) היה רטוריקן רומי מהיספניה. הוא צוטט רבות באסכולות הרטוריקה של ימי הביניים, ובספרות הרנסאנס.
חייו [עריכה]
קוינטיליאנוּס נולד ב-35 לספירה בקלגוריס (כיום קאלה-אורה, לה ריוחה) שבהיספניה. אביו, אדם מלומד, שלח אותו לרומא ללמוד רטוריקה בראשית שלטונו של הקיסר נירון. בהיותו שם, הוא פיתח קשר עם דומיטוס אפר (Afer), אשר מת ב-59. קוינטיליאנוּס אימץ את אפר כמודל, והיה מאזין לו טוען בבתי המשפט. אפר נחשב לנואם קפדני וקלאסי הנואם בסגנון קיקרו, שונה מאוד מנואמי תקופתו של סנקה, וייתכן כי היה זה הוא אשר הנחיל לקוינטיליאנוּס את אהבת קיקרו.
כמה זמן אחר מותו של אפר שב קוינטיליאנוּס להיספניה, ייתכן שעל מנת להתמחות במשפטים בבתי המשפט שבאזור. בשנת 68 מצא עצמו שוב בדרכו לרומא, כחלק ממלוויו של הקיסר גלבה, יורשו קצר הימים של נירון. לא נראה כי קוינטיליאנוּס היה יועץ מקורב לקיסר, אשר נרצח ב-69.
אחרי מות גלבה, בתקופה הכאוטית הקרויה "שנת ארבעת הקיסרים", פתח קוינטיליאנוּס בית-ספר ציבורי לרטוריקה. בין תלמידיו היו פליניוס הצעיר, וייתכן שאף טקיטוס. חירותו הכלכלית ניתנה לו על ידי הקיסר טיטוס, אשר תמך בו כלכלית ואף מינה אותו לקונסול, מתוך שאיפה לבסס מעמד מנהיג אחראי ומשכיל. למרות זאת, לא זנח קוינטיליאנוּס את מקצוע המשפטים והוסיף לייצג לקוחות. קוינטיליאנוּס פרש מהוראה ומהופעה בבתי-משפט בשנת 88, ימי שלטונו של הקיסר העריץ דומיטיאנוס.
על חייו האישיים ידוע אך מעט. ב"תורת הנאום" (Institutio Oratoria) אשר כתב לאחר פרישתו, הוא מזכיר אישה שמתה בצעירותה, ושני בנים שנפטרו לפניו.
עבודות [עריכה]
"תורת הנאום" היא הטקסט היחיד פרי-עטו שנשמר. ספר לימוד מקיף זה, בן שנים-עשר כרכים, פורסם בסביבות שנת 95. הספר עוסק בתאוריה ובפרקטיקה של תורת-הנאום, וכן בחינוך הרצוי לפיתוח אישיותו של הנואם עצמו. טקסט מוקדם יותר – "הסיבות לחבלה ברהיטות" (De Causis Corruptae Eloquentiae) – אבד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תורת הנאום מאת קוינטיליאנוס (באנגלית)
